הרגולציה כפיתרון לבעיית האבטלה

הגידול בעלויות השכר ובמספר העובדים, למרות המשבר העמוק והמעבר להפסדים חריפים, שנגרם, לדברי החברות, מהצורך לעמוד בהנחיות הגוברות של הרגולציה, שמצריכות גיוס עובדים רבים למשרות חדשות, למשרות מיכון ועוד.

מנתונים אלה עולה שעלות השכר הממוצעת בחברות הביטוח בשנת 2008 עמדה על 17.2 אלף שקל לחודש, לעומת 16.6 אלף שקל לחודש ב-2007. בחברות הגדולות, המעסיקות כ-82% מהעובדים בענף, עמדה עלות השכר הממוצעת על 17.5 אלף שקל לחודש לעומת 17 אלף שקל לחודש ב-2007. בחברות הבינוניות והקטנות בשוק עמדה עלות השכר הממוצעת ב-2008 על 15.6 אלף שקל לחודש, לעומת 14.8 אלף שקל ב-2007. נציין, כי עלות שכר היא לא השכר ברוטו שרואה העובד בתלוש המשכורת שלו, אלא העלות של השכר מבחינת המעביד, והיא כוללת הוצאות נוספות פרט למשכורת, ובראשן הפרשות סוציאליות.

בקבוצות הביטוח קיימת שונות רבה בנושא השכר בין הבכירים, מדרג הניהול הבינוני ומעלה גם בחברות בנות שאינן חברת הביטוח, המרוויחים שכר גבוה יחסית, לבין דרג הפקידות בעיקר בחברות הביטוח בקבוצות אלו. שם, ישנם רבים ששכרם נמוך בהרבה מהשכר העולה מנתוני עלות השכר הממוצעים. מכאן, שבדומה לקורה בגופים גדולים אחרים, נתוני השכר הממוצע אינם משקפים באופן מוחלט את רמת ההשתכרות של כל עובדי החברות.

קבוצת כלל ביטוח, שבה מצבת העובדים הגדולה ביותר בענף - 4,429 עובדים, המהווים כרבע מסך העובדים המדווחים בענף כולו - רשמה את הוצאות השכר הגבוהות ביותר בענף, בסך של 878 מיליון שקל. ואולם, עלות השכר הממוצעת לעובד בכלל ביטוח הייתה מהנמוכות בקרב החברות הגדולות, שנייה למנורה מבטחים, אצלה עלות השכר החודשי הממוצעת עמדה על 16.2 אלף שקל ב-2008.

קבוצת מגדל, לה מצבת העובדים השנייה בגודלה בענף והוצאות שכר בהיקף שנתי של 693 מיליון שקל, הייתה היחידה מבין החברות הגדולות שרשמה קיטון בהוצאות השכר הממוצע לעובד ב-2008. מבין הקטנות יותר, גם באיילון, AIG ישראל, שירביט וביטוח חקלאי נרשם ב-2008 קיטון בהוצאה הממוצעת.