אופרה: מרשים, עוצמתי וסוחף

"טוסקה" מאת פוצ'יני באופרה הישראלית החדשה, מנצח: דניאל אורן, ד' 22.4, בית האופרה ת"א

ההפקה הזו של "טוסקה" היא אחת ההצלחות הגדולות שידעה האופרה הישראלית בשנים האחרונות. להצלחה הזו יש שלוש סיבות עיקריות: התפאורה והבימוי של הוגו דה-אנה, אישיותו הסוחפת של המנצח דניאל אורן, ואיכותו המעולה של צוות הזמרים המשתתף בהפקה. זהו צוות שכל בית אופרה בעולם היה מתגאה בו, ובתנאים הכלכליים הנוכחיים זה ראוי לשבח.

העלילה בקצרה: רומא, שנת 1800. מפקד המשטרה המושחת סקרפיה מנסה לתפוס את האסיר הפוליטי הנמלט אנג'לוטי, ובדרך גם להכניס למיטתו את הזמרת המפורסמת פלוריה טוסקה. סקרפיה עוצר את אהובה של טוסקה, הצייר מריו קוורדוסי, שסייע לאסיר להימלט.

קוורדוסי אמור להיות מוצא להורג, אבל סקרפיה מציע לטוסקה להציל את חייו בתמורה ללילה במיטתו. הוא מסכם עם טוסקה שההוצאה להורג תהיה עם כדורי סרק, ונותן לה ולמאריו תעודת מעבר המאפשרת להם לעזוב את העיר. טוסקה לוקחת את האישור, אבל במקום הסקס המובטח נועצת לסקרפיה סכין בלב והורגת אותו.

אלא שסקרפיה לא יצא פראייר: כשמאריו מוצא להורג, מתברר לטוסקה שהכדורים היו אמיתיים ושאהובה מת. כאשר אנשיו של סקרפיה מגלים את גופת מפקדם הם מנסים לתפוס אותה, אבל היא לא נותנת להם את התענוג ומתאבדת בקפיצה מגג מבצר סט. אנג'לו.

הבמאי הוגו דה-אנה יצר כאן בימוי יוצא דופן, שבו מפריד בין הזמרים לבין הקהל מסך שעליו מוקרנים סרטים שצולמו במקומות שבהם מתרחשת העלילה ברומא. ההקרנה מפסיקה רק בנקודות מפתח, כמו לדוגמה המפגש הגורלי בין טוסקה לסקרפיה. הסרטים מוסיפים למעשה להפקה ממד נוסף, קולנועי, ויוצרים בכך עושר ויזואלי בלתי רגיל.

עם זאת, יש להם גם חיסרון: המסך יוצר פילטר מתמיד בין הזמרים לקהל, והסרטים המוקרנים עליו מתחילים בשלב מסוים ליצור גודש ויזואלי מבלבל. בשלב מסוים, הגודש הזה מקשה לטעמי על ההתרכזות במוזיקה. אז הנה, ירדה חצי נקודה מהציון 10 המקסימלי.

הביצוע המוזיקלי לא פחות מרשים. דניאל אורן, שהמיר את מחלפות התלתלים המפורסמות בכיפת קטיפה אדומה, הגיש את המוזיקה של פוצ'יני בכל הרגש והעוצמה המקובלים אצלו. אורן הוא אחד מהמנצחים הגדולים בעולם לאופרות איטלקיות, והתוצאות בהתאם.

כבר הרבה זמן לא צלצלה תזמורת ראשל"צ באופן כל-כך מבריק וצלול. בשנים האחרונות פסק שיתוף הפעולה בין אורן לבין האופרה הישראלית, ומשמח לראות ששני הצדדים חזרו לעבוד יחד. אורן הוא נכס מוזיקלי מהמעלה הראשונה, גם בזכות היכולת האישית שלו וגם בזכות יכולתו לגייס סולנים באיכות כזו.

הסולנים היו ברובם מצוינים. מעל כולם בלטה זמרת הסופרן הסינית הוי הה (Hui He), ששרה את התפקיד המרכזי של טוסקה. יתר הסולנים בתפקידים המרכזיים היו איטלקים, המוכרים היטב מהופעות קודמות בארץ באופרה או בפילהרמונית. כולם ברמה גבוהה מאוד, בעיקר אם מתעלמים מממדי גופם העצומים - שאצל חלקם לא תמיד מסתדרים עם העלילה.

גם שתי המקהלות צלצלו היטב, בעיקר מקהלת המבוגרים (מקהלת האופרה הישראלית). אצל מקהלת הילדים, מקהלת מורן הצעירה, הפריעה רק בעיית דיקציה: האיטלקית נשמעה כמו עברית. מכיוון שמדובר בתפקיד זניח יחסית, זהו עניין שולי.

לסיכום: יופי של הפקה, עם איכות מוזיקלית מעולה ובימוי מבריק למרות המגבלות. מומלץ בחום. *

צרו איתנו קשר *5988