נאמן והרפורמה הלא נחוצה

מה הקשר בין הממונה על ההגבלים העסקיים רונית קן, לבין שר המשפטים, יעקב נאמן? הקשר הוא באפשרות ההליכה לבית-המשפט עם קביעתה של קן כי הבנקים אכן תיאמו ביניהם את העמלות. עמיתתי סטלה קורין-ליבר כבר כתבה ("גלובס", 26.4.09) שלנפגעי העמלות - ומי אינו נפגע - קביעתה החשובה של קן לא עוזרת הרבה, מכיוון שאצלנו נמשכות התביעות שנים רבות.

קיצור הליכים, לא סמכויות

בנקודה זו נכנס לתמונה שר המשפטים. כמו רבים לפניו, למשל דניאל פרידמן, גם נאמן הצהיר עם כניסתו לתפקיד על הצורך לקצר את ההליכים במערכת המשפט, על ההכרח לבצע רפורמה שתזרז את מערכת עשיית הצדק, כדי שהצדק לא רק ייראה, אלא גם ייעשה. האכזבה הגדולה, לפי שעה, היא שגם נאמן, כמו פרידמן, מתעסק במקום זאת עם... סמכויות בית-המשפט העליון, סמכויות היועץ המשפטי לממשלה, בית-משפט לחוקה - בקיצור כל הנושאים שהם חשובים מאוד - אבל לא כל כך לאזרח הנזקק לשירותי בתי-המשפט.

ביחד זה לא הולך

לעשות את הרפורמות שיובילו ליעילות וקיצור הליכים במערכת המשפט זו מלאכה קשה מאוד. מדובר בצורך בחקיקה על כל המשתמע מכך לגבי התדיינויות אין-סופיות עם חברי הכנסת; במקביל יהיה צורך לדרוך על יבלות של שופטים שלא יהיו מאושרים משינוי בתנאי עבודתם; יש שופטים שהם מועדים בתחום גרירת הרגליים, ואלה יצטרכו ללכת הביתה. שום דבר לא יהיה פשוט. זה צורך הרבה אנרגיות, סבלנות וזמן. לבצע רפורמה שתהיה אמיתית, ולא משהו "פרווה" - זה מאבק קשה, שוחק ומתיש.

בעניין הצורך בייעול וזירוז ההליכים, בבתי-המשפט יש קונצנזוס. לגבי סמכויות היועץ והעליון קיימים חילוקי דעות מהותיים. האם לא מוטב ונכון להתרכז קודם במה שהציבור כולו זכאי ורוצה לקבל? נאמן חייב להחליט למה הוא נותן קדימות: לביצוע רצונם של כל האזרחים, או לנתינת סיפוק לדעותיו שלו? אם ינסה לעשות את שני הדברים במקביל לא ייצא שום דבר חיובי מאף אחד מהם - ואת המחיר ישלם, שוב, הציבור.

גם ערוץ הספורט זקוק לרפורמה

ביום ד' צפיתי במשחק חצי הגמר של ליגת האלופות בין ארסנל לבין מנצ'סטר יונייטד. זו היתה אחת הפעמים הבודדות שלא סגרתי את הסאונד. הפרשנים היו יורם ארבל ומוטי איווניר, והיה פשוט תענוג. מה התענוג, תשאלו? - אם אתם רוצים לדעת, תשוו את זה עם פרשנותו של שגיא כהן.

השופט לשעבר אמנון סטרשנוב כבר כתב לפני כמה חודשים שכהן הוא תופעה בלתי נסבלת. למעשה לא מדובר בפרשנות, אלא בפטפטת בלתי מובנת של משפטים ארוכים מנשוא שאינם ראויים למשמע אדם. כהן יודע מה בדיוק חושב המאמן, מה עבר בראשו של השחקן - ושאר קריאת מחשבות שעל פניהן הן חסרות שחר. ברור שהוא גם יודע אם היה אופסייד, או פנדל או מה שלא יהיה - גם כאשר התמונות מראות בעליל שהיה אחרת.

הנה דוגמה: במשחק חצי הגמר האחר, בין ברצלונה וצ'לסי, החליט כהן שמאמן צ'לסי העלה הרכב ושיטת משחק גאונית. מה היה בפועל על המגרש? בונקר חסר בושה ומקומם בשביל קבוצה הבנויה ממאות מיליוני לירות שטרלינג. אבל כהן בשלו: המאמן גאון. מחלה של פרשנים רבים, להינעל על תזה ולא להרפות ממנה גם כשהיא מנוגדת למה שקורה במגרש.

הצרה של כהן (ושלנו) היא שלשונו מהירה יותר משכלו, ואיך הוא בכלל יכול לחשוב כאשר הוא כל הזמן מדבר? אני בטוח שכהן יכול לתרום לערוץ הספורט. אבל אנא, בתפקיד אחר. יש היום כדורגל משובח בעולם, תשתדלו לתת לנו פרשנים ומגישים שלא מקלקלים לנו אותו.

matigolan@globes.co.il