4 שאלות על פרשת הפועלים

הכל מחכים רק לעו"ד רם כספי, מחכים לו שיבשל פיתרון שבו כולם יצאו מנצחים

1. בחר או אולץ?

האם צבי זיו אולץ לעזוב את בנק הפועלים או בחר לפרוש מרצונו? לחילופין, איך קרה שזיו ואחרים הותירו שני סוגים שונים ומנוגדים של התרשמות?

כאשר דווח על סיום תפקידו של זיו עקב "חילוקי דעות", ביקש זוהר גושן מרשות ניירות ערך לברר מה זה בדיוק אומר. התקיימו שיחות. גם עם זיו, גם עם מנהלים בכירים אחרים. ההתרשמות של הרשות היתה שמדובר בהחלטה עצמאית, בשיקול דעת, מרצונו החופשי של זיו. לפיכך, הסתיימה הבדיקה תוך כמה שעות.

אחר כך החל רוני חזקיהו מהפיקוח על הבנקים בבדיקה. התקיימו שיחות והצלבות מידע, גם עם זיו, גם עם מנהלים בכירים אחרים. הרושם שהתקבל בבנק ישראל הוא שזיו אולץ לעזוב את הבנק. זה מה שנרמז גם בעיקרי ממצאי דו"ח הבדיקה שפורסמו ביום חמישי האחרון.

התוצאה: גושן נכנס לאי-נוחות ומבקש מחזקיהו מידע, שקיפות וגילוי מלא של הדו"ח והשיחות עליו הוא מסתמך. האם מישהו, או מי שהם, אמרו דבר אחד לרשות ודבר אחר לפיקוח? האם הוסתר מידע במכוון? או שמילים זהות, חלקלקות ונעות בין הטיפות, נאמרו גם ברשות וגם בפיקוח אבל כל אחד שמע רק את מה שהוא רוצה לשמוע?

2. מי ימצמץ ראשון?

כרגע אף אחד לא מראה סימני רפרוף עפעפיים. חזקיהו פעל בתבונה רבה כאשר קיבל החלטה לא לזוז בלי סטנלי פישר בראש. לעמדתו, הוא פועל בשם היציבות, זו סמכותו החוקית. לא בכדי אמר היום כי "אנחנו נוודא שהמערכות מתנהלות באחריות כדי למנוע כשל מערכתי.. אם נראה התמהמהות, אובדן עשתונות או חדלות מעשים אנחנו נתערב ונפעל על-פי סמכותנו...".

פישר, שעמידה חדה, מתעמתת וקשיחה, איננה מתכונותיו הבולטות, נכנס לסוג של "לופ". דבר כזה לא קרה לו. הוא היה בטוח שמרגע שהוא, "המבוגר האחראי", "המלכה האם" של כלכלת ישראל, יאמר מילה, שרי אריסון תתמוטט ותתכופף. הוא עדיין חושב/ מצפה/ מקווה שזה מה שיקרה. אבל, שרי אריסון עומדת על דעתה.

זה לא בעד דני דנקנר, זה בעד שרי אריסון. היא שבעת ביקורת, עלבונות והשפלות. התדמית שלה בקרשים, גם אישית וגם כאשת עסקים, והיא עוד מפסידה הרבה מאוד כסף בבנק. לדרוש ממנה להדיח את דנקנר זה ערעור על יכולתה, סמכותה, אישיותה ושיקול דעתה.

הרבה מאוד גברים בחייה עשו ועושים את זה. החל מאביה תד אריסון המנוח, עובר לנציגו דאז שלמה נחמה, אחיה מיקי אריסון, שותפיה האמריקנים לשעבר שאמרו שהיא לא משאת נפשם ויצאו החוצה, גם שלל יועציה. למרות הכבוד, ההתבטלות וההערצה המופגנים, הם תמיד חושבים שהם יודעים יותר טוב, הנגיד והמפקח, שרמזו שאיננה מספיקה טובה לשליטה בבנק. "אולי תכניסי שותפים", אמרו לה לא פעם והם גם רוצים להחליט בשבילה. אריסון נמצאת עכשיו בנקודה קריטית בחייה, גם העסקיים, גם הפרטיים-משפחתיים. היא מרגישה מספיק חזקה לעשות בהם סדר חדש. דרמה מהחיים.

3. איך זה ייפתר?

הנגיד והמפקח רוצים להימנע מהפעלת סמכות ההדחה המוקנית להם בחוק. הם יודעים שמדובר בתסבוכת משפטית ואישית. מדובר בחקיקה חדשה, אריסון יכולה לפנות לבג"ץ ולערער על סמכות הנגיד והמפקח. הדיונים יימשכו חודשים ארוכים, אולי שנים, ובינתיים יתפשט כתם שחור על הבנק ועל הבנקאות הישראלית כולה תוך איום ממשי על היציבות.

בנק הפועלים ואריסון מאמינים שיוכלו לסיים את הפרשה בסוג של פשרה: הדירקטוריון יודיע למפקח שהוא יהיה מוכן לעשות כל מה שייאמר לו ויורה לו, כולל הגברת הפיקוח על דני דנקנר, שיישאר בתפקיד, וייבחן על פי מעשיו, תוצאות הבנק, התנהלותו ומעמדו ביחס לבנק השכן בנק לאומי.

גם בלאומי, הם אומרים, היו אירועים קשים, יותר מאשר אצלנו. למשל, בבנק לאומי בצרפת, בלאומי שוויץ, ולא הדחתם את המנכ"ל או היו"ר. בדיסקונט ניו יורק היה משבר חמור מול הפיקוח האמריקני, גם שם לא הודחו מנהלים.

4.למה מחכים?

שעו"ד רם כספי יבשל את הפיתרון המיוחל. אז כולם ייצאו מנצחים. ועד אז ראוי לנגיד ולמפקח לצמצם את ההודעות הסותרות: איך מצד אחד, בנק הפועלים בקריסה ניהולית ומצד שני, הבנקאות הישראלית יציבה מתמיד?

צרו איתנו קשר *5988