משקיעי אפריקה ישראל, שפעת החזירים, קרנות המנוף, מבחני הלחץ: המנצחים והמפסידים של חודש אפריל

1. כדאי ללכת: פסגת שוק ההון של "גלובס"

מתי: 13 במאי.

איפה: מלון דיוויד אינטרקונטיננטל, תל אביב.

מי יהיה: פרופ' נוריאל רוביני, יו"ר RGE מוניטו; סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל; דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים; רקפת רוסק עמינח, ראש חטיבה עסקית בנק לאומי; זהר גושן, יו"ר רשות ני"ע; פרופ' אמיר ברנע; יובל שטייניץ, שר האוצר.

למה ללכת: אמנם "גלובס" משלם את משכורתנו, אבל אנחנו מחכים לכותרות שתייצר הוועידה הזו, כמדי שנה. והשנה, יותר מתמיד, יהיה מעניין ומועיל, כי אין כמו משבר פיננסי עולמי כדי להוציא את המיטב ממנהלי ההשקעות המובילים, שיצטרכו לספק לא רק תחזיות לעתיד אלא גם הסברים לגבי ביצועי העבר.

2. תוצאות מבחני העמידות לבנקים בארה"ב

ביום חמישי, ה-7 במאי, יפרסמו התוצאות הסופיות של מבחני העמידות - או "מבחני הלחץ", בתרגום חופשי - שבוצעו לבנקים האמריקניים שהכניסו את שוק הפיננסים לסחרור. מדי יום בשבועות האחרונים מתפרסמות כותרות המנסות לתאר כיצד מתבצעות הבדיקות, ובעיקר שואפות להעריך מה יהיו תוצאותיהן.

לתוצאות הללו תהיה השפעה מכרעת על ביצועי מניות הבנקים האמריקניים בטווח הקרוב, והן גם יכריעו מה יהיה הסנטימנט הכללי בשווקים. הצלחה של מרבית הבנקים במבחנים עשויה לתמוך בהמשך המגמה החיובית שמאפיינת את השווקים בשבועות האחרונים.

3. מוצרי האינדקסים שולטים

בחודשים האחרונים הולכת וגוברת המגמה של ניהול השקעות פאסיבי, לפיה מנהל ההשקעות או היועץ בבנק קובע את הקצאת הנכסים הרצויה בתיק, ומשתמש במוצרים עוקבי מדדים (תעודות סל, למשל) כדי לאייש את התיק בפיזור אופטימלי ובעלות מינימלית.

אינדיקציה נוספת להתעצמות המגמה נותנת השקת הקרנות המחקות על ידי כלל פיננסים לפני שבועיים - טריגר לתחרות בין תעודות הסל לקרנות המחקות על כספם של המשקיעים באינדקסים. הצלחתן של הקרנות המחקות, במידה שלא תבוא על חשבונן של תעודות הסל, עשויה לחזק את המסקנה, שבגלגול השווקים הקרוב הניהול הפאסיבי ישלוט.

4. מכור במאי ולך?

מאי הוא חודש חשוב בלוח השנה של עולם ההשקעות, שכן הוא פותח למעשה את התקופה היבשה, בה עדיף למכור את האחזקות ולהישאר מחוץ לשוק - זאת, לפי גישת "מכור במאי ולך". על פי האסטרטגיה הזו, נזכיר, המשקיעים יוצאים משוק המניות במאי וחוזרים אליו רק בנובמבר, לקראת תקופת החגים, שמביאה עימה בדרך כלל צמיחה במכירות.

יהיה מעניין לעקוב אחר האסטרטגיה הזו השנה, מפני שהיא עשויה להוכיח את עצמה - רק מסיבות שונות. בנובמבר האחרון השווקים היו בשפל שהלך והחמיר עד תחילת מארס, בניגוד לעונת השגשוג הצפויה לפי האסטרטגיה. ואז במארס החל הראלי, שיש שמעריכים שיסתיים בקרוב, עם פרסומם של אינדיקטורים מאקרו-כלכליים שליליים. אלה, בתורם, עלולים להוריד בחזרה את השוק. לכן, ייתכן שמי שייצא מהשוק במאי יחסוך מעצמו את מפח הנפש מהתיקון האפשרי הזה. חומר למחשבה.

5. ספר על המשבר כבר כתבתם?

הנה דרך אלטרנטיבית להרוויח מהמשבר הנוכחי: לכתוב עליו ספר, בתקווה שיהפוך לרב מכר. ג'ורג' סורוס כבר עשה את זה, אז למה לא אתם? ובכן, היום יש לכם הזדמנות להצטרף לרשימת הקרדיטים של רוברט קיוסאקי, מחבר סדרת רבי המכר הבלתי נגמרת של ספרי "אבא עשיר אבא עני". קיוסאקי משתף את הקוראים ככותבים בספרו החדש, "הקונספירציה של העשירים" (Conspiracy of the Rich).

לרגל כתיבת הספר פתח קיוסאקי אתר אינטרנט, conspiracyoftherich.com, בו הוא מאפשר לקוראים לעיין בפרקי הספר הנכתבים, ולחוות את דעתם בנושאים השונים המוזכרים בהם. קוראים שהערותיהם ייכנסו לספר יצטרפו לרשימת הקרדיטים של המחברים. את התמורה הכספית, עם זאת, קיוסאקי צפוי לגרוף.

המנצחים: משקיעי אפריקה ישראל

כמובן, לא כל משקיעי אפריקה ישראל - וקרוב לוודאי שגם לא רובם - הם מנצחים במונחים אבסולוטיים. מי שקנו אפריקה ישראל לפני המשבר אליו נקלעה המניה איבדו את מרבית השקעתם, וסביר להניח שיהיה קשה להחזירה בשנים הקרובות. אבל במונחים יחסיים, השבועות האחרונים תיקנו חלק מההפסד שלהם.

המנצחים האמיתיים הם המשקיעים שהאמינו בחברה דווקא כשהיא גירדה את התחתית. אלו שרכשו את המניה במחיר השפל של 26 שקל בסוף דצמבר יכולים היום לחכך ידיהם בהנאה ולומר שהכפילו את השקעתם. נכון, מניית החברה כבר ביקרה ברמות גבוהות הרבה יותר לפני שצנחה לרמתה כיום, אבל עם תשואה של 100% בארבעה חודשים קשה להתווכח.

מניית אפריקה ישראל היא מניית קונצנזוס: בשנות הגאות היא הייתה בלב הקונצנזוס, ובשנות השפל - במקום הכי רחוק ממנו. את ההתאוששות האחרונה במניה, שעדיין רחוקה ב-89% משיאה (שנרשם במאי 2007, למי ששכח) הוביל גל מימושים שביצעה החברה בנכסיה בישראל. אך סימן השאלה באשר לעתידה עדיין מרחף מעל ראשה, שכן קשה לדעת מה צפוי בשווקים אחרים בהם היא מושקעת. לכן יש סיכוי בלתי ניתן לכימות שהמנצחים הגדולים של אפריל יהפכו באותה קלות למפסידים הגדולים של חודש אחר השנה. *

המפסידים: קרנות המנוף

לא משנה מה הסיבה שתבחרו - העליות בשווקים הפיננסיים מתחילת השנה או חילופי השלטון במשרד האוצר - תוכנית קרנות המנוף של בכירי האוצר בממשלת אולמרט כבר לא תהיה התוכנית, בהא הידיעה, שתציל את שוק האשראי החוץ בנקאי. הקונספט של קרנות המנוף הוא לא הבוננזה הגדולה שהסתמנה לפני חודשים אחדים.

למרות שקרן מנוף אחת כבר קיבלה את אישור האוצר ושתיים נוספות ככל הנראה יצטרפו אליה, היום כבר מדברים על תשואות נמוכות יותר מאלו שציפו להן בתחילת הדרך.

צריך לסייג ולומר שהקבוצה שכבר קיבלה את אישור האוצר לפעול, בראשות של גבי פרל, מסתמנת כמנצחת פוטנציאלית בתחום, שכן היא הצליחה לגייס את כספי המשקיעים המוסדיים ולהיות הראשונה לקבל את הרישיון. קשה לקבוע היום כמה גדולה תהיה הצלחתן של קרנות המנוף בגלל השינויים בתנאי השוק. אין כל ספק, עם זאת, שהמשימה שלהן היום מורכבת הרבה יותר.

טיפ: כך תרוויחו ממגיפה עולמית

שפעת החזירים היא ללא ספק הנושא החם ביותר בחדשות בשבוע האחרון. עכשיו מסתבר שההיסטריה הייתה מוגזמת, ושמניין המתים משפעת החזירים עצמה הוא עשירית ממה שחשבנו. הפאניקה בשיא למרות שנראה שהעסק תחת שליטה. אולם לשוק ההון מספיקה הפאניקה שמייצרות מגיפות עולמיות, כדי שאפיקים מסוימים יצנחו ואחרים יישענו על הרוח הגבית ויעברו לעליות חדות.

אם הפעם פספסתם את ההזדמנות או שילמתם את המחיר - הנה כללי האצבע ודוגמאות למנצחים ומפסידים ממגיפות עולמיות. אחד הסקטורים המרוויחים הוא שירותי הבריאות, אותו נחלק לשתי קטגוריות: בראש ובראשונה, מהמגיפה נהנות חברות התרופות שמציירות את הפתרון. דוגמה טובה לכך היא חברת רוש (סימול: RHO.DE), יצרנית תרופת הטמיפלו, שהוכחה כיעילה לטיפול בשפעת. מניית החברה זינקה ב-8.5% עם הידיעה על יעילותה של התרופה.

קטגוריה שנייה שנהנית מרוח גבית היא הביוטכנולוגיה, ובעיקר חברות שמפתחות חיסונים. בשבוע האחרון ניתן היה לראות את נסיקתן של חברות כמו נובווקס (סימול: NVAX), שזינקה ב-290% בתוך מספר ימים לפני שנחתכה במחצית, או נסווקס שזינקה בתל אביב ביום פרסום הידיעות על השפעת. זאת, למרות ששתיהן עדיין רחוקות מהשלמת המחקר שיאפשר להן לפתח את החיסון למחלה.

מנגד, מגיפה עולמית פוגעת בלא מעט אפיקי השקעה. בראש ובראשונה היא פוגעת במוקד המגיפה - השוק המקסיקני, במקרה הנוכחי. סקטורים מסוימים משלמים מחיר יותר מאחרים. ראשית, התעשייה הנגועה - במקרה זה תעשיית המזון שמתבסס על בשר חזיר, ואז סקטורים בעלי נגיעה למדינה, כמו תיירות ותעופה. כך, למשל, קרניבל קרוז (סימול: CCL), המקיימת הפלגות באזור הקאריביים ומפרץ מקסיקו, צנחה ב-13% ביום גילוי המגיפה.

אפקט נוסף של מגיפה עולמית הוא חזרה של המשקיעים לעבר המקלט הבטוח - הדולר. המשקיעים המבוהלים מהתפשטות המגיפה מושכים את כספם משווקים שיש להם קירבה מסוימת למוקד המגיפה ומחזירים אותו לנכסים דולריים, מה שמגדיל את הביקושים למטבע האמריקני ומחזק את מעמדו מול מטבעות אחרים בעולם. אפיקים אחרים, עם קורלציה הפוכה לדולר, דוגמת הזהב, סובלים במקביל ממומנטום שלילי.