הממשלה אישרה את אי-פריצת מסגרת התקציב - שיעור ההרחבה השנתי ישאר 1.7%

הגרעון השנתי צפוי לעמוד על 6% מהתוצר השנה ועל 5.5% בשנה הבאה - ולרדת בהדרגה החל מ-2011 עד 1% מהתוצר ב-2014 ואילך ; חמשת שרי מפלגת העבודה ושר החינוך, גדעון סער, התנגדו לקיצוץ הצפוי בתקציבי המשרדים ותמכו בפריצת מסגרת ההוצאה

שיעור הגידול בתקציב 2009-2010 יעמוד על 1.7% - כך הוחלט היום בישיבת הממשלה. בתום הישיבה אישרו שרי הממשלה את מתווה האוצר. 20 שרים הצביעו בעד ההלטה. על פי נתונים שנמסרו בישיבה, תקציב 2009 יעמוד על 243.5 מיליארד שקל (לא כולל מימון האשראי) ואילו הגרעון יעמוד על כ-6% (44.8 מיליארד שקל).

הממונה על אגף התקציבים באוצר, רם בלינקוב, אמר בישיבה, כי ב- 2009, שבה צפויות הכנסות ממסים של 170 מיליארד שקל (32 מיליארד שקל פחות מהתחזית הקודמת), לא תוכננו קיצוצים. מנגד, ב-2010, מתכנן האוצר קיצוץ של כ-14 מיליארד שקל.

בישיבה התגבשה חזית נגד הקיצוץ הצפוי בתקציבי המשרדים ובעד פריצת מסגרת ההוצאה. חמשת שרי מפלגת העבודה ושר החינוך, גדעון סער, הנמנים על המתנגדים למתווה האוצר, תבעו להרחיב את הגירעון ולהימנע מפגיעה בשירותים חברתיים ובביטחון.

שר הביטחון, אהוד ברק, רמז בפתח הישיבה כי העבודה לא תצביע בעד אישור התקציב אם לא תוגדל תקרת ההוצאה. "אנחנו משוכנעים שיש הכרח להגדיל גם את תקרת ההוצאה באופן ניכר וגם את הגירעון, על מנת לאפשר להתמודד עם האתגרים הגדולים גם בתחום המשבר הכלכלי, שעוד לא הגיע לארץ במלוא עוצמתו, גם בתחום הביטחון וגם בתחומים נוספים", אמר ברק. הוא הוסיף כי "מפלגת העבודה לא תוכל לקבל מסגרת, שבה אין פתח להרחבת התקציב". מנגד, באוצר סבורים כי נקיטת גישה לא שמרנית ולא זהירה שתפרוץ את המסגרות תהיה מסוכנת.

הממשלה, אם כן, אישרה היום את הרחבת תקציב המדינה הדו-שנתי לשנים 2009-2010 בשיעור של 1.7% כל שנה, מהלך שמשמעותו שלא חל גידול בשיעור ההרחבה מעבר לשיעור הקיים. בצידו השני של המטבע, אישרה הממשלה את הצעת שר האוצר, יובל שטייניץ, לקביעת תוואי גרעון פוחת בטווח הארוך, לשנים 2009-2014.

הממשלה החליטה כי בשנת 2009, תקציב המדינה יעמוד על 313.3 מיליארד שקל והיקף התקציב נטו של הוצאות משרדי הממשלה יסתכם ב-243.5 מיליארד שקל. הגירעון התקציבי הצפוי הוא הוא 44.8 מיליארד שקל - מה שגוזר לו יחס של כ-6% מהתוצר המקומי הגולמי.

הפעם אישרה הממשלה הרחבת תקציב דו-שנתי, כאמור. התקציב לשנה הבאה צפוי לעמוד על 318.4 מיליארד שקל. הגרעון התקציבי, 41.6 מיליארד שקל ב-2010, גוזר גרעון בשיעור של כ-5.5% מהתוצר - אשר הממשלה תידרש לביצוע הפחתות תקציביות בהיקף 14 מיליארד שקל כדי לממנו.

באשר לתוואי הגרעון הפוחת בשנים העוקבות, הרי שב-2011 צפוי הגירעון לעמוד על 3% מהתוצר; 2% מהתוצר ב-2012; 1.5% מהתוצר ב-2013; 1% מהתוצר החל מ-2014 ואילך.

שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, אמר בתום ההצבעה: "הממשלה גילתה היום אחריות ובגרות. משמעות ההחלטה היא שהממשלה תמשיך להגדיל את היקף ההוצאות שלה גם בתקופה של האטה חריפה בפעילות הכלכלית של המשק, זאת כאשר היא סופגת את הירידה החדה הצפויה בהכנסות ממיסים, בשעה שהגירעון התקציבי הינו מהגבוהים בקרב מדינות בסדרי הגודל של ישראל".

עוד אמר שטייניץ כי "היקף הגרעון לשנים 2009-2010 יעמוד על כ- 86 מיליארד שקל. ישנה חשיבות רבה לכך שהממשלה אישרה את תוואי הגירעון הפוחת לטווח ארוך עד שנת 2014. מדובר בהחלטה שמשדרת לשווקים בארץ ובעולם מסר ברור על כוונותיה של הממשלה לפעול לרמת גרעון נמוכה ולפעול להמשך צמצום החוב הלאומי של ישראל".