"תוכניות ביטוח הבריאות האמריקניות הנדיבות הפסידו כסף - אז הן נהיו פחות נדיבות"

למרות השיפור בביטוחי התרופות בארה"ב בשנים האחרונות, 20% מהחולים במחלות קשות המטופלות בתרופות ביולוגיות, יפשטו רגל בגלל עלויות הטיפול במחלתם. תרופות ביולוגיות הן תרופות המופקות בתוך תא חי ולכן יקרות מאוד לייצור. החולים בסיכון הכלכלי הגבוה ביותר הם חולים במחלות גנטיות נדירות, טרשת נפוצה ומספר סוגים של סרטן.

על הנתון המדאיג הזה מדווח דן מנדלסון, מייסד ונשיא חברת הייעוץ האסטרטגי Avalere Health מוושינגטון. "ביטוח אמור לחלק את הסיכון בין האזרחים. בפועל, זה לא מה שקורה". לכן, לדבריו, השוק הרפואי חייב לעבור מהפכה בהקדם האפשרי.

מנדלסון יגיע לישראל לרגל כנס ILSI-Biomed 2009, שייערך ב-15-17 ביוני בתל אביב בשיתוף "גלובס", שם ינסה לכוון את החברות הישראליות המנווטות בסבך שוק הבריאות האמריקני המשתנה.

"חברות הביטוח בארה"ב עומדות בפני קריסה ולכן יעברו להעריך מוצרים באופן שונה", הוא אומר. "הן כבר דורשות היום מכל מוצר חדש להציג יעילות משופרת על-פני מוצרים הקיימים כבר בשוק".

המצוקה של חברות הביטוח נובעת בין היתר מכך שלמרות פקיעת פטנטים, אין ירידת מחירים משמעותית בתרופות הביולוגיות. "גם כאשר פוקעים פטנטים, עדיין מאוד יקר לייצר מוצרים אלה. הגנריקה לא ממהרת להיכנס או שהיא נכנסת במחירים גבוהים כמעט כמו של תרופות המקור".

לפני כארבע שנים נכנס לתוקף חוק אשר מבטח את השימוש בתרופות עבור כל אמריקני מעל גיל 65, בנוסף לחוק דומה בתחום המכשור הרפואי והטיפול בבתי חולים, אשר קיים כבר שנים רבות.

הביטוח מכסה שימוש בתרופות עד תקרה מסוימת, אך מאפשר לצרכנים לבחור דרך איזו חברה לקבל את השירות. "נוצר מצב שבו התוכניות הנדיבות הפסידו כסף, אז הן נהיו פחות נדיבות", הוא אומר. לכן היום חלק משמעותי יותר מן התשלום מושת על כיסו של הצרכן, מה שמצריך שינוי גישה גם של החברה המייצרת ומשווקת. "היא צריכה לדעת גם עבור מה הצרכן הסופי שלה מוכן לשלם על המוצר".

מגמה נוספת המשפיעה על השוק היא מיזוגי חברות תרופות גדולות. לדעת מנדלסון, המיזוגים לא ישפיעו על קצב רכישת סטארט-אפים. "לחברות הענק יש עדיין מזומן, לעיתים אף יותר מבעבר, בשל חיסכון שנובע מקיצוץ הוצאות כפולות. יש להן עדיין צורך בצנרת מוצרים. הרכישות גם לא ישפיעו על יכולת המיקוח של חברות התרופות מול חברות הביטוח. המיקוח הוא תמיד על מוצר ספציפי, ולא משנה אם יש בסל עוד עשרה מוצרים או 20 עשרים".

לגבי חבילת התמריצים של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, על תעשיית מדעי החיים, מציין מנדלסון כי ההשפעה העיקרית תהיה על שוק המחשוב הרפואי, אך בעוד בטווח הרחוק צפוי גידול משמעותי בשוק זה, כרגע יש דווקא האטה, בעוד כולם מחכים לראות מה בדיוק יהיו התקנות והסטנדרטים שיוטמעו במסגרת החוק החדש.

לגבי השינויים בראשות ה-FDA, מנדלסון דווקא אופטימי. "הכרתי את פגי המבורג, ראש ה-FDA הנכנסת, בתקופת ממשל קלינטון ואני מאמין שהיא יכולה לעשות המון לטובת המורל בארגון ואמון הציבור בו. היא צפויה להפעיל תוכניות אשר יעבירו חלק מתהליך הבדיקה של המוצרים לתקופה שאחרי קבלת האישור - כלומר, האישור יתקבל יותר בקלות ויהיה יותר פיקוח בדיעבד, עם דגש על אפקטיביות יחסית. זו מגמה שיכולה להקל על קבלת האישור, אך להעמיס משאבים על השיווק בתחילת הדרך".