כולם מדברים על התייעלות אנרגטית - רק מעטים עושים

למרות הכדאיות הכלכלית, התועלת האקולוגית והעובדה שהטכנולוגיות נמצאות למכביר, המגזר העסקי לא הפנים את האפשרות ואינו מתנהל באופן יעיל במובן האקולוגי

אם מדינת ישראל הייתה עושה שימוש בטכנולוגיות של התייעלות אנרגטית, ומכניסה את הנושא לשגרת ההתנהלות של המגזר העסקי והציבורי, הקמת תחנת אנרגיה פחמית נוספת הייתה לכל הפחות נדחית שנים קדימה. אולי אפילו אפשר היה למנוע הקמתה.

גם הקיצונים שבין הירוקים מודים בכך שהתייעלות אנרגטית היא תהליך שמפחית זיהום באופן מיידי וכשמו כן הוא - יעיל. כל חברה יכולה לחסוך החל מ-20% מתצרוכת האנרגיה שלה (חשמל ודלקים) בהשקעות נמוכות ובתהליכים קצרים.

אבל, למרות הכדאיות הכלכלית המובהקת, התועלת האקולוגית הברורה והעובדה שהטכנולוגיות נמצאות למכביר, המגזר העסקי לא הפנים את האפשרות ואינו מתנהל באופן יעיל במובן האקולוגי.

בנושא זה יעסוק מחר יום עיון שכותרתו "התייעלות אנרגטית - האתגר הבא של מדינת ישראל", שארגן המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, שיתקיים בבית-הספר למדעי הנפט והאנרגיה, בסמוך לאוניברסיטת תל-אביב.

אחד מהאנשים ששואפים לקדם את התחום, גם מסיבות מסחריות, הוא דן בר-משיח, מייסד, מנהל ובעלי חברת אסקו ישראל, שמתאימה חליפות של פתרונות התייעלות אנרגטית לחברות. בר-משיח היה בעבר ממונה על הרפורמה בענף תחנות הדלק כיועץ כלכלי למנכ"ל משרד האנרגיה.

הרעיון בבסיס החברה הוא שחברות יקטינו את צריכת האנרגיה שלהן ולא ישלמו דבר. בחיסכון בפועל מתחלקות אסקו ולקוחותיה, כשאחרי עשור, החיסכון מהמערכת הולך כולו אל הלקוח.

בר-משיח מודע לכך שלהתייעלות אנרגטית אין מוניטין טובים. "נוצרה תחושה בקרב הלקוחות שמספרים להם סיפור, שאין לדעת אם הוא נכון או לא. אין איך לבדוק את זה. אנחנו מראים את החיסכון בצורה ממשית", אומר בר-משיח.

פתרון החברה מאפשר לשמור על תפוקת המערכת באותה הרמה, כך שמשטר ההפעלה נשאר זהה ועם זאת, צריכת האנרגיה פוחתת. כך, למשל, בפרויקט שביצעה החברה בחניון בית גיבור ספורט, היא החליפה את כל התאורה וחסכה 50% מהוצאות האנרגיה ואף הצליחה להעלות את עוצמת האור בחלק מהמקומות.

חלק הארי של החיסכון הולך לאסקו ולא אל הלקוח. בממוצע, לדבריו, יוצא שעל פני 10 שנים, רק 20%-30% מהחיסכון ילכו אל הלקוח, למרות שלא השקיע דבר.

מה פוטנציאל ההתייעלות הממוצע של כל ארגון?

"על-פי ממוצעים של 1,500 פרויקטים שבוצעו על-ידי חברות שונות בארץ ובעולם, פוטנציאל ההתייעלות נע סביב ה-20%, כשהחיסכון הוא החל מהיום הראשון. לפני המשבר הגלובלי, מנהלי הכספים פעלו לפי כלל אצבע לפיו מה שלא מוחזר בתוך שנתיים - לא משקיעים בו. אחרי פרוץ המשבר, חלק מהארגונים אפילו החמירו את הכלל להחזר השקעה בתוך שנה.

"מכיוון שכמעט אין פרויקטים שמוחזרים בתוך שנה ומעט שמוחזרים בתוך שנתיים, הארגונים כמעט הפסיקו להשקיע בנושא ההתייעלות האנרגטית. זה יהיה חייב להשתנות".