"יש לנו גמישות גדולה מול היזמים, כי אנחנו לא לחוצים לייצר אקזיטים"

כיום, BRM מבצעת השקעות מההון של משפחת ברקת במודל נוח למשתמש, כלומר ליזמים ולמשקיעים. בחודשים האחרונים, ברקת צירף שחקנית חיזוק לצוות שלו, את נגה קפ, אחת הנשים היחידות בהון סיכון המקומי.

עם השינוי ב-BRM, הוקצו להשקעות 30-50 מיליון דולר, המיועדים לחברות טכנולוגיה, בעיקר צעירות.

בעבר ראינו מספר ניסיונות של מתעשרי היי-טק להקים חברות השקעות, כמו למשל קרן דסימה של רוני צארום, אך אלה לא עלו יפה. כך חברת ההשקעות BRM, שניסיונה צלח יחסית, הפכה לשחקנית יוצאת דופן.

חוזה קצר ופשוט

קפ מגיעה ל-BRM עם 20 שנות ניסיון אופרטיבי, טכנולוגי ופיננסי. בראיון בלעדי ל"גלובס" היא מסבירה למה לדעתה חשוב להשקיע בחברות בשלבים מוקדמים ומדוע BRM לא הצטרפה ל"טרנד הקלינטק".

*לא מיצית את חווית ההון סיכון?

"ההתלבטות הייתה בין שלוש אפשרויות: לנהל חברה, לשמש כיועצת לחברות, או להצטרף לקרן אחרת. קיבלתי הרבה הצעות והחלטתי להצטרף ל-BRM".

*למה דווקא BRM?

"כי תפיסת העולם שלי בתחום היא שהשקעות מוצלחות של ההון סיכון הן בשלבים המוקדמים. ברקת, כמוני, תופס את היזם כשותף ופועל במישור של אינטרסים מאוחדים ולא מנוגדים לו".

שלא כמו משקיעים רבים שנושאים את הסיסמה הזו, של שיתוף פעולה עם היזמים, ברקת ו-BRM במתכונתה החדשה עשו כמה צעדים בנושא, בהם שינוי בהסכמי ההשקעה והפיכתם ממסמכים ארוכים ובלתי קריאים למסמכים בני מספר עמודים מצומצמים המנוסחים בשפה פשוטה וקלה להבנה.

קפ אומרת כי "בשלבים מאוחרים יותר לא פעם קשה לתקן טעויות שנעשו בשלבים המוקדמים. לצד השקעות בחברות צעירות, אנחנו בוחנים גם חברות בוגרות יותר. לא נעצום עיניים מול הזדמנויות".

לדברי קפ, העובדה ש-BRM משקיעה מהון פרטי היא יתרון. "יש לנו גמישות גדולה מול היזמים, כי אנחנו לא לחוצים לייצר אקזיטים לפני שאנחנו יוצאים לגיוס קרן חדשה. מהצד השני, היזמים נהנים משותף שיש לו הון בהיקפים גדולים בהרבה מזה של האנג'לים".

*יש כאן גם סיכון ליזמים: משקיע פרטי יכול לקום בוקר אחד ולהגיד "לא בא לי יותר".

"תיאורטית, זה נכון. מעשית, אני לא חושבת שזה אפשרי במקרה של BRM. ברקת נולד בהיי-טק, וגם אם כפלטפורמה נשקיע בחברות שאינן טכנולוגיות, הידע והניסיון מהעולם הטכנולוגי יסייעו".

*תחת איזה כובע את פועלת בחברה?

"אהיה אחראית על השקעות התוכנה במובן הכי רחב, כולל סלולר, אינטרנט, משחקים ו-SaaS (תוכנה מבוססת אינטרנט - ב.פ)".

*יותר ויותר קולות מתארים היום את שוק התוכנה כבעייתי, בגלל ההחזרים הקטנים והמספר המועט של שחקני ענק ששולטים בו.

"כבר אין עסקאות ענקיות ונראה עוד פחות כאלה בשנים הקרובות, אבל זה לא אומר שאין לתחום הזה עתיד. הערכים של החברות נחתכו, אבל גם כמות הכסף הדרושה להוכחת היתכנות היא קטנה יותר. חוזרים לערכים הגיוניים ולכן זו תקופה שמזמנת הרבה עסקאות עם פוטנציאל".

*מה עם התחומים החמים, כמו קלינטק והמכשור הרפואי שזוכה לעדנה?

"בקלינטק עוד לא ראינו הוכחות בשטח. בנוסף, אין לנו כרגע מומחיות כזו בבית ונתקשה להשקיע על בסיס חוות דעת של פרופסור".

*תשקיעו יחד עם קרנות אחרות?

"בוודאי. כך היה בחברת מדיה-בוסט, שהשקענו בה ביחד עם קרן ההון סיכון ורטקס".

וולדן והמשבר

תפקידה האחרון של קפ לפני הצטרפותה ל-BRM, היה בקרן ההון סיכון וולדן. מעבר לחוויה הקשה שהייתה מנת חלקה בתקופת ההצטרפות לקרן זו (ראו מסגרת), גם העיתוי היה לא פשוט.

*זה לא היה הזמן הכי טוב להצטרף להון סיכון. הרי המשבר היה בשיאו.

"נכון, אבל בכל-זאת הצלחנו לגייס את הקרן. בעצה אחת עם המשקיעים שלנו, החלטנו שלא להתחיל להשקיע. רק ב-2004, כשהבנו לאן נושבת הרוח, התחלנו למעשה להשקיע מהקרן שגויסה ב-2002".

וולדן ניהלה 148 מיליון דולר בשלוש קרנות. בפורטפוליו של הקרן השלישית שלה אפשר למצוא כמה חברות מבטיחות, כמו אמימון, סינטק מדיה, סיאנו, סייפאנד, EPOS וזנד, שאמנם עברה טלטלות רבות אך ממשיכה בדרכה.

ברשימת האקזיטים של הקרן אפשר למצוא את מכירת פסעבה תמורת 305 מיליון דולר ואת הנפקת מלאנוקס בנאסד"ק. למרות אלו, לפני מספר חודשים הודיעה וולדן על החלטתה שלא לגייס קרן נוספת והשותפות למעשה התפרקה.

*יש קרנות "מתות-מהלכות", שלא מודיעות על הפסקת המאמצים. בוולדן הודעתם שהסוס נגמר.

"נקלענו לקושי בגיוס ההון, והבנו שזה לא הולך. שמנו יעדים לעצמנו ולא עמדנו בהם. לכן החלטנו שלא להמשיך. ועדיין, יש לקרן רזרבות כדי לשמור על חברות הפורטפוליו ולתמוך בהן וגם לשמור על חלקנו כמשקיעים". *

הפגישה שלא הייתה במגדלי התאומים

את דרכה בעולם הטכנולוגי התחילה נגה קפ כסמנכ"לית תפעול בחברת Consortium, חברה ישראלית שהציעה שירותי דוא"ל לפני ימי האינטרנט. החברה פיתחה מתג העברה ושלטה ב-80% מהשוק המקומי, עד שהדואר ששלט בבזק "הרג אותה" על-ידי הליכים משפטיים והחברה נסגרה.

קפ עברה לעבוד במנוף מערכות שבהמשך נרכשה בידי עוש"פ של שלמה דוברת ואבי זאבי. בשנת 2000, כשהחברה נמכרה לסנגארד האמריקנית, קפ חזרה לישראל והחליטה להצטרף לקרן וולדן.

"הסיפור בוולדן התחיל כשהם ראיינו אותי לתפקיד מנהלת של חברות פורטפוליו, ואז שינו את ההצעה", היא מספרת. "התלבטתי מאוד, כי היה נראה לי שהצטרפות לקרן הון סיכון זה כמו פרישה לגמלאות".

לקפ יש סיפור מצמרר על תחילת העבודה כשותפה בוולדן: "נסעתי עם רוני חפץ, שותף-מייסד בקרן, לפגישות בניו-יורק. הייתה לי פגישה בקומה ה-107 במגדלי התאומים בבוקר ה-11 בספטמבר 2001. אבל, מעט לפני שיצאתי לפגישה, חפץ שינה את התוכניות והלכנו לאכול ארוחת בוקר במקום אחר". השינוי בתוכנית הציל את חייהם. חגי שפי, שהם היו אמורים לפגוש, נהרג בפיגוע הגדול.