היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הודיע לבית המשפט המחוזי בתל-אביב על התנגדותו לאישור הפשרה שהוצעה בתביעה הייצוגית נגד חברות הגז. לעמדתו, ההסכם אינו מעניק כל הטבה לחברי הקבוצה, ומסדיר את המשך פעולת החברות בניגוד לתקן.
לדברי מזוז, ההסכם מאשר מצב של מונים ישנים מאוד אשר לא נבדקו או הוחלפו, אך אינו יכול לשנות את חובות חברות הגז, שהפרתן היא פלילית.
התובעים, דנה גבע, לאה אלון ואיל גולדנברג, טענו כי הנתבעות - החברה האמריקאית-ישראלית לגז, סופרגז ופזגז - הפרו את חובתן לערוך בדיקות תקופתיות למונים בבתי הצרכנים.
בפשרה התחייבו חברות הגז להחליף מונים בני עשור ומעלה שלא נבדקו או הוחלפו במהלך 10 שנים. הצדדים גם המליצו כי כל משיבה תשלם לתובעים המייצגים 200 אלף שקל כגמול וכשכר-טרחה לבאי-כוחם - וסך-הכל 600 אלף שקל.
לדברי מזוז, ההסכם אינו נותן מענה לנזק לנפגעים מהחלפת המונים. בשים לב לשווי התביעה, שנאמד ב-170 מיליון שקל, סבור מזוז כי יש חשש כי התקבולים המוצעים נמוכים משמעותית מן התקבולים אשר ראוי להעניק במקרה הנדון.
ההישג שהשיגו התובעים עבור חברי הקבוצה זניח, צויין, ועולה חשש כי לא טובתם היא שעמדה בפני התובעים שהסכימו לפשרה, אלא שיקולי גמול אישי.
לדבריו, נראה כי כיוון שיש ספק בדבר קיום תועלת לציבור, הרי ששיעור שכר-הטרחה לתובעים הייצוגיים אינו עומד ביחס סביר ל"הישג" עבור הקבוצה.
מזוז מציין כי בהסדר פשרה בתביעה ייצוגית כרוך ניגוד עניינים מובנה בין התובע ובא-כוחו לבין הקבוצה. זאת, כי הכלי הזה בנוי על השאיפה ל"רווח אישי". אז עולה "בעיית הנציג", ולכן נדרש אישור בית המשפט להסדר פשרה.
כאן נראה כי הבעיה התעוררה במלוא עוצמתה, צויין. אין בהסכם כל מענה לנזק לכלל חברי הקבוצה מאי-עמידת חברות הגז בחובותיהן, ולא לאינטרס הציבורי, באכיפת הוראות הדין עליהן, ציין. כל שיש בפשרה זה מתן גמול ניכר לתובעים.
מזוז קובע כי בהסכם אין מנגנון המסדיר פיצוי לאינטרס של היחיד שנפגע, לא מענה לאינטרס הציבורי ואף לא מנגנון הרתעה מפני הפרת הדין. (ת.א 2383/06).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
