פרופ' אלעזר ברקוביץ': "המאבק הפומבי נגד אריסון ודנקנר הזוי, מזיק ולא מוצדק"

דיקן ביה"ס למינהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה יוצא נגד עמדת הנגיד פישר, במאמר המתפרסם הערב בעיתון "גלובס": "האם לנגיד ולמפקח יש אינפורמציה פנימית שאין למשקיעים? כנראה שלא. חזקיהו, גלה כל המידע שברשותך - זו חובתך למשקיעים"

"בשבועות האחרונים אנו עדים למאבק עז וחסר תקדים בין המפקח על הבנקים לבין בעלת השליטה בבנק הפועלים ויו"ר הבנק. אף שמאבק כזה נראה נדיר, מה שמייחד אותו באמת זו העובדה שהמאבק הוא פומבי, מתרחש לעיני כל, ובעיקר דרך כלי התקשורת. אפשר להניח בביטחון שלא הבנק הוא זה שמדליף את דבר המאבק, כדי להשיג פרסומת זולה".

כך כותב פרופ' אלעזר ברקוביץ, דיקן בית הספר למינהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה, בפתיח מאמר המתפרסם היום בעיתון "גלובס".

המאמר המלא - הערב (ד') בעיתון "גלובס". להרשמה לפסגת שוק ההון ב-13 במאי, בה יופיעו על במה אחת דנקנר ופישר - לחצו כאן.

ברקוביץ' מוסיף במאמרו: "מהלכים פומביים, מעצם טבעם, עלולים ליצור עצבנות מיותרת בקרב הלקוחות, המשקיעים והציבור הרחב, עצבנות מסוכנת למערכת הבנקאות הישראלית כולה. לכן, המפקח, שעיקר תפקידו אמור להיות שמירה על יציבות הבנקים, אמור לפעול באופן דיסקרטי, רחוק ככל האפשר מאור הזרקורים. הצדקה להתנהגות מהסוג שאנו רואים היום יכולה להיות רק שהמפקח חושש מתוצאות קשות, תוך זמן קצר, אם לא ינקוט מהלך פומבי. האם זה המצב?"

ברקוביץ טוען כי מהתבוננות בנתונים הכלכליים של בנק הפועלים עולה תשובה חד משמעית: לא. "כאשר מסתכלים על נתוני הבנק היבשים לא ברור על מה הצעקה. הבנק ספג אומנם הפסדים נכבדים בגין השקעתו בניירות מסוג MBS ודומיהם, אך בצעד אמיץ נפטר מניירות אלה - כנראה בהסכמה ומעין שיתוף פעולה בין המפקח על הבנקים ויו"ר הבנק - אותו יו"ר שנמצא עכשיו על הכוונת. צעד זה גרם לבנק להכיר בהפסדים גדולים בשנת 2008, אך מצבו השנה נראה הרבה יותר טוב כתוצאה מכך.

"בנוסף, הלימות ההון של הבנק טובה ונמצאת בקו עלייה; בחינת מאזן הבנק מעלה כי הבנק מנוהל בצורה שמרנית, בחזקת מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין. שמרנות הבנק מתבטאת, למשל, בירידה בהשקעות בתיק ניירות הערך, בהרכב ההשקעות הסולידי בתיק זה ובהסטה המסיבית של נזילות הבנק מהפקדות בבנקים מסחריים בעולם להפקדות בבנקים המרכזיים בישראל וארה"ב. ביצועי המניה מאז מכירת תיק ה-MBS ועד למשבר שיצר המפקח על הבנקים דומים למניות הבנקים האחרות.

"איום גדול נוסף שרבץ על המערכת, בדמות הסכנה לקריסת המערכת הפיננסית העולמית, או לפחות קריסתם של כמה בנקים גדולים בעולם, ירד במידה רבה לאחרונה. אז מה כל כך בוער? למה דווקא עכשיו, כשהמערכת כנראה מתחילה קצת להתייצב? האם לנגיד ולמפקח יש אינפורמציה פנימית שאין למשקיעים? כנראה שלא, כי זמן רב הם טוענים שהמערכת יציבה יחסית. אך אם באמת יש להם אינפורמציה חסויה שסירבו לגלות עד כה, זה הזמן לגלותה! אי גילוי אינפורמציה כזו (או אי הכחשתה) יכול להוביל לחרושת שמועות שעלולה להזיק מאוד לבנק ולמערכת הבנקאות הישראלית כולה".

בהמשך הדברים כותב פרופ' ברקוביץ': "תפקיד המפקח הוא לדאוג ליציבות המערכת הבנקאית בכלל, ובמקרה זה - בנק הפועלים בפרט. אין תפקידו לדאוג להשאת הערך או התשואה לבעלי המניות. האם יציבות והשאת ערך עולים בקנה אחד? לא תמיד. דוגמא בולטת לכך היא סוגיית חילופי מנכ"ל, שלב קריטי בחיי כל חברה, במיוחד בנק. בדרך כלל, בחירת מנהל פנימי, המוכר למערכת ומכיר אותה, מורידה את אי הוודאות הקשורה לחילופי המנהל, ותורמת יותר ליציבות הבנק.

"המעניין הוא שדווקא לבעלי המניות, המעוניינים לפעמים לקחת סיכון כדי להשיג תשואה גבוהה יותר, יש תמריץ ורצון לשכור מנהל חיצוני שיגדיל את הסיכון אך גם את הסיכוי. יש משהו אירוני בכך שבמאבק הנוכחי התחלפו התפקידים. המפקח, שאמון על יציבות הבנק, הוא זה שדוחף להקמת ועדת איתור לבחירת מנכ"ל חיצוני, בעוד שדירקטוריון הבנק הוא זה שבחר במנהל המוכר והמכיר היטב את המערכת. האם התבלבל המפקח בתפקידיו, או שהוא יודע משהו שהמשקיעים לא יודעים?"

והשורה התחתונה, לפי פרופ' ברקוביץ': "ההסברים והאינפורמציה שהמפקח משחרר עד כה לא מצביעים על סיבות להתערבות פומבית כה בוטה ולהפקעת זכויות בעלת השליטה בבנק. האם היו"ר הנוכחי אשם בהפסדים שנגרמו ממשבר הסאב-פריים? הוא לא היה הראשון שבזמנו הבנק נכנס להשקעה כזו, ומראש אין הוא האחראי המרכזי להחלטות מסוג זה (שבעת הרכישה נראו די פשוטות וחסרות סיכון).

"האם פרוצדורה שונה לבחירת המנכ"ל היתה משנה את מי שנבחר? אפשר לראות בקלות שלא. ועדת איתור היתה מגיעה לאותה תוצאה, רק תוך בזבוז זמן מיותר (כדי לרצות את המפקח) והגדלת אי הוודאות הניהולית בזמן תהליך החיפוש. בין כה וכה, הדירקטוריון של הבנק מתכנס באינטנסיביות חסרת תקדים בארץ. כמה דיונים נוספים עוד צריך?

"לסיכום, ללא שחרור אינפורמציה נוספת, כל המאבק הזה נראה הזוי. לא נראית סיבה אחת טובה לקיומו בצורתו הנוכחית. אם זה המצב, עדיף יהיה אם יישבו הצדדים ביחד, באופן דיסקרטי וענייני, ילבנו את הנושאים וימצאו פתרון. אם זה לא המצב, אני פונה למפקח: אנא גלה את כל המידע שברשותך. זו חובתך הציבורית למשקיעים. אחרת, עצם מעשיך גורמים לאי יציבות ועלולים להוביל לכשל המערכת".

המאמר המלא - הערב (ד') בעיתון "גלובס". להרשמה לפסגת שוק ההון ב-13 במאי, בה יופיעו על במה אחת דנקנר ופישר - לחצו כאן.