עיני נפל בתרגיל פופוליזם זול

בהסתדרות לא אהבו את המשוואה שבנו אנשי האוצר: או פגיעה בחולים ובקשישים או הקפאה של השכר במגזר הציבורי. "על הגזירות תדברו עם מפלגת העבודה, לא איתנו", אמרו בארגון, אבל ההפרדה המלאכותית הזו לא ממש עבדה. עופר עיני הוא האיש החזק כיום במפלגה, ובמשרד האוצר כיוונו אליו את כל הלחץ. המשמעות: עיני אולץ להתמודד עם פגיעה בשכבות החלשות, בין אם ירצה ובין אם לא.

לכן, בהסתדרות גיבשו שורה של דרישות בנושא זכויות עובדים, כך שעיני תמיד יוכל לטעון שהסכים להקפאת שכר תמורת רפורמות חשובות למען העובדים - ולא משום שנפל לתרגיל נבזי של האוצר. אחת הדרישות שהגיעה לידי "גלובס", היא חיוב מעסיקים לנהל מו"מ להסכם קיבוצי, במקרה בו התגבש במקום העבודה ועד עובדים. החוק לא מחייב כיום ניהול מו"מ כזה, ואפילו הפסיקות המתקדמות ביותר של בתי הדין לעבודה מחייבות אך ורק "הידברות בתום לב" עם העובדים, אך לא מו"מ להסכם קיבוצי.

אפילו בהסתדרות יודעים שנמוכים מאוד הסיכויים שדרישה כזו תתקבל, אבל כנראה גם בהסתדרות יודעים להכניס "עיזים".

דרישות נוספות

דרישות אחרות שנחשבות ריאליות יותר, נוגעות בין היתר להטלת סנקציה פלילית על מעסיק שמלין את שכר עובדיו. ממשלת אולמרט כבר הסכימה להטלת סנקציה כזאת במסגרת פקודת הרשויות, אך רק כנגד מעסיק שילין שכר במשך חודשיים לפחות. בהסתדרות דורשים כעת סנקציה גם על הלנה של חודש, ובמסגרת תיקון חקיקה.

עוד דורשת ההסתדרות להחיל את חובת הרישוי של חברות כוח אדם גם על קבלני שירותים. האוצר התנגד עד היום להחלת החובה הזו, בין היתר משום שהמדינה נחשבת למעסיקה הגדולה ביותר של עובדי קבלן. נתניהו צפוי לקבל את שתי הדרישות האחרונות של ההסתדרות, משום שבניגוד לדרישה הראשונה, אין כאן סוג של "מהפכה אדומה" שתאיים על נתניהו, אפילו לא קרוב לזה.

שוב החלשים נפגעים

"גם ספין צריך לדעת איך עושים", עקץ היום את אנשי האוצר סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. אבל נדמה שהספין של האוצר דווקא עבד - כמו תמיד. שוב עובדי המגזר הציבורי משלמים את מחיר המיתון, ושוב התשלום הזה נראה מובן מאליו לכולם. כמו שאמר יועצו הבכיר של שטייניץ, פרופ' עומר מואב: לא יכול להיות שבמגזר הפרטי יש פיטורים וקיצוצי שכר, ורק במגזר הציבורי ממשיכים לחגוג.

בפועל, אין שום חגיגה. ממילא הסקטורים החזקים במגזר הציבורי לא צריכים את עופר עיני. הרופאים מיוצגים על ידי ההסתדרות הרפואית והמרצים מיוצגים יפה מאוד על ידי עצמם, כאשר שניהם קיבלו תוספת שכר של 24% רק לאחרונה. לעיני אין שום סמכות להקפיא עבורם את תוספות השכר, ובאוצר יצטרכו לנהל מולם מו"מ נפרד - שלא צפוי להניב שום פרי. גם המורים לא מיוצגים על ידי עיני, ובכל הקשור לחברות הממשלתיות - חברת חשמל, התעשייה האווירית ונמלי הים - אלה תמיד ניהלו מו"מ עצמאי על השכר, ולכן גם אותם לא תדגדג ההסכמה של עיני.

אז מי בכל זאת מפסיד מהקפאת השכר? עשרות אלפי הפקידים במשרדי הממשלה, עובדים סוציאליים ובעלי תפקידים אחרים, שיכולים לשבות שנה שלמה ואת אף אחד זה לא יעניין. 5% תוספת שכר עבורם היא "כמה מנות פלאפל" כמו שעיני הגדיר בעצמו, אבל גם את הפלאפל הזה מאיימים עכשיו לקחת להם.

נתניהו עוד יהיה חייב לעיני

הרצון העז לראות את המגזר הציבורי נפגע כמו שהמגזר הפרטי נפגע, משול לאדם שקופץ מהגג ומתעקש לקחת איתו כמה שיותר אנשים. הרי אותם עובדים במגזר הציבורי לא יכלו לגשת למעסיק שלהם בימי הצמיחה המאושרים ולבקש תוספת של 10%-15% לשכרם, כפי שעשו עשרות אלפי עובדים במגזר הפרטי. אלה חייבים שעופר עיני ייאבק בשבילם פעם בכמה שנים, והנה דווקא אחרי שהובטח להם כמה מנות פלאפל הגיע המשבר הכלכלי. במילים אחרות, במגזר הציבורי נמצאים האחרונים ליהנות מפירות הצמיחה, אם בכלל, והראשונים להיפגע מהמיתון. הסכמה לפגיעה כזאת היא כניעה לפופוליזם ועיני עומד להיות חתום עליה.

מהסיבה הזאת מנסה עיני בשעות האחרונות לצמצם ככל הניתן את הפגיעה במגזר. אנשיו מבטיחים כי "עוד נופתע לטובה" מעסקת החבילה שישיג, שתכלול פגיעה מינימלית במגזר הציבורי.

כך או אחרת, מגיע לעיני גם קרדיט: התנהלות האוצר לא הותירה לו המון ברירות והעובדה שהצליח להגדיל את מסגרת הוצאות הממשלה הופכת אותו לראשון שצלח את המשימה הזאת. ההסכמה לפגיעה במגזר הציבורי תבטיח שנתניהו עוד יהיה "חייב לעיני", ויו"ר ההסתדרות כבר יידע לגבות את החוב.