יום תנודתי התנהל היום (ד') בזירת המט"ח המקומית. השקל פתח את היום בהתחזקות מול שני המטבעות הזרים המובילים - הדולר והאירו, מגמה בה נסחר עד כשלוש שעות לפני סיום המסחר הבין-בנקאי. לאחר מכן המטבע המקומי עבר להיחלשות מול הדולר והאירו, ושמר על מגמה זו עד סיום יום המסחר וקביעת השערים היציגים.
הדולר גם שינה כיוון בזירת המט"ח העולמית, ועבר להתחזקות מול המטבעות המרכזיים. האירו נחלש מולו ב-0.61% ל-1.3595 דולר, והליש"ט נחלשת ב-1.12% ל-1.5121 דולר. מוקדם יותר המטבע האמריקני נחלש מול המטבעות המרכזיים בעולם.
את שינוי הכיוון בזירת המט"ח העולמית, וכן המקומית, ניתן לייחס לירידות השערים בבורסות בעולם - נראה כי המשקיעים מעדיפים נכסים הגנתיים. בנוסף, להיחלשות האירו והליש"ט מול הדולר, תרם דו"ח האינפלציה הרבעוני של הבנק המרכזי של אנגליה (BOE), לפיו התאוששותה של הכלכלה הבריטית תהיה איטית וארוכת טווח.
שיעור האינפלציה צפוי להישאר מתחת ליעד של 2% במהלך שלוש השנים הקרובות כאשר בריטניה נאבקת במשבר החמור ביותר שפקד את המדינה מאז שנות ה-80'. התמ"ג של בריטניה צפוי להמשיך ולהתכווץ במהלך השנה הקרובה ולהתחיל להתאושש רק ב-2010. שיעור האינפלציה צפוי לעמוד על קצב שנתי של 0.4% בשנה הקרובה.
אושר תקציב המדינה לשנים 2009-2010
בתום ישיבה שנמשכה קרוב ל-20 שעות אישרה הבוקר (ד') הממשלה את תקציב המדינה לשנים 2009-2010. 26 שרים הצביעו בעד, ארבעת שרי ש"ס הצביעו נגד. תקציב המדינה לשנת 2009 יעמוד על כ-316.5 מיליארד שקל, כאשר הגירעון התקציבי יוגבל עד 6% תוצר. בשנת 2010 יעמוד תקציב המדינה על כ-321.5 מיליארד שקל, והגירעון התקציבי יוגבל עד 5.5% תוצר. מעבר לגידול של 1.7% בתקציב, שנקבע מראש, יגדל התקציב בכל אחת מהשנים 2009- 2010 באופן זמני בשיעור נוסף של 1.35%. יעד ההוצאה ישוב לעמוד על 1.7% בשנת 2011.
הלילה הושגו הסכמות אחרונות על התקציב, ביניהן העלאה של 1% במע"מ החל מיולי 2009 לתקופה של 18 חודשים, העלאה שתניב כ-5.5 מיליארד שקל. עוד הוסכם על קיצוץ בתקציב הביטחון ועל קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה של כ-6%.
זירת המט"ח: הדולר התחזק ב-0.171% ושערו היציג נקבע ב-4.109 שקלים. האירו היציג התחזק ב-0.061% ונקבע ב-5.6069 שקלים
פריקו: מהלך של שינוי מגמה בשוקי חו"ל עשויים למתן את התערבות בנק ישראל
לאור העובדה כי היצע הכסף במשק הישראלי גדל בצורה חדה, כמו גם הציפייה להתאוששות כלכלית ברחבי העולם, דבר אשר צפוי להשפיע על הביקושים לחומרי גלם, קיים חשש מהתחזקות הלחצים האינפלציוניים בטווח הבינוני.
בשלב הנוכחי כל עוד פעולת התערבות בנק ישראל באמצעות רכישת מט"ח אינה בעלת השפעות תקציביות משמעותיות, עשוי בנק ישראל להמשיך ולפעול נקודתית ולרכוש מט"ח ובכך למתן התחזקות משמעותית בשער השקל, כאשר בראייה קדימה, סימנים לעליות מחירים ומהלך של שינוי מגמה בשוקי חו"ל עשויים למתן את התערבות בנק ישראל.
אין שינוי בהערכתנו, כי היצעי מט"ח משמעותיים עשויים להמשיך ולהתקבל בתחום רמות הקיצון 4.27-4.32 שקלים, מה שבלם עד כה את פיחות השקל, ומנגד ביקושי מט"ח ערים סביב רמת 4.08-4.12 ש' בלמו את התחזקות השקל. פריצת תחום זה עשויה לאותת על כיוון המגמה המסתמן כאשר לדעתנו חוסנה של הכלכלה הישראלית במהלך המשבר הנוכחי עשוי לתרום לחוסנו של השקל ולהתחזקותו אל מתחת לרמות השפל האחרונות.
[לאתר המט"ח]
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
