יובל המבולבל

פרשת התקציב לא היתה רק מייאשת, היתה בה גם אתנחתא קומית בשם יובל שטייניץ

זה לא נכון שפרשת אישור התקציב היתה ייאוש אחד גדול, היתה גם אתנחתא נורא קומית בשם יובל שטייניץ. כמו יובל המבולבל של הילדים, נראה יובל של ביבי נורא מצחיק, מסתובב בשטח התקציב כמו ילד שלא יודע מה הוא עושה שם חוץ מלהפריע למבוגרים.

מבחינה אישית, ריחמתי על יובל - כיוון שהוא באמת בנאדם עם כוונות טובות, וכי לא מגיע לו המעמד המשונה הזה. מבחינה ציבורית, זה כבר סיפור אחר.

בדיוני התקציב, אם ניתן לכנותם כך, יובל לא הזיק - ואף הועיל, בהיותו בעל מזג נוח. שר אחר היה נוהג בוודאי כמו הממונה על התקציבים, רם בלינקוב, שהתפטר הבוקר (ד').

בכל זאת, עקפו אותו, את יובל, התעלמו ממנו, לגלגו עליו לא מעט - והוא לא הטריד את הממשלה והמדינה בהתקפי אגו. יובל בלע הכל, והמשיך להסתובב בשטח, כשעל פניו טובות-המזג החיוך הקטן והמבולבל.

עד כמה מזגו נוח לבריות, תעיד התייחסותו של נתניהו אליו. עם אדם קצת יותר אגרסיבי מיובל, היה נתניהו עושה לפחות מראית-עין של מאמץ לכסות על ההתעלמות ממנו וממשרדו. אבל נתניהו יודע שעם יובל אין צורך, כי לא קיימת סכנה שהוא יעשה משהו שעלול לפגוע - או אפילו להישמע כפגיעה - בנתניהו.

ובכל זאת יש בעיה, והיא שהמדינה בכל זאת צריכה שר אוצר. אבל נתניהו לא חושב כך. הוא לא מינה את יובל בגלל הכישורים שאין לו, אלא בגלל כישוריו כמשרת אדוניו.

כל מה שיובל עשה בפוליטיקה זה להיות עושה-דברו של ביבי, המעריץ ללא גבול, המבצע כל מה שביבי (ורעייתו שרה) הטילו עליו. זה ודאי היה גם שיקול פוליטי, אבל אי אפשר לעשות זאת ללא האופי המתאים. וליובל יש. ולנו יש היום בממשלה את 'יובל המבולבל' המכהן כשר האוצר, ואת 'ביבי המבלבל' המכהן כראש ממשלה - אז מה לנו שנתפלא כי יש לנו ממשלה מבולבלת? *