דנקנר השקעות מתנגדת לבקשת העיקול על נכסיה: נוכל לעמוד בכל ההתחייבויות

את בקשת העיקול הגישו החברות ה.ד. ייזום וניהול פרויקטים (בפירוק מרצון) ולינב, בעקבות תביעה על סך 11.2 מיליון שקל שהגישו נגד דנקנר השקעות וחברת א.מ.ת.ש ביולי 2007 בגין חוב. בבקשת העיקול נאמר כי המשבר הכלכלי לא פסח על דנקנר השקעות ודלק נדל"ן, וכי מצבן הכלכלי העגום מעמיד בסימן שאלה כבד את יכולתה של דנקנר השקעות לעמוד בפירעון חובותיה לנושיה בכלל, ולתובעות בפרט.

דנקנר השקעות טוענת כעת בתגובה כי יש לדחות את בקשת העיקול על הסף. לטענתה, התובעות ביקשו את העיקול בשיהוי קיצוני, מתוך מטרה להפעיל עליה לחץ כדי שתתפשר עימן בתביעה שהגישו נגדה, ולא משום שהן באמת חוששות למצבה הכלכלי.

דנקנר השקעות מציינת כי היא אחת מחברות הנדל"ן המבוססות ביותר בארץ, וכי התובעות נכשלו בהוכחת הטענה כי מצבה ומצב חברת האם שלה עגום. לדבריה, ניתוח תזרים המזומנים שלה ושל דלק נדל"ן מעיד כי הן יכולות לעמוד בהתחייבויותיהן וכי לדלק נדל"ן הון עצמי חיובי. היא מציינת כי גם כיום דלק נדל"ן מדורגת על-ידי מעלות בדירוג המייצג יכולת לפרוע את חובותיה.

נזקים כבדים

דנקנר השקעות מבהירה כי אם יוטל העיקול - ייגרמו לה נזקים כבדים ביותר. זאת, כיוון שהיא לא תוכל לפרוע הלוואות לבנקים ולמוסדות אחרים; הבנקים יעצרו פרויקטים של בנייה; היא לא תוכל לבצע תשלומים לספקים; ולא תוכל לפרוע תשלומי קרן וריבית ממחזיקי אג"ח, וכתוצאה מכך ההלוואות ואג"ח יועמדו לפירעון מיידי.

לדברי דנקנר השקעות, התובעות זכאיות לכל היותר להטיל עיקול על חלקות ספציפיות מתוך המקרקעין הרלוונטיים לתביעה, ששווים עולה במאות מונים על סכום התביעה.

לדברי השופט הרשם איתן אורנשטיין קבע כי נראה לכאורה שאין מקום לעמוד על בקשת העיקול, והציע למבקשות מבלי שיהיה בכך ויתור על טענותיהן למשוך את בקשת העיקול. עוד ביקש השופט מהחברות להודיע לו את עמדתן עד ליום 17.5.09, ואם יעמדו על הבקשה - זו תיקבע לדיון. (ת.א.2165/07).