חדשות מהמעבדה

מדי פעם, כשאני נתקל בתופעות אנושיות מעניינות, מתעורר בי רצון לחקור אותן ולנסות להבין אותן. כזה אני - סקרן וחקרן בלתי נלאה. אחרי תקופה לא קצרה בה הטור השבועי שלי מתפרסם, אני עוקב בעניין אחרי התגובות לטור שלי, והטוקבקים בכלל. תופעת הטוקבקים לא חדשה, הם אפילו כמעט פאסה. אבל גיליתי בניתוח שעשיתי לטוקבקים לטור שלי שהכוכבים של המדור הם אתם, המטקבקים.

מצויד בהרבה רצון טוב, גיליון אקסל ויכולות ניתוח הנדסיות, יצאתי למשימה.
התחלתי בדברים הגדולים והברורים: מבט זריז על כל התגובות גילה לי שכ-95% מהתגובות נכתבו על-ידי גברים בעוד שכ-5% בלבד בידי נשים. מבין סוגי התגובות השונים שמיד אפרט, נשים הגיבו רק בצורה עניינית או אוהדת לכתבות, בעוד שגברים הגיבו בכל הצורות האפשריות ובכל סגנון אפשרי.

מבט בוחן לסוגי התגובות מגלה את הדברים הבאים: כ-50% מהמגיבים הגיבו בצורה עניינית ורצינית, 15% הגיבו בדברי נאצה קללות או התלהמות, 14% מהתגובות היו לא לעניין או שעסקו בקידום ענייניו של המגיב, 7% פרגנו ונתנו שבחים ומחמאות, 6% פנו אלי אישית והשיאו לי עצות (לגבי העצה "עדיף שתקפוץ מאיזה צוק ולא תטריד אותנו יא חתיכת דביל" - אני מודה שהייתה לי דילמה בין הקטגוריות "התלהמות" ו"עצות אישיות"). 5% אחוז נוספים הגיבו בצורה משעשעת והומוריסטית, ו-3% האחרונים לא ממש הבינו את הכתבה ואת הפואנטה שלה.

מצויד בפילוח הזה ניגשתי לברר אילו נושאים היו החמים ביותר, שעוררו את המספר הרב של התגובות והדיונים הסוערים יותר. מתברר שהנושאים שעסקו בשניצלים של ארוחות הצהריים בהיי-טק, הטיסות, ואנשי היי-טק שחותמים בלשכת אבטלה עוררו את העניין הרב ביותר. שם גם מצאתי את אוסף הקללות המגוון ביותר ואת ההשערות הרבות ביותר לגבי מנת המשכל שלי, עיסוקי האמיתי, יכולותיי וכישוריי.

מצאתי מתאם מעניין בין רצינות ועומק הכתבה לעניין שגילו בה הקוראים - וכך, ככל שהכתבה הייתה רצינית יותר ועסקה בתכנים עמוקים יותר, אתם גיליתם בה פחות עניין.
מה זה אומר עליכם? אם ננתח את התוצאות נוכל להגיע למסקנה שגברים נוטים להתלהם בקלות, בעוד שנשים מעדיפות לכתוב טוקבקים ענייניים ולעתים אף להחמיא לכותב. כחצי מהגברים הגיבו עניינית ופיתחו דיון על הנושא המדובר אבל בדיון התברר שרק לחלק קטן מהם יש חוש הומור. למעט שיש - אני מודה שהוא מפותח וגרם לי לצחוק לא מעט. מנותני העצות למיניהם למדתי מה עליי לעשות או לא לעשות, וזיהיתי מספר מגיבים בעלי פוטנציאל

טוב להיות יועצים אסטרטגיים (מייד אחרי שיסיימו את המשמרת בפיצה האט).
מה זה אומר עלי? אם לשפוט לפי התגובות המתלהמות הרי שאני ברנש משועמם, חסר השכלה, מתחזה שבעצם לא עובד בהיי-טק, חסר ניסיון ניהולי, חסר כל כישורי כתיבה, לא מכיר את העולם הטכנולוגי והסטארט-אפים, רדוד, וחסר חוש הומור. על-פי הטוקבקים האוהדים אני דווקא כותב לעניין, די מצחיק, שנון וקולע למטרה.

אז הנה הדיל - אני אמשיך לכתוב, אתם תמשיכו להגיב. אני מתחייב להמשיך לכתוב על עניינים רדודים צהובים ודביליים (כמו גודל השניצל בהיי-טק) אבל גם על נושאים רציניים (השימוש במחשבים במערכת החינוך). אתם תתחייבו להמשיך להחמיא, לשאול, לענות, לקלל, להשיא עצות ולהצחיק. רק עשו טובה - כשאתם מגיבים לפוסט הזה, אל תקלקלו לי את הסטטיסטיקה.