כותרות אופטימיות - המציאות פחות

אלה אלקלעי היא סמנכ"ל פיתוח עסקי בבית השקעות IBI

הלצה נודעת מספרת על מפגש בין שני חברים ותיקים שבו הראשון אומר לשני "אני מאוד ממהר אבל בכל זאת, בבקשה, ספר לי, במילה, לפני שאני רץ, מה שלומך" עונה לו חברו: "טוב", כשמקשה החבר הראשון "ובשתי מלים?" משיב השני בפנים רציניות: "לא טוב".

נזכרתי בבדיחה השחוקה השבוע בסדרת מפגשים שקבעו לי במשרדי חברות אינטראקטיב, במטרה לבחון את אפשרויות קידום IBI באינטרנט. קיבלתי הרצאות מחושבות על נפלאות הטוויטר והתחלחלתי.

כשבגלובס מתעקשים שאציג רעיון בחמש מאות מילים במקום באלף, זו אינה משימה פשוטה, אבל אני נוטה להסכים עמה ולעמוד בה. אבל טוויטר מגביל את הדיווח ל-140 תווים! לא 140 מילים, 140 תווים.

בשבועיים שעברו היו כמה מקרים שהבהירו כמה ההלצה השחוקה הזו היא משל לבעייתיות תקשורת המבוססת על רפליקות באורך 140 תווים. בכדי לא לאכביר מלים ותווים אסתפק בשתי דוגמאות: הראשונה, נתוני התעסוקה שהתפרסמו בשבוע שעבר והשנייה - עדכון שפרסמה השבוע מחלקת המחקר של בית ההשקעות IBI (שאני מנהלת הפיתוח העסקי שלו), לגבי המניות הכלולות במדד ת"א 25.

1. נתוני התעסוקה

בשבוע שעבר כשפורסמו נתוני התעסוקה בארה"ב, הכותרת "התוצאות טובות מהתחזיות - שוק העבודה האמריקני הצטמצם ב-539 אלף משרות בלבד ביחס לתחזית לאובדן 600 אלף", שידרה מסר חיובי ואופטימי.

מי שהמשיך לקרוא בעיון את הדוח גילה שבעוד הסקטור הפרטי איבד 611 אלף משרות, ממשלת ארה"ב גייסה 66 אלף איש ולא רק שעיקר הגיוס הגיע מהממשל ולא מהשוק (שזה לאו דווקא רע) הרי שעיקר הגיוס היה של עובדים זמניים להכנת מפקד האוכלוסין הצפוי להערך שם ב-2010.

בפועל, עם כן, נתוני התעסוקה היו הרבה פחות חיוביים ממה שמשדרת הכותרת. החצי המלא של הכוס הוא שיש התערבות ממשלתית מסודרת שהשפעתה חיובית ושלפחות נתוני התעסוקה לא היו גרועים מהחזוי.

בקיצור: במילה אחת טוב ובשתי מילים לא טוב.

2. תחזית לדוחות הרבעון הראשון

הכותרת שמחלקת המחקר חיברה לדוח הייתה "אופטימיות זהירה תחזית לרווחי המעוף לרבעון הראשון", עורכי העיתון שפרסם את המחקר ניסחו "בבית ההשקעות IBI מעריכים כי 17 מבין 25 חברות המעוף ישיגו עלייה ברווחים בהשוואה לרבעון המקביל".

לכאורה "טוב" אבל בעצם "לא טוב".

במצב הנוכחי בעולם, משמעות הרווח הנקי לפעילות העסקית השוטפת של חלק ניכר מחברות הת"א 25 היא שולית. כפי שהמסמך השלם שפרסמנו מתאר ומיועד למי שמסכימים לקרוא יותר מ-140 תווים, הסיבות לשיפור ברווחיות שונה מענף לענף אולם במרבית המקרים השיפור איננו תזרימי אלא חשבונאי.

לדוגמא, בהסבר להצפוי בחברות הנדל"ן כתבנו "כניסת תקנה IAS 40 לתוקף, צפויה ליצור רווחים לחברות רבות החל מהרבעון הראשון" התקנה מאפשרת המאפשרת לחברות לשערך נדל"ן להקמה, ולכן הוספנו והדגמנו במחקר "אפריקה דיוולופמנט כבר הודיעה כי תשערך את הפרויקטים שלה ותציג רווח של כ-680 מליון דולר"

"טוב" או "לא טוב"

אני לא ממליצה, אני מנועה מלהמליץ, זה בכלל אסור.

עם זאת, אני שמחה לאמץ את המסקנה שמציג צוות המחקר: אפשר להיות להיות אופטימיים, התרחיש האפוקליפטי לקריסה מערכות לא יתממש. עם זאת, גם שיפור אמיתי בכלכלה הריאלית, שיבוא לידי בתזרים המזומנים של החברות, בהרחבת פעילותן וביכולתן לגייס ולא לפטר עובדים, עדיין לא נראה בשטח ולכן צריך להמשיך להתנהל בשוק בזהירות רבה.

השורה התחתונה

בשורה התחתונה מה שאני ממליצה הוא לעולם לא להסתפק בקריאת 140 תווים.