המוסדיים שכחו של מי הכסף

ייגשו נא טירוני החוב האלה לבנקים, וילמדו מהם דבר או שניים על טיפול בחובות וחייבים

אופיר נאור, עורך דין ושותף מנהל במשרד שגב, ומייצג בעצמו מחזיקי אגרות חוב ונושי חברות

הנה עסק שכמעט אי אפשר להיכשל בו - הקמת חברה שתרכוש קרקעות חקלאיות במזרח אירופה או במזרח הרחוק, או שתעסוק בפיתוח רעיון טכנולוגי שיהפוך אוויר למים, מים לחשמל, חשמל לירקות, או משהו בסגנון.

אחרי ייסודה, נפנה לגורם בשוק ההון שיכין וישווק אג"ח קונצרני, כלומר, יראה את הדרך לקופות גמל וקרנות פנסיה ויאפשר לשים יד על כספי החיסכון הפנסיוני של הפראיירים שצריכים לעבוד למחייתם.

תמורת עמלה נאה, יכין עבורנו אותו חתם-משווק מצגת אודות העסק המתפתח, יציג את צוות הניהול המלומד שבראשו, ייתאר את פוטנציאל הרווח האינסופי וגם ייקח לסיבוב ראווה במשרדי הגופים המוסדיים. החתם המעונב יפתח את הדלתות הנכונות, יחלוק בעמלות ויטיס לחו"ל לסיור עם ואת כל מי שצריך ובסופו של יום יביא לגיוס סכום צנוע בסך 100 מיליון שקלים כנגד שיעבוד "הנכסים" של החברה.

אחרי גיוס הכסף, נתחיל בחגיגת הג'ובים והמשכורות, נתקשר בהסכמים עם ספקים ויועצים שבמקרה הם קרובי משפחה רחוקים שלנו, נקים רפתות בהודו, נרכוש נכסים, נצא למסעות מחקר באירופה (רצוי בשבוע שבו ברצלונה פוגשת את ריאל מדריד) ונהנה מהחיים הטובים שמספקים לשכה ותקציב הוצאות נדיב.

בנוגע להלוואה שקיבלנו משוק ההון - אל דאגה. או שנמכור את העסק לפני מועד החזרתה, או שנפנה אל מחזיקי אגרות החוב, נסביר שאין דרך להחזירה ושממש עדיף לעשות איתנו הסדר, שיכלול ויתור על חלק גדול מהחוב, פרישה מחודשת וארוכת שנים של תשלומים, ורצוי גם ויתור על תביעות, בדיקות וחקירות מנהלים, כי אחרת אנחנו ניכנס להליכי פירוק והם - לא יקבלו כלום.

כמה עצוב לגלות שהעסק המופרך והדמיוני שתיארתי, היה והינו מציאות קשיחה בחגיגת הנפקות האג"ח הקונצרני שהשתוללה ועדיין משתוללת בישראל. תוצאת החגיגה היא גופים מוסדיים הנושים חברות במגזר העסקי, חלקן ישרות-דרך שנקלעו לקשיים, וחלקן מפוקפקות שמלכתחילה לא היו ראויות לקבל אשראי.

דרכם של הבנקאים

הגופים המוסדיים, המייצרים את עיקר הפעילות בשוק ההון הישראלי, לא יכולים להסתפק בגילגול האחריות למצב על כתפי "המשבר הגלובלי". עליהם לבחון את התנהלותם ולהפיק לקחים ברורים שיקלו על התמודדות עם החברות המאג"חות בעתיד.

הגם שהבנקים הם מהעסקים שנחבטו יותר באחרונה, אפשר ללמוד מהם דבר מה או שניים לגבי התנהלות כנגד חובות וחייבים.

בעלים של חברה המבקשת לקבל אשראי מבנק, נדרש להציג תוכנית עסקית שאותה בוחנים אנשי מקצוע מהתחום, את בקשת המימון בוחן הבנקאי שאיתו נפגש הבעלים, וממנו היא עוברת לוועדות האשראי (בדרג הנקבע בהתאם לגובה הסכום), ותאושר רק לאחר שהמחלקה המשפטית מסיימת להכין, לנסח ולהחתים את הבעלים על הסכמים דרקוניים שמגנים מפני כל תרחיש אפשרי. הבעלים יחויב בשעבוד נכסי החברה בשעבודים ספציפיים ושעבוד צף, שיעבוד מניותיו בחברה ולא פחות חשוב לחתום על ערבות אישית.

לאחר מתן ההלוואה, עוקב הבנק אחר חשבון החברה, דורש ומקבל נתונים שוטפים ודוחות אודות התנהלותה, ובמידת הצורך אף ממנה קצין אשראי שעוקב ומאשר כל פעולה מיוחדת בהתנהלותה.

אם בבנק מתעוררת חשד בסיכוי להחזר ההלוואה, הוא מעביר את הטיפול למחלקת האשראי הבעייתי, שבה נדרש הבעלים להציג תוכנית החזרים והתייעלות מפורטת, להתחייב בהזרמת כספים של בעל השליטה, ולהבטיח הגדלת הביטחונות שבידי הבנק בדרכים מגוונות. אם גם זה לא עוזר, פונה הבנק למשרד עורכי דין חיצוני אשר מתחיל מייד בנקיטת הליכים כנגד החברה ובעליה, החל בתביעה כספית רגילה, בקשה למינוי כונס נכסים ומימוש שיעבודים, ועד הליכי מימוש ערבות הבעלים ופשיטת רגל.

טירוני החובות

לעומת המערכת המסועפת והמשומנת של הבנקים, נראית התנהלות שוק ההון טירונית להפליא. הנה רשימת הכשלים של הגופים המוסדיים המחזיקים במרבית אג"ח החברות בשוק הישראלי:

  1. בדיקות שטחיות
    גוף מוסדי שמתבקש להעביר עשרות מיליוני שקלים תמורת אג"ח של חברה, ברוב המקרים אינו בודק באופן עצמאי את התוכנית העסקית ומסתפק באחריות החתמים ובתשקיף שחיברו עורכי הדין ויועצי החברה המנפיקה.

  2. רשלנות בביטחונות
    חברות מקבלות מהמוסדיים כסף בלי ערבויות אישית, מבלי שישעבדו את מניותהם בחברה, בלי שעבוד צף, וברוב המקרים גם משאירות חלק מהנכסים משועבדים בשעבודים ספציפיים לבנקים.


  3. נאמן נטול כלים
    הגופים המוסדיים אינם פועלים כנושים ישירים כלפי החברה, אלא באמצעות נאמן שמייצג את מחזיקי האג"ח. הנאמן נבחר בשלבי ההנפקה, אין לו כלים משפטיים להתמודד עם החברה, ולא מסגרת כספית לשכירת עורכי דין וכלכלנים שיפקחו על החברה ויפעלו כנגדה.

  4. מאה דעות
    החלטות בנוגע למהלך נגד חברה מתקבלות באסיפות מחזיקי אג"ח, שבהן מגוון דעות ואינטרסים. פיזור מחזיקי האג"ח, העובדה שהבעלים ואנשים מטעמם מחזיקים בכמויות נכבדות מאג"ח החברה, מולידים מציאות מסורבלת שבה קשה להחליט על פירעון מיידי ועל אחת כמה וכמה לנקוט הליכים משפטיים כנגד החברה ובעליה.

  5. רגולציה טיפשית
    אם לא די בקשיים שתוארו לעיל, הגיעה החלטת הממונה על ההגבלים עסקיים להגביל את שיתוף הפעולה בין הגופים המוסדיים המתמודדים עם חברות שנקלעות לחדלות פירעון והסדרי חוב ובכך החלישה עוד הנושים במאבקם נגד החייבות.
    לאחרונה ניתנה הבהרה של הממונה שמרככת את עמדתו המקורית, אבל לא די בכך


לגדל ציפורניים

הגופים המוסדיים צריכים להבין שהם לא יכולים להמשיך ולתת כסף לחברות בדרך זו, ושעליהם לשנות משמעותית את ההתנהלותם במועד מתן האשראי, בליווי השוטף של החברה החייבת, ובמיוחד במציאות שבה הלוואה נהפכת להלוואה בעייתית.

הגופים המוסדיים חייבים להעביר את המסר לבעלי החברות שמי שלא משלם את חובו במועד, לא רק שלא יקבל אשראי בעתיד ואף יבוייש ציבורית, אלא שיצטרך להתמודד עם הליכים משפטיים נשכניים.

אם המוסדיים לא ישייפו כלים, ישחיזו שיניים ויגדלו צפורניים, צריך לאסור עליהם להשתתף בהנפקות אג"ח קונצרני, משום שכיום הם פועלים בחוסר נאמנות הלכה למעשה כלפי העובדים שנתנו בידם את ניהול העתיד הכלכלי של תקופת הפרישה שלהם.

צרו איתנו קשר *5988