בשבוע שעבר ניתחתי במדור זה מכשיר פיננסי המאפשר לבצע שורט על אג"ח ארוכות טווח של ממשלת ארה"ב. המסקנה הייתה כי המכשיר עצמו אגרסיבי מאוד ובעל חסרונות לא מבוטלים, אך מהצורך להיערך לתסריט של עליית התשואות על אג"ח האמריקניות - וכתוצאה מכך, לירידת מחירן - לא ניתן להתעלם.
הדיונים על הורדות דירוג האשראי של בריטניה, וייתכן אף של ארה"ב, רק מחזקים את הצורך. שתי תופעות שייתכן מאוד שיתלוו לעליית התשואות, אם וכאשר תתרחש, הן עלייה באינפלציה והיחלשות הדולר ביחס למטבעות אחרים בעולם.
כל דיון בנוגע לאינפלציה ושערי מטבע משול להליכה בשדה המוקשים של החיזוי. אין לדעת מתי ואיך תפוצץ המציאות את התיזה, על אחת כמה וכמה בסיטואציה הנוכחית. לכן אני מוצא עצמי מגיע תמיד למסקנה הישנה והבלתי סקסית בעליל, והיא שמי שמעוניין לשמור על מרבית כספו - כנראה שעדיף שיתפזר.
בהקשר של מטבעות, לפיזור הזה יהיה כנראה מחיר יקר - מאחר ובלתי אפשרי למצוא את הפיזור האופטימלי בעיתוי הנכון - אך סביל. מנגד, המחיר של חוסר פיזור עלול להתגלות כגבוה מדי.
השבוע אציג שני מכשירים שמאפשרים להתפזר. הראשון הוא סל של אג"ח של ממשלות מפותחות צמודות מדד. מכשיר זה עונה באופן ישיר לצורך בפיזור מטבעי ובהגנה מפני אינפלציה. המוצר שני הוא סל של אג"ח של ממשלות מתפתחות, אשר בפני עצמו לא עונה על הצרכים הללו, אך עשוי להיות יתרון בשילוב עם המכשיר הראשון.
המוצר הראשון: אג"ח ממשלתיות צמודות
iShares Global Inflation Linked Bond הוא ETF של iShares, העוקב אחרי מדד Barclays Capital World Government Inflation Linked Bonds. מדובר בסל של אג"ח ממשלתיות צמודות מדד. חשוב לציין כי הסל אינו מגודר כנגד הדולר, כלומר קיימת חשיפה לא דולרית משמעותית, וההצמדה בכל מטבע נעשית למדד המחירים הרלבנטי למטבע. דמי הניהול הם 0.25% לשנה.
היקף הנכסים המנוהל עדיין נמוך מאוד, כ-20 מיליון דולר בלבד, אולם צריך לזכור שהמכשיר הושק רק באוגוסט 2008 והוא נסחר בבורסות אירופאיות בלבד, לא בארה"ב.
מה מקבלים? חשיפה ל-58 איגרות חוב בפיזור הבא: 40% ארה"ב, 28% גוש היורו (בעיקר צרפת ואיטליה), 20% בריטניה, 6% יפן, ואחוזים בודדים נוספים במדינות כמו קנדה, שבדיה ואוסטרליה.
המח"מ של הסל ארוך, 9 שנים, והתשואה הממוצעת היא 1.54%. לא נשמע מרשים אך משיג את המטרה של פיזור מטבעי, הגנה מפני אינפלציה סבירה וסיכון אשראי נמוך, למרות הכול. מה פירוש אינפלציה סבירה? אינפלציה ברמה כזו שהמדינות הלוות יוכלו לעמוד בתנאי החוב וההצמדה.
חשוב לציין שמדובר במכשיר תנודתי מאחר והמח"מ ארוך והמדידה היא בדולרים, בעוד החשיפה המטבעית בפועל היא ברובה לא דולרית. האם תנודתי בהכרח אומר מסוכן? התשובה היא סובייקטיבית. במונחים דולריים מדובר במכשיר המעלה את רמת הסיכון בתיק דולרי כתוצאה מהחשיפה המטבעית. אך למי שדווקא תופס את ההתבצרות במטבע אחד (דולר) כמסוכנת, הרי שמדובר במכשיר המקטין את סיכון המטבעי. עניין של פרספקטיבה.
המוצר השני: אג"ח שווקים מתעוררים
המוצר השני, iShares JP Morgan USD Emerging Markets Bond Fund, הוא ETF שעוקב אחרי אג"ח של מדינות בשווקים המתעוררים. הוא נסחר בארה"ב (סימול: EMB) לאחר שהושק בדצמבר 2007, והוא מנהל כ-200 מיליון דולר. דמי הניהול הם 0.6% לשנה.
מה מקבלים? מקבלים חשיפה ל-39 איגרות חוב דולריות שהונפקו על ידי ממשלות או חברות בשליטה ממשלתית בשווקים המתעוררים: רוסיה 11%, ברזיל 11%, טורקיה 9%, פיליפינים, מלזיה ומקסיקו 7% כל אחת, ובסך הכול למעלה מ-20 מדינות. המח"מ הוא מעט פחות מ 7 והתשואה הממוצעת לפדיון היא 7.42%. דירוג האשראי הממוצע של הסל הוא BB.
האם מכשיר זה מספק מענה לצרכים שלנו? התשובה היא שלא בדיוק. דעה נפוצה היום טוענת שיש יתרון ברכישת איגרות חוב ממשלתיות בשווקים מתעוררים, מאחר ופער התשואה על איגרות חוב ממשלתיות בשווקים המפותחים עדיין די גבוה, המערכת הפיננסית בשווקים אלו נפגעה פחות מאשר בשווקים המפותחים, וממשלות רבות הפיקו את הלקחים הנדרשים ממשברים קודמים.
התועלת שבשילוב
החיסרון של ה-ETF הראשונה, צמודת המדד, בכך שאמנם היא מעניקה פיזור מעבר לארה"ב, אך האלטרנטיבה לא נראית מי יודע מה: בריטניה על צרותיה, גוש היורו, יפן.
העדפת מכשירי החוב בשווקים המתעוררים מבוססת על הלוגיקה הבאה: למי אתם מעוניינים להלוות כסף, למי שכבר נמצא בבור עמוק וצריך עוד (ארה"ב), או למי שדווקא פחות צריך ללוות כסף? אם אכן העדפת השווקים המתעוררים על המפותחים תלך ותגבר, הרי שגם המטבעות שלהם צפויים להתחזק ביחס למטבעות השווקים המפותחים.
הבעיה עם האג"ח המרכיבות את ה-ETF של השווקים המתעוררים היא שהן דולריות, כלומר אפקט הפיזור המטבעי לא קיים, או קיים באופן עקיף בלבד על ידי צמצום מרווח האשראי בין השווקים המתעוררים והמתפתחים. מבחינה זו, ייתכן שעדיפה חשיפה לחוב של המדינות האלו במטבע המקומי, אך היצע המכשירים המאפשרים חשיפה כזו מוגבל יותר.
התעודה גם לא מעניקה הגנה ישירה מאינפלציה, אם כי בסיטואציה הנוכחית, איגרות החוב המרכיבות אותה כנראה רגישות פחות לעליות ריבית מאשר אג"ח ממשלתיות לא צמודות בשווקים המפותחים, ובמח"מ דומה).
שילוב של שתי ה-ETFs עשוי לספק מענה למגוון רחב יותר של תסריטים, מאשר כל אחת בנפרד. העלות נמוכה, ומנקודת מבטו של משקיע גלובלי בעל טווח זמן ארוך, המעוניין בפיזור קבוע, הסיכון המשולב לטעמי סביר ביחס לתמורה. *
דוד טמיר הוא מתכנן פיננסי בפיוניר קרנות תבל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
