מוטורלה מצמצמת את התחרות

הסיכוי היחיד לתחרות היה בכניסת מירס, אלא שמוטורלה מסרבת להשקיע בה וחפצה בכלל למכור

1. הסירוב העקרוני של מוטורולה להשקיע בחברה-הבת שלה מירס, שרוצה להקים רשת סלולרית חדשה, היא בשורה רעה לשוק התקשורת. הרחבת התחרות בשוק הסלולרי, כפי שמנסים לקדם משרד התקשורת והאוצר מוטלת בספק, משום שהסיכוי שגורם כלשהו מלבד מירס ירצה להיכנס לשוק הסלולרי ולהשקיע בהקמת רשת חדשה, נמוך.

הבשורה מבית מוטורולה העולמית, לפיה היא מעוניינת לקדם את מכירת מירס כי היא לא מעוניינת להשקיע את עשרות מיליוני הדולרים הנדרשים לצורך הקמת רשת דור שלישי, נראית רצינית מתמיד - מה שאומר שהנהלת מירס יכולה להמשיך לחלום על הפיכתה לחברה סלולרית מן המניין ולתכנן תוכניות, אבל בשורה התחתונה, דינה להימכר כנראה לאחת החברות הסלולריות.

יחד עם זאת, לא מן הנמנע שמוטורולה תתקשה למכור את החברה במחיר של 300-400 מיליון דולר כפי שהיא רוצה. ראשית, הנכס המשמעותי של מירס הוא הלקוחות שלה. 450 אלף המנויים שלה נמצאים בה מסיבה אחת בלבד -שירות הווקי טוקי. העדות לכך היא ש-60% מלקוחות מירס מחזיקים במקביל לווקי טוקי טלפון סלולרי נוסף. שירות הווקי טוקי הוא קריטי לגופים מוסדיים, ולכן מי שירכוש את החברה לא יוכל סתם כך להחליט לסגור אותה ולהעביר את המנויים לרשת שלו.

במלים אחרות, מי שירכוש את החברה יישאר תקוע עם מוטורולה כשותף גם אם לא ירצה, מהסיבה שהיא הגוף היחידי שמספק את הטלפונים ואת המערכות לשירות הייחודי. להיות תלויים בחסדי מוטורולה, תחת איום תמידי של אי ודאות סביב הטכנולוגיה ועתידה, איננו תמריץ חיובי להתחלת מו"מ.

בנוסף, מי שיעשה בדיקת נאותות למירס ימצא שהחברה חייבת עשרות מיליוני שקלים למשרד התקשורת בגין אגרות תדרים, שלגביהם יש ויכוח קשה. אחד הנושאים שבהם טיפל מרדכי מרדכי, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ואותם סגר, היה נושא התשלומים שמירס חייבת למדינה בגין אי תשלום אגרות תדרים בהתאם לתקנות, מאז קיבלה את רישיון הסלולר שלה.

ההחלטה העקרונית במשרד היא שמירס תצטרך לשלם הרבה כסף, שינוכה קרוב לוודאי ממחיר עסקה עתידית. זו לא תביעה ייצוגית קנטרנית אלא חוב יצוק שנבדק כבר במשך כמה שנים ושלגביו הממצאים ברורים.

מירס נחלקת לשניים: אלישע ינאי, מנכ"ל מוטורולה ישראל ויו"ר מירס, והנהלת מירס ועובדיה. הראש והגוף במקרה הזה אמנם מחוברים אבל כל אחד רואה את הדברים אחרת.

ינאי רואה את האינטרסים של מוטורולה, אבל גם את מעמדו שלו כמי שעומד בראש חברה סלולרית, הן בהיבט המקומי והן הבינלאומי של מעמדה של מוטורולה ישראל, כחלק ממוטורולה העולמית.

זה לא סוד שינאי רואה במירס זרוע מרכזית במוטורולה ישראל. זה אומר שהוא האיש שמוציא ומביא מול בעלי המניות ומכאן נגזר גם כובד המשקל היותר נמוך שניתן להנהלת החברה בארץ.

לינאי יש דעה מגובשת על התפקיד שמירס הייתה צריכה להוביל בכל הקשור לנושא ה-WiMAX, והוא לא מפסיק לציין את זה.

ינאי סבור שצריכה לקום רשת WiMAX לאומית שמירס תהיה חלק ממנה, שתכלול שותפים נוספים מהמגרש הפרטי והממשלתי כאחד. יש לו אינטרס ברור ומובהק לקדם את מוטורולה, אבל האם זו השאיפה של הנהלת מירס, לראות עצמה כחלק ממיזם כזה? לאו דווקא.

אז אם נכון לעכשיו קשה לבנות על מירס כמי שבאמת תרחיב את התחרות בשוק הסלולרי, והיא גם מנפצת את אשליות משרד התקשורת והאוצר שממנה תבוא הישועה, ייתכן שלא תהיה ברירה אלא להמר על מודל ה-MVNO (מפעיל וירטואלי). אמנם, אמצעי בעייתי שסיכוייו להביא לקידום התחרות מוטלים בספק, אך בלעדיו יהיה קשה להרחיב תחרות.

2. מקובל לחשוב שמשרד התקשורת הוא לא משרד יעיל במיוחד. הראיה היא הביקורת השוטפת על האיטיות בקבלת ההחלטות, על תעדוף לא נכון של משימות, ועל היעדר אסטרטגיה, או אסטרטגיה שמשתנה בהתאם לשר המכהן.

ובכל זאת, השנה מעוניין משרד האוצר להתחיל בפיטורי 10 עובדים מתוך 150 עובדי משרד התקשורת, כך שבלית ברירה ייאלץ המשרד לפטר אנשים שהם הכוח שמבצע את העבודה. על הכוונת 30-40 עובדים מהמחלקה הכלכלית, המשפטית, ההנדסה והפיקוח, שמהם ייאלצו לפטר. בעובדים הקבועים אי אפשר לגעת מסיבות מינהלתיות, מה שאומר שהקיצוץ יפגע ביכולת המשרד לבצע משימותיו.

הנחמה היא שמשרד האוצר מבין את המציאות שבה פועל משרד התקשורת, ונמנע נכון לעכשיו מלכפות את הפיטורים. כרגע הוא לא מאפשר גיוס עובדים חדשים, ולא מאייש משרות שמתפנות.

אחד ממנכ"לי משרד התקשורת לשעבר אמר שמשמעות המהלך היא נטרול טוטלי של עבודת המשרד. איך בדיוק יצליחו להוציא מכרזים לפועל, להיאבק על הפחתת תעריפי הקישוריות בסלולר, להפריט את הדואר, ולהוציא לפועל תוכניות אחרות עם פחות תקנים? *