רשות השידור מתנגדת להצעת האוצר לחייב אותה בתשלומי הפצת השידורים

לטענת גורמים ברשות, בשום מקום בעולם ערוץ ציבורי אינו משלם כסף עבור הפצת השידורים ■ מנכ"ל הרשות, מוטי שקלאר: "אם רשות השידור היא נכס תרבותי-ציבורי, צריך לתמוך בו ולא כל הזמן לחבוט בו"

רשות השידור מתנגדת לסעיף ה-"must carry" בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית שמוצעת על-ידי משרד האוצר. ההצעה תובא היום (ג') לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה.

ברשות השידור מתנגדים להצעה לפיה תוטל על רשות השידור, הכנסת ובעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה, חובת תשלום לבעל רישיון לשידורי כבלים בעד הפצת שידורי טלוויזיה, סכום שיורה עליו שר התקשורת (must carry).

ברשות טוענים כי הצעה זו משמעותה מהפכה בהסדר הנהוג מימים ימימה, המטיל על חברות הכבלים והלוויין חובת נשיאה של שידורי הטלוויזיה הציבורית ללא תשלום מצידה, וכי השינוי מטיל חיוב כספי כפול על הציבור - הן תשלום באמצעות הרשות והן תשלום מצד המנויים בגין הגישה לשידורי הכבלים והלוויין.

"הגיע הזמן שהאוצר יחליט מה הוא רוצה ביחס לרשות השידור. אם הוא רואה אותנו כגוף כלכלי, אז הגיע הזמן להפריט את רשות השידור. אם הוא רואה אותנו כנכס ציבורי-תרבותי, אז הוא צריך לפעול כפי שקורה בכל העולם, ובשום מקום בעולם לא קורה דבר כזה שערוץ ציבורי צריך לשלם כסף. אם רשות השידור היא נכס תרבותי-ציבורי, אז צריך לתמוך בו ולא כל הזמן לחבוט בו", אומר מנכ"ל הרשות, מוטי שקלאר.

ברשות השידור מפרטים את הסיבות להתנגדות וטוענים כי גופי השידור הציבוריים ממומנים לרוב באמצעות אגרה המשולמת על-ידי כלל האוכלוסייה, ולכן ברור כי על שידורי אותם גופים להיות נגישים לאותה אוכלוסיה שמשלמת אגרה.

ברשות מציינים כי הצעת החוק מרוקנת מתוכן ומבטלת את חובת הנשיאה, שכן מה משמעות חובה זו אם היא כרוכה בתשלום מצד הגוף המשדר.

עוד טוענים ברשות כי הרשות עצמה, שהיא גוף השידור הציבורי היחיד במדינה, תורמת בשידוריה לכבלים וללוויין ערך מוסף לשידוריהם, ולמעשה היא זו שצריכה לקבל תמורה בשל כך.

כמו כן טוענים ברשות כי קביעת חובת תשלום בגין העברת השידורים על-ידי בעל רישיון תטיל נטל כספי כבד על הרשות העומדת בפני רפורמה, והצעה זו אינה עומדת בקנה אחד עם התוכנית העסקית שגובשה לרשות השידור לצורך מימון תוכנית הרפורמה, בתיאום עם משרד האוצר.

ברשות מעלים שוב טענות קודמות ואומרים כי בהצעה זו יש העדפה לתחנות השידור המסחריות ולבעלי הרישיון לשידורי כבלים ולוויין, כאשר למעשה מי שיישא בחובת התשלום הוא בסופו של דבר האזרח.

סעיף נוסף בחוק לו מתנגדת רשות השידור נחרצות הוא דמי ההפצה למערך הדיגיטלי (ה-DTT). על-פי החוק היום, מחויבת רשות השידור לשלם אך ורק עבור דמי הפצה של המערך הדיגיטלי, ואינה חייבת בתשלום בגין עלות הקמת המערך. על-פי ההצעה, תחוייב הרשות בהשתתפות בתשלומי עלות הקמה שישולמו לאחר ינואר 2012 (כלומר לאחר הצטרפות ערוצים נוספים לחבילה). כמו כן תחוייב הרשות בהעמדת ערבות להבטחת תשלומים אלה.

מבחינת הרשות מדובר בנטל כלכלי שיוטל על הרשות, זאת ללא ידיעתה, עם הצטרפותה למערך הדיגיטלי. ברשות טוענים כי אין זה הגיוני שהרשות תישא בעלויות הקמה עתידיות שייווצרו כתוצאה מהצטרפות ערוצים אחרים למערך.

בישיבה התבקשו הצדדים להגיע לפשרה, שכאמור טרם הושגה.