הסיבה האמיתית לכך שדודו טופז שווה חצי ידיעות וחצי מעריב

אין להתעלם מהמעורבות הרגשית של עושי החדשות, אשר מכירים את המותקפים אישית

המדיה כבר חרצה את דינו של טופז. כמות התקשורת שנשפכה עליו ביממה האחרונה אינה מחכה לשום משפט, דין או צדק. היא מוכיחה את זה מעל ומעבר לכל ספק - דודו דיד איט. אם בעתיד יצא זכאי, או כלל לא יואשם, הוא את שלו כבר קיבל.

תראו את כותרות העיתונים הבוקר: טופז, ששיאו כבר בהחלט נמצא הרחק מאחוריו, זכה לתשומת לב חסרת תקדים. פעם, כשקרא למצביעי הליכוד צ'חצ'חים, הוא אמנם תפס כותרות, אבל זה היה בתקופה שעוד לא היו מורחים מקרים כאלה על חצי "ידיעות" וחצי "מעריב". פעם היו מתעסקים, לפחות ברמת הכותרת הראשית, בדברים שהם בעלי משמעות קצת כבדה יותר עבור האומה.

אבל לפי חוקי התקשורת החדשים, טופז הפך חשוב יותר מגלעד שליט. עובדה: שליט היה צריך לפנות היום את הבמה לדודו, ולחכות לתורו בעמוד עשר, אם בכלל. טוב, עם כל הצער שבדבר, אחרי שרצו למנות את מרידור לשר האחראי על ענייניו, כנראה שלקרן זווית מעופשת יותר קשה לשלוח את שליט, כך שלא ניתן היה לצפות למשהו אחר.

ובכל זאת - למה הסיפור של דודו תפס את כל הכותרות הענקיות שתפס? ברור שבגלל שמדובר בסלב לשעבר שמסתבך בפרשה מסריחה ומספק סיפור טוב. אבל במקרה הזה, אי אפשר להתעלם גם מהמעורבות הרגשית של האנשים שעושים את החדשות. הם מכירים את המותקפים ברמה האישית, וגם אם הם לא חברים שלהם, ההזדהות היא בלתי נמנעת.

התקיפות הברוטאליות הטילו אימה ופחד על אנשי מדיה באשר הם, אבל באופן פרדוקסלי, וגם אנושי כל כך, נוצר גם סוג של אפקט הפוך. התקיפות של ניר, בן ציון ומרגלית, היו הנושא לשיחה בהא הידיעה בכל אירוע ששווה משהו מבחינה ברנז'אית בשבוע החולף. אבל אי שם, בחדרי חדרים, החלו לאכול את כוכבי המדיה השונים גם רגשי נחיתות קלים נוכח התקריות. ניחא אם אף אחד לא הציע לך לאחרונה להיות עורך "מעריב" בעקבות ההתפטרות המפתיעה של דורון גלעזר ורותי יובל, אבל אם אתה גם לא שווה אגרוף, אתה כנראה באמת 'נובאדי'. במלוא הכנות - יש לי כמה ידידים, שכבר ממש כאב לי הלב עליהם.

אז ברמה הכי שטחית, כשסיפור דודו החל לדלוף החוצה, בכירי הברנז'ה נשמו לרווחה. פתאום הסתבר שכולה מדובר בזה שדודו לא דיבר איתם על תוכנית, ולכן הם יכולים להמשיך להרגיש חשובים גם אם לא היו על הכוונת של אף אחד. אבל אחרי שישקע אבק הרייטינג מהטרגדיה היוונית התורנית, ובהנחה שדודו באמת דיד איט, הברנז'ה תוכל להתנחם בעוד משהו שקשור בפתרון המופרע לפרשה שהסעירה בחודשים האחרונים את עולם המדיה.

אחרי כל הדיבורים הקשים על הפגיעה בעיתונות החופשית ובחופש הביטוי, על האלימות שהתפשטה לכל מקום ועל עתיד המדינה העכור, אם טופז אכן אשם, יש בכך משום הקלה. למה? כי מעשה של פסיכופת אחד אינו מצביע על הלך רוח או על סטטוס חדש אליו הגיע עולם התקשורת.

דודו טופז / צלם: יוסי זליגר

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988