השופטת חיותה כוחן: "התקשורת ייצרה עדות שקר במשפט רמון - אך לא השפיעה עליי"

אמרה את הדברים בכנס לשכת עורכי הדין באילת ■ פרקליט המדינה, משה לדור: "החלטות הפרקליטות אינן מושפעות מהתקשורת. עם זאת, התקשורת הפכה כלי לתיאום עדויות מבלי שהיא מכוונת לכך"

"לעיתונות היתה אג'נדה ברורה בעד זיכויו של חיים רמון, אבל היא לא הצליחה להשפיע עליי". כך אמרה היום (ג') סגנית נשיאת בית משפט השלום בתל-אביב, השופטת חיותה כוחן, שעמדה בראש הרכב השופטים במשפט רמון. עם זאת, כוחן התחמקה מלהשיב האם לדעתה ההרשעה מנעה את קידומה למחוזי. "הקידום האישי שלי כשופטת לא עבר לי בראש".

כוחן נכחה בקהל במושב בנושא "הזירה המשפטית - הכל בתקשורת" בכנס לשכת עורכי הדין באילת. חלק מהדוברים במושב התייחסו להתנהלות התקשורת במשפט רמון, ובסוף הפאנל ביקשה כוחן את רשות הדיבור ו"גנבה את ההצגה". "לצערי", אמרה, "לא תמיד הסיקור התקשורתי של המשפט היה סיקור אמת. לעיתים קמתי בבוקר ושאלתי את עצמי אם הייתי במשפט או לא".

היא הגדירה את משפט רמון כ"משפט חיי", ואמרה כי היתה בו "קפיצת מדרגה מבחינת התנהלות התקשורת. היא עזרה לייצר 3 עדויות שקר, וכאן היתה חציית קו אדום בצורה בוטה. לעיתונות היתה אג'נדה ברורה לכל אורך המשפט, וזה החריף לקראת סופו. בוודאי שאני נחשפת לתקשורת, אבל אני נצמדת לראיות. אני לא מקשיבה לעיתון כזה שאומר שעד הוא דובר אמת או לעיתון אחר שאומר שהוא דובר שקר. העיתונות לא הצליחה להשפיע עליי - ולראייה רמון הורשע ולא זוכה".

תיאום עדויות

פרקליט המדינה, משה לדור, אמר כי החלטות הפרקליטות אינן מושפעות מהתקשורת. "ברור שגם אנחנו נחשפים לעיתונים ולרדיו", אמר. "הצפי לגבי מה שייכתב למחרת בעיתון בשום אופן אינו משפיע על שיקול-דעת הפרקליט כשהוא מגבש את עמדתו ומקבל החלטה".

לדבריו, לעניין התקשורתי והציבורי בתיק מסוים יש השפעה אחת: "הוא יוצר הבדל באופי של חלק מהדיונים, שהופכים להיות ארוכים ונרחבים יותר".

לדור טען כי בחלק מהעיתונים קיימת אג'נדה של העורכים לביקורת על הפרקליטות, שלעיתים נובעת מתפיסת עולם של העורכים אך לעיתים מזהות המקורות שמזינים אותם.

פרקליט המדינה סיפר כי הפרקליטות מתנהלת כיום אחרת מול התקשורת, משום שכיום לנאשמים, חשודים ואפילו לעדים יש יחצ"נים, והתודעה הציבורית נצרבת בדיווח הראשוני שלעיתים קרובות אינו נכון.

לדבריו, "התקשורת הפכה כלי לתיאום עדויות מבלי שהיא מכוונת לכך. כשיוצא נחקר או חשוד והוא לא מרגיש חובה לנצור את לשונו ולא לשתף אחרים, הוא ידבר עם סביבתו ועם התקשורת - והסיפור יסופר".

הוא הבהיר כי בניגוד לרושם שיש בציבור, אין כמעט הדלפות ממשרד המשפטים, ואת הבודדות שקיימות קשה מאוד לחקור, משום שלחומר נחשפים לעיתים 100 אנשים.

הדלפות קטלניות

עו"ד אלי זהר יצא נגד ההדלפות וקרא להסיר את החיסיון העיתונאי בחקירת הדלפות. "ההדלפות הן מכוונות מטרה וקטלניות לניהול המשפט. הן מזהמות את שלבי העדות וגורמים ליצירת דעת קהל מכוונת מטרה".

כן קרא לאכוף את עבירת הסוביודיצה והציע למועצת העיתונות ליצור כללי אתיקה שיאפשרו להעמיד עיתונאים לדין משמעתי.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988