קרב סכינים: ענף הניתוחים הפלסטיים צובר תאוצה דווקא על רקע המשבר הכלכלי

המיתון דווקא לא השפיע לרעה על ענף הניתוחים הפלסטיים - להפך ■ לקראת עונת ה"שיפוצים" הקייצית, "גלובס" סוקר את הניתוחים הפלסטיים הפופולריים ואת מחיריהם - וגם ממליץ ממה כדאי להיזהר

מיתון? לא אצלנו בענף

הביקוש לחדרי הניתוח מגיע לשיאו בתקופות החגים, במיוחד בפסח - המבשר על בוא האביב והביגוד המינימלי.

"שנת 2008 היתה שנת שיא בכירורגיה הקוסמטית בארץ ובעולם, ואם לשפוט על סמך הנתונים שאספנו עד כה לגבי 2009, עושה רושם שהמגמה הזו מתחזקת", מספר ד"ר אייל וינקלר, יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית וסגן מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בתל-השומר; ומערער את ההיגיון הבריא ששיעור הניתוחים הפלסטיים קשור בקשר ישיר למדדי הבורסה העולמית.

לפי נתוני האיגוד, שוק הכירורגיה הפלסטית בארץ מגלגל כ-250 מיליון שקל בשנה, שמתחלקים בין כ-11 אלף ניתוחים. הביקוש לחדרי ניתוח מגיע לשיאו בתקופות החגים, במיוחד בפסח - המבשר על בוא האביב והביגוד המינימלי. כמו בעולם, גם בישראל הניתוח המבוקש ביותר הוא הגדלת שדיים, ואחריו, מתיחת פנים ושאיבת שומן.

מסקר שנערך באחרונה על-ידי "גלובס" עולה, כי 5% בלבד מבין הנשאלים, שציינו כי בכוונתם לעבור ניתוח פלסטי בעתיד, נקבו בעלויות ההליך כמכשול רלוונטי. (על-פי הסקר, אגב, בעיית תזרים המזומנים עולה בצורה משמעותית בהרבה אצל נשים מאשר בקרב גברים.

לדבריו של ד"ר וינקלר, המיתון בארה"ב הביא אמנם לירידה בכמות הניתוחים הגדולים, אבל לעלייה משמעותית בניתוחים היותר קטנים. וכך גם בישראל. האוכלוסייה היחידה שהמשבר הכלכלי פגע במידה מסוימת ביכולת שלה לעבור ניתוחים פלסטיים היא "מעמד ההיי-טק", כהגדרתו. אולם, מסתבר שגם מעמד זה לא נכנע ללחץ הכלכלי ומוצא דרכים לגייס את הסכום שיעניק לו כניסה לחדר הניתוחים. ד"ר וינקלר: "המגזרים שנחשבים עניים לא השקיעו את הכסף שלהם בבורסה, ולכן, ברובם, לא נהיו יותר עניים. האנשים שהיו עשירים, אולי נהיו פחות עשירים, אבל עדיין רמת הפגיעה לא כזו שמשפיעה על כמות הניתוחים שהם מבצעים. מעמד הביניים, שהכי נפגע מהמשבר, מצא לעצמו כיווני פשרה של טיפולים וניתוחים קטנים".

לא לנשים בלבד

שוק העבודה הבעייתי הביא אל שולחן הניתוחים לא מעט גברים. גם כמות בני-הנוער שבוחרים בשינוי הגיעה בשנים האחרונות לשיא.

מגמה נוספת שבולטת בעקבות המיתון, עליה מדבר ד"ר וינקלר, היא עלייה במספר מפוטרי ההיי-טק שמשתמשים בכספי הפיצויים כדי לעבור ניתוחים פלסטיים ולהראות יותר אטרקטיביים במסגרת ראיונות עבודה. לדבריו, אחרי שנים של עבודה, בזמן הפנוי שנוצר פתאום למחוסרי העבודה, הם מתחילים להתעסק ולהשקיע בעצמם: איכות חיים, דיאטה, ספורט.

* מדובר בעיקר בנשים?

"לא רק. נשים, מאז ומתמיד, הובילו את שוק הניתוחים הפלסטיים באחוזים משמעותיים, אבל בשנים האחרונות אחוז הגברים שעובר ניתוחים פלסטיים עולה באופן מאוד משמעותי. גברים רבים מגיעים בעקבות הנשים שלהם. הם מבינים שהשד לא נורא כל כך, והעובדה שכבר לא צריך יותר להסתיר ניתוח פלסטי - זה הפך לדבר שבשגרה, חלק מהתחזוק הכללי - מקלה עוד יותר על התהליך. כל הסטיגמות המטופשות שאפיינו את המאצ'ו הישראלי נעלמו. אם פעם גברים היוו כ-2% מסך המנותחים, היום הם מגיעים לכ-20%".

* מהם הניתוחים המבוקשים על-ידי המין החזק?

"הרמת גבות, עפעפיים ושאיבת שומן במותניים".

גם בקרב בני-נוער ניכרת עלייה בביקוש לניתוחים פלסטיים ובשנים האחרונות שיעורם מגיע לכ-15% מסך המנותחים. מסביר וינקלר: "הגענו לשיא במספרם של בני הנוער שעוברים ניתוחים פלסטיים בישראל. הנערים והנערות הישראלים יותר מפותחים, מתקדמים ובעלי מודעות בהשוואה למדינות אחרות, ואם משהו מפריע להם, הם ידאגו לטפל בו. הם בלתי ניתנים לעצירה, ולהורים יש הרבה כבוד לבקשה שלהם. הורים מצליחים לעצור את הילדים מלעשות פירסינג וקעקועים, אבל לא מניתוחים פלסטיים. הניתוחים המבוקשים אצל בני נוער הם א-סימטריה בשדיים, הצמדת אוזניים, ניתוחי אף והקטנת שדיים אצל נערים. בקרב בני הנוער, הניתוחים נועדו לשפר את הביטחון העצמי ולא את הדימוי הסקסיסטי. שיעור הנערים שעוברים ניתוחים פלסטיים זהה לשיעור הנערות".

קרב סכינים

קופות-החולים טרפו את הקלפים בענף, והובילו לתחרות מחירים אגרסיבית.

מספרם של הפלסטיקאים הצעירים והרעבים שמצטרפים לשוק העבודה בארץ גדל משנה לשנה, ותנאי התשלום הנוחים שמציעים מכוני האסתטיקה וקופות-החולים, שהצטרפו לא מכבר למשחק ומאפשרים לקהלים חדשים לקחת חלק במרוץ נגד הזמן, הובילו לתחרות מחירים אגרסיבית בענף.

על-פי נתונים שפורסמו לא מכבר, כ-40% מסך הניתוחים הקוסמטיים שהתבצעו במהלך השנה האחרונה בוצעו דרך הביטוחים המשלימים. שירותי בריאות כללית היא החלוצה והמובילה של המגמה החדשה, ולקוחותיה, שמחזיקים בביטוח משלים מורחב זכאים לבצע ניתוחים וטיפולים אסתטיים בהשתתפות עצמית ב"כללית אסתטיקה" - חברה-בת של הכללית, שמתמחה בטיפולים קוסמטיים - וברשת פרופורציה. בנוסף, מבוטחי הקופה זכאים להנחה משמעותית של כ-30% בניתוחים וטיפולים אסתטיים המבוצעים באותם מרכזים.

באחרונה גם קופת-חולים מאוחדת החלה להציע למבוטחיה תנאי תשלום אטרקטיביים על מגוון ניתוחים פלסטיים שמבוצעים על-ידי ספקים הקשורים עם הקופה בהסכמי עבודה, ביניהם קלאסקליניק בתל השומר, המרכז הרפואי רמת-אביב, פרופורציה והמרכז הרפואי רמב"ם חיפה.

עוזי הלפרין, מנכ"ל כללית אסטטיקה, מדבר על התופעה: "כחלק מהמדיניות של הקופה, שבריאות ורפואה מקצועית הן מעל לכל, הוקמה כללית אסתטיקה - במטרה לתת מענה לשוק רפואי אשר אינו מכוסה מבחינה רגולטורית ופרוץ מבחינות רבות. במסגרת הפעילות של כללית אסתטיקה, לקוחות הביטוח המושלם שלנו נהנים מהנחות והטבות אשר בחלקן ממומנות על-ידי הביטוח ובחלקן על-ידי הקופה.

"כל הרופאים שעובדים עם קופת-החולים הינם רופאים בעלי רישיון לעסוק ברפואה במדינת ישראל וניסיון מקצועי רב בתחום עבודתם, והם מתוגמלים בצורה הוגנת לחלוטין. לראייה, מגוון מנתחים ורופאי עור מהמובילים בארץ עובדים במרפאותינו מרצונם החופשי. המנהל הרפואי של הרשת, ד"ר דין עד-אל, הוא מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים בלינסון, וכל עובדי כללית אסתטיקה כפופים לנוהלי עבודה כתובים ומחייבים, לגבי איכות הטיפולים והניתוחים המבוצעים במסגרתה".

* מה לגבי הטענה כי פתיחת שוק הניתוחים הפלסטיים לקהלים חדשים מעודדת יותר אנשים לעבור ניתוח?

"לעיתים קרובות אנחנו דוחים לקוחות אשר מעוניינים לבצע ניתוחים או טיפולים שאינם תואמים את מדיניות הקופה. כך למשל, בניגוד למנתחים עצמאיים רבים, אנחנו נמנעים מביצוע שאיבות שומן אינטנסיביות, המסכנות את בריאות המטופל. לא פעם 'זכינו' לטפל בלקוחות שעברו ניתוחים פלסטיים בשוק הפרטי שאינם מתאימים לגופם".

ד"ר וינקלר, לעומתו, מוחה נגד הוזלת המחירים הבלתי סבירה לדעתו: "אני כבר שנים מנסה להסביר לפלסטיקאים ולציבור: המחירים לא יורדים רק בשליש של רכיב הרווח, אלא גם בשליש של איכות חדר הניתוח והשליש של הציוד. כשרופא מציע ללקוחה ניתוח להגדלת שדיים, למשל, בפחות מ-16 אלף שקל - משהו פה חשוד. רק ההוצאות המיידיות, על שתלים וחדר ניתוח הן 7,000 שקל, וזה עוד לפני הוצאות שוטפות על ביטוח, ניהול ואחזקת קליניקה, וכמובן, מס.

"לגבי כניסתן של קופות-החולים לתחום, אני חושב שמדובר בתחרות לא הוגנת של מונופולים חזקים מול הפלסטיקאי הבודד. קופת-חולים צריכה לדאוג לבריאות ולשלום הציבור ולתחזק את הרפואה. לא הגיוני שגוף כמו קופת-חולים ינצל את המעמד שלו כמגיש בריאות כדי להציע מוצרים קוסמטיים. זה לא שוויוני".

* זה נשמע שוויוני כלפי הלקוח.

"לא בהכרח. הטענה של קופות-החולים היא שהן הופכות את הניתוחים הפלסטיים לנגישים לכל כיס. ראשית, לא בטוח שצריך לפתוח את השוק הזה לכל אחד ועדיף שאנשים יתלבטו טוב עם עצמם לפני שהם מחליטים לעבור ניתוח פלסטי. שנית, בשביל לתפעל את כל המערך הזה בצורה רווחית, השכר של המנתחים שעובדים עם קופ"ח נמוך בצורה קריטית מזו של פלסטיקאי עצמאי. להבנתי, רופא שמרוויח כמה מאות שקלים עבור ניתוח אף, לדוגמה, חייב לעשות מסה של ניתוחים. אי אפשר להפעיל את מלוא שיקול הדעת בתפוקת עבודה כזו.

"קופות-החולים מסבסדות את הניתוחים באמצעות הכסף שהן מקבלות מביטוחי הבריאות, כמו שקרה עם רפואת השניים. באותה מידה הן יכלו לעשות את זה לכל מגזר אחר. אני חושב שסבסוד הניתוחים מפר את האיזון הנורמטיבי של השוק".

"קשה להמציא את הגלגל בתחום"

על אף טכניקות חדשות שנכנסות לענף, אי-אפשר לדבר על שינויים מהפכניים.

לגבי החידושים האחרונים בתעשיית הפלסטיקה, ד"ר וינקלר מתקשה להצביע על כיוונים מסוימים. "קשה מאוד להמציא את הגלגל בתחום שלנו", הוא אומר, "יש, כמובן, התחדשות מתמדת באביזרים הנלווים לניתוח, כמו חומרי הרדמה, שתלים, חוטים וכיו"ב. בנוסף, נכנסו טכניקות חדשות של שאיבת שומן בהצפת יתר או הרמת פנים במקום מתיחה. המישור של הניתוחים החדשים יותר עמוק, וכך, האפקטיביות ואורך החיים של הטיפול מוגברים. בנוסף, ישנם חומרי המילוי, כמו רסטילן (חומצה היאלורונית שמספקת לחות ונפח לעור, ד.י) או שומן טבעי מהבטן, שמשתלבים בניתוחים. אבל אי אפשר לדבר על חידושים מהפכניים. כמו שאומרים: 'אי אפשר ללמד כלבים מבוגרים טריקים חדשים'. לוקח לנו בין 10-15 שנה ללמוד את מה שאנחנו עושים. עד שכבר למדנו ואנחנו מתמקצעים ביישום, קשה לשכנע אותנו לעבור למשהו חדש.

"התקופה הכי מסוכנת לפציינטים היא בימים אחרי שהמנתח חזר מכינוס ולהוט לנסות איזו השווצה חדשה שהוא ראה. אנחנו חייבים להיות מאוד מבוקרים וזהירים, מאחר שמדובר בשוק שמגלגל מולטי מיליארדים בעולם, המון חברות ומוצרים מנסים להתעלק על הענף, תוך הבטחות שונות שעדיין לא פותחו הפרמטרים המדעים לבדוק את נכונותן.

"הכירורגיה הפלסטית מתמודדת היום עם תופעת לוואי של שרלטנות - רופאים שלא מתמחים בכירורגיה פלסטית או ברפואת עור, שעושים כל מני קורסים מזורזים להזרקת סיליקון ופילרים, מבצעים טיפולים לא מקצועיים ויוצרים נזקים ללקוחות ולשם הטוב של הענף".

עד לפני כשנתיים תחום הניתוחים הפלסטיים היה פרוץ וכמעט כל מי שהחזיק בתואר "רופא" יכול היה לאחוז בסכין הניתוחים. לפי תקנות שהונהגו לאחרונה, נקבע כי ניתוחים פלסטיים יבוצעו רק על ידי רופאים בעלי התמחות רלוונטית. כיום, הרופא המנתח מחויב, על--י חוק, ליידע את המטופל אודות ההתמחות הספציפית שלו, וכן, להחתימו על מסמך שמאשר את הסכמתו לעבור את הניתוח.

אולם, טשטוש הגבולות שנוצר אינו חד-כיווני ובשנים האחרונות לא מעט פלסטיקאים מרחיבים את פעילותם ומציעים למכירה, במחירים גבוהים, מוצרי טיפוח שנושאים את שמם.

"אני חושב שמנתח צריך להתמקצע בתחום שלו ולשלוח עבודה לאחרים", מביע ד"ר וינקלר את דעתו על התופעה. "אותי לא לימדו שהקליניקה שלי היא גם חנות מכולת. הרי סביר להניח שהרופאים לא יושבים במעבדה וחוקרים את הרכיבים של המוצרים. יותר הגיוני שהם קונים כמות גדולה של קרם מוכן, מחלקים אותה לקופסאות קטנות, מדביקים את השם שלהם ומרוויחים עוד 1000 שקל על חשבון הלקוחה, שלהוטה להיראות יותר טוב. זאת לא כוס התה שלי".

הכי חשוב - לתאם ציפיות עם הלקוח

כדאי לזכור כי ניתוחים פלסטיים אינם עוצרים את ההזדקנות אלא רק מטפלים בבעיה נקודתית, וכי קיימת אפשרות לבלאי בתוצאות הניתוח.

ד"ר יואב ברנע, ממומחה לכירורגיה פלסטית ומנהל השירות לכירורגיה פלסטית בבית-החולים איכילוב, מאמין כי המפתח לניתוח מוצלח הוא תיאום ריאלי של ציפיות. "הכירורגים הפלסטיים מתעסקים באסתטיקה ובקוסמטיקה אבל הם לא קוסמים. אנחנו נמצאים בתחום מאוד אפור: מה זה יפה? מה נחשב מוגזם? כמה אפשר לשפר? חלק מההתנסות שלנו ככירורגים פלסטיים היא למצוא מדדים אובייקטיבים להעריך בעיה קוסמטית ולהכיר בגבולות והמגבלות שלנו.

"בשנים האחרונות, הכירורגיה הקוסמטית לא נוטה ליצור יש מאין, אלא לתקן ולהשיב למוטב. בניגוד למה שלא מעט רופאים מספרים, אף ניתוח הוא לא לכל החיים. עם השנים, תהליך ההזדקנות מתקדם והגרביטציה עובדת. ניתוחים פלסטיים לא עוצרים את תהליך ההזדקנות, הם רק טיפול בבעיה. בנוסף, קיימת גם אפשרות לבלאי בתוצאות הניתוח, כמו למשל התקשות או דליפה של שתלי סיליקון, שדורש טיפול חוזר".

* יש מחקרים שמצביעים על קשר בין ניתוחי השתלת סיליקון לנזקים רפואיים ומחלות כרוניות, כמו סרטן.

"בתחילת שנות ה-90 נאסר השימוש בשתלי סיליקון בארה"ב ובמשך 15 שנה התבצעו מחקרים, על-ידי ה-FDA (מנהלת המזון והתרופות האמריקנית) לגבי בטיחותם. במחקר מבוקר וארוך, שעקב בצורה פרספקטיבית אחרי נשים שהשתילו סיליקון, נמצא ששיעור הנשים שלקו בסרטן באותה קבוצה היה דווקא נמוך מזה שבכלל האוכלוסייה. לפני ארבע שנים ה-FDA אישר מחדש את השיווק של שתלי סיליקון. העובדה שבכל אותן שנים בהן בארה"ב נאסר השימוש בסיליקון, בישראל המשיכו להאמין ולטפח את מיומנויות השיטה, יצרה פער לטובת הכירורגיה המקומית בתחום".

לגבי השימוש בסיליקון נוזלי, שמוחדר אל הגוף בהזרקה, לא קיימת הסכמה במגדלי השן של הכירורגיה הפלסטית, ובכנס הכירורגים האחרון שהתקיים באילת, מרבית רופאי האיגוד תמכו בהוצאת החומר מסל הטיפולים. "היכולת של סיליקון נוזלי לתת תוצאה פלסטית טובה אינו מוטל בספק", מסביר ד"ר ברנע. "היום קימות נוסחאות חדשות של החומר, שמאפשרות תוצאה מדויקת ומבוקרת מבעבר. עם זאת, בניגוד לטיפולים פלסטיים אחרים, היתרון והחיסרון של הזרקת סיליקון הוא שזה לכל החיים. אין אפשרות להתחרט, לתקן או לשנות את התוצאה לאחר שההזרקה בוצעה".

"אנשים אומרים לעצמם: 'לפני שהכסף שלי מתפוגג, כדאי לי למהר להשקיע בעצמי'"

גם בקליניקה של ד"ר גרהרד סאטלר בגרמניה לא מרגישים במיתון, ואף מדווחים על גידול של 10% בפעילות.

כמו בישראל, גם במקומות נוספים בעולם ניתן למצוא עדות לשגשוג ענף הניתוחים הפלסטיים, על אף המיתון. כך למשל במרפאתו של ד"ר גרהרד סאטלר שממוקמת בגרמניה. סאטלר, שפיתח שיטה חדשנית לשאיבת שומן, ביקר באחרונה בארץ וסיפר ל"גלובס" כי דווקא התחום הזה שנתפס כ"קצפת של הקצפת של המותרות" לא הושפע מהשפל הכלכלי ואפילו צמח.

"הקליניקה שלי בגרמניה", מספר סאטלר, "נהנית מגידול של 10% השנה לעומת השנה החולפת. במקביל אני שומע גם מהעמיתים שלי ברחבי העולם שרמת ההזמנות שלהם עולה כל הזמן, חרף המשבר".

* איך אתה מסביר את הפרדוקס הזה?

"ההשערה שלי היא שמדובר במנגנון פסיכולוגי לפיו הציבור רוצה לפצות את עצמו. בצל המשבר הפיננסי, אנשים כנראה אומרים לעצמם: 'לפני שהכסף שלי בבנק מתפוגג והופך להיות אבק ברוח, כדאי לי למהר להשקיע בעצמי.

"גם הפרופיל הטיפוסי של הלקוח מאוד השתנה בשנים האחרונות. זו כבר לא הסלבריטאית או הגברת העשירה בגיל העמידה שיכולה להרשות לעצמה לשפץ את הופעתה החיצונית ולהגיע לניתוח פלסטי פרטי. פרופיל הלקוח התרחב היום גם לאנשים הפשוטים ברחוב, לשכנה בדלת ממול".

* מדוע לדעתך יש נהיה כזו אחרי ניתוחים קוסמטיים?

"מדובר בכמה פרמטרים שהשתנו. לא רק שתוחלת החיים וגיל העבודה עלו, אלא אנשים היום נוסעים יותר מבעבר, פוגשים יותר אנשים, סגנון החיים מבוסס גם הוא על קצבים מהירים יותר, מה שגורם גורם להם להתממשק עם יותר גורמים ואנשים ומטבע הדברים אנשים כאלה רוצים להיראות טוב ולהקסים את מי שהם באים איתו במגע. האישור הבלתי נראה שהאדם מקבל מזולתו הפך לצורך בסיסי".

* למה במערב אנו מוקיעים את הזקנה ומתכחשים לה? למה אנחנו מקדשים את הנעורים והמראה הצעיר?

"אני לא מדבר על אנטי אייג'ינג אלא על SUCCESSFUL aGING. אישה מבוגרת שעושה ניתוח פנים כך שאלו ייראו מתוחות כמו של נערה בת 18 - לא תיראה יפה כאשר עור ידיה נותר מקומט. זה ממש לא ישדר בסופו של יום יופי או מראה אסתטי, להיפך. מטרת הניתוחים שלנו היא לשוות לאנשים מראה נאה יותר שמתאים לגילם".

* מי קובע מה זה יפה, המנתח פלסטי? מעצבי האופנה?

"היופי האמיתי הוא קומבינציה של הרבה מאוד אספקטים המעצבים את האישיות של האינדיבידואל. בהיבט האסתטי מי שקובע מה זה 'יפה' הם החושים שלנו. תמיד אשאף שהתוצאה הסופית של הניתוח תשקף את האדם כמכלול, את גילו את ניסיונו בחיים וכן גם את המטען שהוא נושא. אחת הטעויות הנפוצות של אישה או גבר שמגיעים לניתוח פלסטי היא שהם רוצים תווי פנים של צעירים. אני למשל, לא אסיר לחלוטין את קמט הדאגה בין הגבות אלא רק אטשטש אותו, או אקטין את עומק החריץ".

* הקמט הזה הוא חלק מן העבר, הניסיון, והמטען ואולי גם חכמת החיים שהאדם צבר. מדוע לגעת בו?

"נכון, אבל חריץ עמוק מדי משדר גם חוסר סימפטיות, נוקשות, דחייה ובכלל מייצר תחושה לא הרמונית בממשק עם אנשים אחרים. ניתוחים פלסטיים הם לא עניין של מלחמה בגיל. אדם מבוגר יכול להיות איש מאוד יפה, אבל חריץ דאגה עמוק יותר יכול לפגוע באטרקטיביות שלו ולכרסם בה. לעומת חריצי הדאגה, לעולם לא אסיר קמטים של צחוק בצידי העיניים לא משנה כמה הם עמוקים. בסוג כזה של קמטים לא אגע, כי הם משדרים סימפטיה, לבביות ומעבירים לסביבה תחושה נעימה".

* הקטנת עומק הקמטים מטופלת בדרך כלל על ידי בוטוקס או על ידי פילרים אחרים שנחשבים לרעילים. למה לסכן בריאות של אדם על מזבח היופי, האם יש לך קווים אדומים שאותם לא תחצה?

"בוטוקס הוא אכן טוקסין אבל השאלה מונחת במינונים ובצורה שמשתמשים בו. הרבה תרופות מבוססות על חומרים רעילים - כאשר במינונים רפואיים הם תרפויטיים. ודאי שיש לי קווים האדומים. אם אישה תגיע אלי ותבקש לערוך בפרוצדורה אחת הגדלת חזה, הרמת פנים ושאיבת שומן מהירכיים - אסרב בתוקף. פרוצדורה כזו מעמיסה יותר מדי על הגוף, הפצע שלאחר הניתוח נרחב מדי וזה סוג של סטרס גופני שלא אהיה מוכן לתת לו יד כרופא. אסכים לעומת זאת לבצע את הניתוחים כל אחד בנפרד במרחק של שמונה שבועות לפחות".

* לאן נושבת הרוח? כיצד יראה תחום הניתוחים הפלסטיים בעוד חמש שנים מהיום?

"נהיה עדים לפחות ניתוחי סכין וליותר ויותר טיפולים שמרניים לא פולשניים כמו בוטוקס ופילרים. כל חומרי הפילר לא רק ימלאו אזורים שנחוצים למילוי אלא גם יעבירו תרופות וויטמינים באופן תת-עורי כדי לגרום להזדקנות טובה יותר. ניתוחים קוסמטיים יהיו להערכתי זמינים לכל אחד, וגם המחירים ירדו".

באמצעות השיטה שפיתח ד"ר סאטלר ניתן להגיע לאזורים בגוף שאינם מתאימים בדרך-כלל לשאיבות שומן - זרועות, ברכיים חיצוניות (צד הברך), צוואר, לחיים ועוד. כמו כן ניתן בעזרתה לשאוב שומן ממקום אחר ולהזריק למקום אחר. שיטה זו מתאימה במיוחד לשיקום אסתטי לאחר טראומה. בשעה שבשאיבת שומן רגילה קיימת תופעת לוואי נפוצה של צניחת העור מעל לאזור הטיפול - הרי שבשיטה של ד"ר סאטלר, כיוון שמחדירים צינורית מיוחדת לעומק האזור, מצליחים ליצור הדבקה פנימית של תת-העור לאזור שהיה בו שומן ומונעים את הצניחה.

לדברי ד"ר וינקלר, בשיטה הזו הצליחו למשל לשקם מבחינה חיצונית את רגליה של אישה שנפגעה בתאונת דרכים: "היו לה שתלי עור שהושתלו ישירות על השרירים וכן מעין 'בור' באגן שנוצר מהטראומה. בשיטה הזו הצלחנו לקחת שומן מהירך החיצונית ולהזריק לירך הפנימית ולאגן ולשפר את המראה של האזור באופן דרמטי".

בעתיד נהיה דווקא צעירים יותר

אחד המונחים הסקסיים שמתגלגלים על שפתותיהם של כירורגים פלסטיים מעודכנים הוא "רג'וביניישן" - הצערה.

בעשור האחרון מתקיים מחקר אינטנסיבי ששם למטרה לפענח את תהליך ההזדקנות בגוף האדם, תוך ניסיון לתרגם את התהליכים הביוכימיים והפיסיולוגיים שהגוף עובר במהלך השנים לפתרונות יעילים שילחמו בתהליכים הללו.

בין המחקרים החשובים בתחום בולט המחקר בתאי גזע, שבמהלכו נבדק כיצד ניתן למצות שומן טבעי מהגוף, ולהגיע באמצעותו לתאי האב הצעירים - שיוזרקו חזרה לגוף.

האם לאור הפיתוחים שצופן העתיד מעמדם של הכירורגיה הקוסמטית בסכנה? ד"ר ברנע מאשש: "אנחנו בהחלט נראה ירידה במספר הניתוחים הפלסטיים. הכיוון ילך לעיצוב הגוף בשיטות לא כירורגיות, כמו אולטרסאונד, לייזר, גלי קול.

"אני מאמין שחברות הקוסמטיקה הגדולות יחזקו את השקעה בפיתוח מוצרי טיפוח רפואיים שמונעים ההזדקנות. כבר עכשיו מתפתחת במרץ נישה של טיפולים לא חודרניים, שמתיימרים להציע אלטרנטיבה לניתוחים, אבל טרם הוכחו ההשפעה והבטיחות שלהם לטווח הארוך. עוד לא נתקלתי במכשיר או טיפול שיכול להתחרות בתוצאה של הכירורגיה, אבל אנחנו בדרך המהירה לשם".

רשלנות רפואית: לעשירים בלבד

עו"ד דוד פייל, המתמחה בתביעות רשלנות רפואית, מספר על הסיבות שמובילות את הרוב המכריע של תביעות בגין רשלנות רפואית להיסגר מחוץ לדלתות בית המשפט: "ראשית, חשוב להבין שלא כל טעות של רופא נופלת תחת הקטגוריה המשפטית של 'רשלנות רפואית'. דהיינו, לא כל נזק שנגרם בהליך רפואי יקבל פיצוי, ובכל מקרה, חובת ההוכחה נופלת על התובע. תהליך ההוכחה מאוד קשה, מורכב ויקר. העלות של קריאת החומרים על-ידי רופא מומחה היא כמה אלפי שקלים, אבל נדיר למצוא רופא שיסכים לכתוב חוות-דעת שלילית על קולגה. לא שווה להם לשרוף קשרים בשביל ה-15 אלף שקל שהם יקבלו על מתן חוות-הדעת.

תחום הרשלנות הרפואית הפך לטריטוריה לעשירים בלבד. מדובר בתיקים לא ודאיים וקטנים מבחינת השווי הכספי. "הרופאים מודעים לתופעת הסחבת, ולכן, 99% מתיקי הרשלנות הרפואית נסגרים מחוץ לבית משפט - בתמורה להחזר כספי וניתוח לתיקון הנזק. מרבית המטופלים מבינים שאין להם ברירה ומתפשרים".

* מה הטווח של כספי הפיצויים המקובלים במקרה של הצלחה?

"מאחר שהמנתחים דואגים להחתים את הלקוחות על 'טופס הסכמה מרצון', שבו מצוין כי המנותח מודע לסיכונים הכרוכים, קשה להגיע לסכומים גבוהים. במקרים של חוסר שביעות רצון מהתוצאה - לא יותר מכמה עשרות אלפי שקלים. במקרה של נזק בריאותי - עד תקרה של 200 אלף שקל".

* מה קורה במקרים שלקוחות מאוכזבים נותחו במכוני אסטטיקה שפשטו את הרגל?

"תמיד אפשר לתבוע את הרופא המנתח".

צרו איתנו קשר *5988