אנחנו דור מזויף

"בואו תגלו את עצמכם, תתחברו לעצמכם", קוראות הסדנאות שמציפות את השוק בשנים האחרונות. כל אותו הזמן קולות אחרים ממשיכים לפמפם מסרים שלפיהם הצלחה כלכלית ומקצועית היא הדבר שצריך לשאוף אליו. אלא שהחיבור הזה בין האותנטיות להצלחה אינו פשוט. פעמים רבות הוא אף גובה מחיר כבד של התשה, תסכול ואפילו דיכאון.

האם ניתן להפגין רגישות בפגישת עסקים, ועדיין לשדר רצינות וסמכותיות? כמה זמן תימשך העסקתם של עובדים שאומרים לבוס בדיוק את דעתם האמיתית? האם הפסאדה שאנו עוטים על עצמנו מהרגע שאנו יוצאים מהבית בכלל נמנעת, ובאיזה מינון מומלץ להשתמש בה?

"זה הקונפליקט של הדור שלנו", מסבירה הפסיכולוגית הקלינית-תעסוקתית, ד"ר אורניה ינאי. "זה המעבר מהתפיסה הפולנית שאומרת 'תעשה מה שצריך לעשות כדי להיות אדם מוצלח', לתפיסה של מה נכון לך כאינדיבידואל לעשות, תפיסה הגורסת עידוד אותנטיות. לחפש את המקום שבו אתה במיטבך".

ואם אתה מצליח למרות שאתה לא אותנטי?

"גם אם קורה לך משהו הכי טוב שהוא לא נכון - אתה נופל. ייתכן שאל גור נכשל בבחירות מול ג'ורג' בוש כי הוא לא ממש רצה את זה, או המועמד לנשיאות שנתפס עם המאהבת - אלה אנשים שבצורה לא מודעת לא רצו את התפקיד. מצנע זכה בראשות מפלגת העבודה, ושם נכשל. המעבר לירוחם הוא נכון ואותנטי עבורו. רוב האנשים שמרוויחים במפעל הפיס מפסידים את כל כספם. חלק מהם חולים ומתים - כי זה לא הסיפור האמיתי שלהם. הם לא עשו את הכסף בעצמם. זה לא באותנטיות".

1מיהו מזויף?

"אדם מזויף הוא אדם שאיננו מתנהג בהתאם למי שהוא ומה שהוא", אומרת ינאי. "נניח, מישהי עממית שמתיימרת להיות 'קלאס'. יש אנשים שרגילים למסכה, והם כבר לא יודעים מי הם באמת. כמי שמלווה אנשים במסעות שלהם, אני רואה כאלה שהמסכה כבר נדבקה להם לעור. הם איבדו את עצמם בתוך הזיוף. הם מתנהגים באורח סטריאוטיפי, מכניים בהתנהגויות שלהם. את לא מצליחה להוציא מהם תגובה אמיתית. את שואלת מה שלומכם, והתשובה תמיד תהיה 'טוב'. הם תמיד עונים את התשובות המצופות, שמציגות מצג שווא. הם לא קמים בבוקר ושואלים 'מה אני מרגיש', אלא 'מה אני צריך לעשות'".

האם זיוף הוא פתולוגי? האם אדם מזויף הוא חולה מבחינה נפשית?

"תלוי בעוצמות. כשאת עוברת לגליל - את צריכה את זה פחות. תל אביב היא עיר שהזיוף הוא חלק מהמשחק שלה. כי העיר דורשת כסף, מערכת יחסי ציבור, התמודדות של שדה קרב. מצד שני, יש אנשים שבתוך האורבניות הם אותנטיים.

"יש גם מקומות פורמליים שמחייבים זיוף. את מחייכת כי אם לא תעשי את זה - יחשבו שמשהו לא בסדר איתך. לעומת זאת, יש מקומות שבהם זה שקמת עם מצב רוח רע זה ממש בסדר. זו הקלה שאת יכולה להתחבר למקום הזה, ואין שיפוטיות כלפי מצב רוח טוב או רע".

איפה אין שיפוטיות?

"כשהייתי בהודו הבנתי שהכול פתוח, והתחלתי להתבלבל, נכנסתי לפאניקה, כי חייתי חלק גדול מהדברים כפי שצריך וכפי שנכון. זו הייתה נקודת המפנה שלי - הבנתי שהרצון, החיבור לעצמך, הוא שריר, שאם אתה לא מאמן אותו, הוא מתנוון, לא מתפתח".

אז מה יש באפקט הודו?

"החופש לבחור. יש איזה חופש בתרבות הפשוטה והראשונית הזו, יש פנאי לבחון דרכי התנהגות".

התרבות של היום פחות סובלנית לזיוף?

"כן. בארץ אנשים הרבה יותר משוחררים. באירופה אנשים עצורים וחנוטים, ובאמריקה מזויפים. באמריקה יש בתקשורת הרבה זיוף מתוך בסדריות, שבהרבה מקרים לא עומד מאחוריה שום דבר. הזר פתאום מוצא עצמו מול שוקת שבורה כשהוא מנסה לפרוע את השטר. הישראלים, בגדול, הרבה יותר אותנטיים".

2המחיר הפיזי והרגשי

"הפער בין מי שאתה באמת לבין מי שאתה מציג כלפי חוץ יכול לגבות גם מחיר פיזי - הוא יכול לגרום למחלות", אומרת הפסיכולוגית ד"ר אלישבע מילוא. "המערכת ההורמונלית שלנו מושפעת ממצבים של מתח ודחק, וכתוצאה מכך משפיעה על המערכת החיסונית. במקרים קשים זה בהחלט יכול לייצר מחלות קשות. יש הרבה מקרים שבהם אנשים מפתחים סרטן כתוצאה ממתח. ישנם מקרים של מחלות בדרכי המעיים, שזו מערכת שמאוד מושפעת ממתח.

"המערכות שלנו בגוף אינן מבודדות, הן מדברות אחת עם השנייה במעגלים ובהיזונים חוזרים, וכל זה בא לידי ביטוי מהתהליך הראשוני, שהוא החיפוש של האדם אחר אהבה ושייכות.

"אם אתה לא מביא בכלל תכנים אותנטיים שלך, אתה תזרום שונה בכל סביבה, ואתה תרגיש את החסר הזה. משהו מוזר יקרה לך: אתה לא תדע מי אתה. אם יש קבוצה של אנשים שהולכים בדרך מסוימת, ואתה מוצא את עצמך בקבוצה הזאת ומתמסר לדרך שלה לחלוטין, אתה בעצם משלם את מחיר האותנטיות שלך".

ד"ר רונית קרק, ראש המגמה החברתית ארגונית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן, מזכירה תופעות פיזיולוגיות ונפשיות נוספות: "לחץ, תשישות רגשית, החלשה של המערכת החיסונית, מחלות לב, אולקוס, תחושה של חוסר אושר וחוסר סיפוק. אנשים שנמצאים בזיוף תמידי מאבדים את ה'אני' שלהם, נמצאים בדיסוננס, תשמעי אותם שואלים 'מה נהיה ממני'. כמובן, הכול תלוי ברמת הזיוף, ברמת הפער שבין הערכים האמיתיים לאלו המוצגים, וכמובן במינונים. האם מציגים שעתיים או 12 שעות ביום. אי אפשר לשרוד זיוף על בסיס קבוע".

"לחוסר אותנטיות יש גם מחיר של דיכאון, לפעמים כרוני", מוסיף הפסיכולוג ד"ר עלי כ"ץ, מחבר הספר "אינטליגנציה אבהית". "גם בדידות היא חלק מהמחיר - לאנשים לא אותנטיים קשה לבנות חברות אמיתית עם בת הזוג או עם הילדים, כי לזה נדרשת אינטימיות, וכשאתה לא אותנטי, אתה מתקשה לפתח אותה.

"באים אליי לטיפול גברים מצליחנים, שכביכול יש להם הכול, ובכל זאת הם לא מאושרים בחיים. בעזרת האינטליגנציה הם מסבירים לעצמם שאצלם הכול בסדר, כי יש להם את הג'יפ ואת כל הכתרים. אבל בכל זאת הכול מתפרק: בת הזוג לא מאושרת כי הם לא יודעים לאהוב, וגם עם הילדים הקשר רעוע".

"בעבר מי שלא לבש את המסכה שילם בחייו", מזכירה ינאי, "אבל היום זה הפוך: מי שלא אותנטי משלם בבריאותו הנפשית, באיכות חייו, לפעמים במשרתו. זה הכי בולט בהיי טק ובעולם העסקים. אנשים שמגיעים אליי אומרים לי: 'יש לי משרה, דרגה, כסף, אני סיפור הצלחה. יש לי הכול ואני לא מאושר, לא בא לי לקום בבוקר'".

עד כמה התופעה רווחת?

"פעם זה היה אצל 10% מהפונים, היום זה אצל 90%. יש אנשים שפתאום טועים, תפסו אותם במשהו רע. זה 'אקטינג אאוט' של אדם שלא מצליח לבטא את עצמו, והלא מודע מחבל לו בהצלחה, שהיא בעצם לא ייעוד שלו, לא האותנטיות שלו".

מה את עושה במצב כזה, איך עובד הטיפול?

"אני בודקת למה היסודות מחוברים לפני שאני מורידה את הקיר, כדי שהבנאדם לא יתפרק. ואז לאט לאט מתחילים לבדוק מה המבנה הקודם שירת".

3למה בורחים מאותנטיות?

"אנשים אומרים לי, 'אני לא יודע מה הייעוד שלי, מה האותנטיות שלי'", מספרת ינאי, "אבל אני מגלה שהם יודעים, הם רק פוחדים להודות בכך, כי זה יחייב אותם לפעול. זה לא כל כך פשוט לזרוק קריירה של 30 שנה".

כדי להבין את הבריחה מאותנטיות שולחת אותנו מילוא בחזרה לילדות: "האדם הוא חיה חברתית, של עדר, והצורך שלו בשייכות, בקבלת אהבה ובהכרה, הוא צורך משמעותי ביותר של הישרדות. פעמים רבות הצורך של ילדים לקבל אהבה כל כך גדול, עד שהם מוותרים על פיתוח העצמי האמיתי שלהם ומפתחים עצמי כוזב - האישיות שלהם נקבעת לפי הצורך של ההורים, ולפי מה שההורים חושבים שנכון - כדי לקבל אהבה והכרה".

למעשה, כמעט לכל אחד מאיתנו יש אמונות בסיסיות עמוקות לגבי עצמו, שכובלות אותו לעתים בכלא המחשבות - נוסח 'אם אנשים יכירו אותי באמת הם לא יאהבו אותי, ולכן אני עושה דברים מתוך רצון לרצות, ולא מתוך האני האמיתי'.

"כולנו לובשים מסכות בצורה זו או אחרת", קובע הפסיכיאטר ד"ר נדב נבו. "אנחנו חייבים ללבוש מסכות, כי אנחנו מתאימים את עצמנו לנורמות חברתיות, וכך מתמודדים עם הסביבות השונות שבהן אנחנו מתקיימים. אנחנו חייבים לשווק את עצמנו בראיון עבודה, בדיוק כמו בדייט ראשון. גם אנשים שכן פועלים לפי מה שהם מרגישים עדיין עוטים מסכות, אבל כהתאמה למסגרת ולא מתוך ויתור. הם מכניסים לכל מה שהם עושים משהו ממה שהם באמת".

4גם לאותנטיות יש מחיר

גם לחיים בקיצוניות השנייה, של אותנטיות מוחלטת, יש מחיר. "אם אתה לגמרי שלם עם הדרך שבה אתה חי, אתה נמצא ביותר הרמוניה עם עצמך, אבל לפעמים המחיר הוא להתנתק ממשפחה ומחברים", מסבירה מילוא. "אם הקבוצה הולכת בדרך מסוימת ואתה בוחר ללכת בדרך אחרת, עצמאית, אתה למעשה צריך להתנתק".

ואז אנשים עלולים להירתע ממך. מה בעצם מוביל לרתיעה הזו?

"אנשים חושדים במישהו זר. זה משהו ראשוני והישרדותי. אם אני רואה מישהו שדומה לי אני יודע לקרוא אותו, אני מבין את השפה שלו ויכול לפרש את הסיגנלים ההתנהגותיים שלו. אנשים שמדברים בשפה אחרת ויש להם סיגנלים שונים, יכולים להוות איום עליי. אני לא מבין אותם.

"בנוסף, כשמישהו מורד במוסכמות המקובלות, זה אומר שיש לו הרבה כוח. הוא בעצם אומר לי 'אתה חי חיים מזויפים, לי היה את הכוח לוותר על הקונפורמיזם, לפרוץ דרך אחרת'. זה מישהו שיש לו יתרון עליך, כי פחות אכפת לו מה יגידו, ואז אתה מבין שאתה פחות חשוב לו. אין לך כוח או השפעה עליו.

"בהשתייכות לקבוצה ולחברה מסוימת, האדם רוצה להיות כמה שיותר דומיננטי. וזה גם עונה על השאלה למה נון-קונפורמיזם הוא מפחיד. כל אחד רוצה להיות זכר אלפא, ולא להיות אחרון בשרשרת הניקור. ברגע שאתה יותר בשליטה ויותר דומיננטי, אתה יכול להיות יותר אותנטי. כשאתה תלוי, אתה צריך לשחק כדי לרצות את אלה שמעליך - ואז אתה משלם מחיר כבד בבריאות שלך".

5הפשרה: לזייף במידה

לפעמים אין ברירה, אלא לזייף קצת. "זה נכון שאם הייתי רק אמיתי, לא הייתי מתקדם בחיים", מודה כ"ץ. "לכולנו יש 'אני מזויף' ברמה זו או אחרת, ועד מינון מסוים מדובר ב'אני מזויף' בריא, שרכשנו בתהליך הסוציאליזציה, ואנחנו עוטים על עצמנו בסיטואציות שונות כדי לתפקד בחברה ולהתקדם בה".

"בין התוצאות החיוביות של זיוף נמנית הגנה מקונפליקטים וממאבקי כוח - בהכשרה לעבודה הרבה פעמים מלמדים את האנשים איך לשים פאסדה", מזכירה קרק. "לפעמים מי שמגיע עם האני האותנטי לא משיג שום דבר בארגון. זה סוג של הסוואה, התאמה לסביבה. כמו שזיקית משנה את הצבעים, כי היא לא רוצה להיטרף - וזה יכול לעבוד מול אנשים מסוימים בזמן מסוים. הכול שאלה של כמה צריך לזייף ולאורך כמה זמן".