על דולפינים וארנבות: "גלובס" מציג מורה נבוכים לסימנים הירוקים על מוצרים

חיצי מיחזור מעגליים, ארנבון מנתר, שמיים בהירים ודולפין מחייך הם רק חלק מהסמלים המופיעים על גב אריזות מוצרים, כך למשל בתחום הקוסמטיקה, הטיפוח והניקיון. רוב הסמלים בעלי קונוטציה חברתית וסביבתית ומטרתם לנתב את הצרכן להעדיף מוצר "מתחשב". כך למשל לגבי מדיניות נגד ניסויים בבעלי-חיים או מידת הידידותיות לסביבה.

המטרה מבורכת אולם מצויה בתחום אפור ופרוץ. ובמילים אחרות - על-פי המצב בארץ כיום, יצרנים יכולים להטביע על מוצריהם כל סמל שיחפצו, מה שמותיר את הצרכן עם הפרשנות כלפי הצהרת החברות באמצעות סמלים אלה.

יש להבדיל בין הסמלים הללו לבין רישיון המוענק למוצרים, לדוגמה בענף התמרוקים הנדרשים לרישיון משרד הבריאות - האישור, במילים פשוטות, מסמיך את המוצר ככזה שלא יפגע במשתמש אבל אינו יורד לפרטים בהם הצהרות היצרן (לעור צעיר יותר) והסמלים המוטבעים על אריזת המוצר.

האבסורד הוא שכיום אין גוף מוסדר המפקח על הסמלים המוטבעים על אריזות מוצרים. הקביעה והשליטה מצויה בידי החברות עצמן. אלא שנזכיר, כי שימוש בתו בינלאומי ללא אישור ארגון העומד מאחוריו מהווה הפרה של שימוש בסימן מסחרי מוגן - ומכאן נולדו תווים בעלי עיצובים גרפיים יצירתיים. פנייה למשרד הבריאות, לתמ"ת ולמשרד להגנת הסביבה אישרה, כי לאף לא אחד מהם הכלים לפיקוח על הסמלים.

התווים היחידים המבוקרים כיום בישראל הם אלה שמעניק מכון התקנים ובכללם התו הירוק למוצרים ידידותיים לסביבה.

ד"ר ניצן איל, מרכז נושאי איכות הסביבה ואחריות חברתית במכון התקנים, מודע לעובדה שמרבית המוצרים, ירוקים ככל שיהיו, אינם נושאים תו מבוקר, "לצרכן לא נותר אלא להסתמך על ההצהרות הירוקות - חלק מהחברות מסמנות את מוצריהן מתוך אמונה אמיתית שהמוצר ידידותי לסביבה, אבל לצערי חלק גדול מטעות את הצרכנים". גם עו"ד יצחק קמחי, הממונה על הגנת הצרכן במשרד התמ"ת, מאשר כי מדובר בתחום פרוץ. "למשרד התמ"ת אין את הכלים לפקח ולבדוק כל סמל ותו ולכן מהצרכנים נדרשת חשדנות ראויה".

כאמור, גם המשרד להגנת הסביבה אינו מפקח על סמלים ותווים. גלית כהן, ראש מדיניות סביבתית במשרד, מודעת לסמלים העלולים להטעות צרכנים ולכן מציינת כי בקרוב יפיץ המשרד עלון מידע אודות תווים ירוקים. "חשוב שצרכנים לא רק יכירו את התווים השונים, אלא גם ידעו מי עומד מאחוריהם ומה מידת האמינות של גופים אלה".

משולש המיחזור

סמל המיחזור הבינלאומי (Chasing Arrows) מורכב משלושה חיצים עוקבים, ומשמעו שאריזת המוצר ניתנת למיחזור. השימוש בתו הוא וולונטרי. החיצים מסמלים את התהליך המעגלי של המוצר: ייצור, איסוף ומיון מוצרים משומשים ועיבודם לייצור מחדש. בבתי-ספר רבים מכוונים את התלמידים להעדיף מוצרים הנושאים את סמל המיחזור, אלא שלמרבה האירוניה בהמשך התהליך, ללא תשתית פינוי מתאימה, תתגלגל האריזה עם יתר האשפה הישר למזבלה.

על חלק ממוצרי פלסטיק, בין שלושת החיצים מופיע סימון הרכב המוצר באמצעות ספרה ותקציר החומר העיקרי: 1 pete, 2 hdpa , 3 - pvc ועוד. בחלקם שיעור המוצר העשוי מחומרים ממוחזרים מופיע בתוכם.

סמל ה"נקודה הירוקה" מורכב משני חיצים, האחד כהה והשני לבן, היוצרים מעגל כסמל היין-יאנג. סמל זה מוגן בזכויות הארגון הגרמני Green Dot , העוסק באיסוף מיון ומיחזור אריזות. משמעות הסמל היא שהחברה תומכת מעשית במיחזור וכי האריזה היא ברת-מיחזור.

ידידותי לאוזון

חלק מהסמלים הם המצאה של מעצבים גרפיים", אומר איל, לדוגמה הלוגו "ידידותי לאוזון", המופיע לעיתים בליווי שמיים בהירים ושמש זורחת. "מדובר בהצהרות של חברות שאת אמיתותן קשה לבדוק". מקורו של הסימול הזה הוא התו הבינל' OZONE FRIENDLY, שמשמעו שהמוצר אינו מכיל פריאון הפוגע בשכבת האוזון.

לסל וחסל

אייקון סל האשפה (Tidyman) המופיע על מוצרים שונים - בארץ ובחו"ל, מהווה תזכורת: את אריזת המוצר זרקו לאשפה, וכדי לחדד את המטרה - אם מדובר באריזה ברת-מחזור, מומלץ להשליכה לפח הייעודי.

הארנב המנתר

איור הארנבון על מוצרי הקוסמטיקה, הטואלטיקה והניקיון, משמעו שבתהליך הייצור של המוצר המוגמר, לא נוסו רכיביו על בעלי-חיים. הארגון הבינלאומיCCIC (The Coalition for Consumer information on Cosmetic), קבע תקנות המזכות מוצרים לשאת את תו הארנב המכונה "הארנב המנתר" (leaping bunny) ולפיכך העניק לכ-200 חברות סמכות להשתמש בסמל בצורתו האחידה.

לסמל הארנב "הישראלי" תצורות מגוונות המלמדות על העובדה כי ישראל אינה חברה בארגון, וכי לצד היעדר הפיקוח, למעשה כל חברה יכולה להטביע את הסמל על מוצריה. היות שהאסמכתה היחידה היא הצהרת החברות כי אינן מבצעות ניסויים בבעלי-חיים, לצרכן נותר לקוות כי תו הארנב מסמל את ייעודו.

האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים מאגדת מידי שנה את מדריך הכולל רשימת חברות "צדיקות" שהצהירו בפני האגודה כי אינן מבצעות או מממנות ניסויים בבעלי-חיים. לצפייה ברשימה: www.isav.org.il.

שלח לי תוקף בקופסה

סמל אחר המופיע על מוצרי קוסמטיקה וטיפוח מתייחס לתוקף המוצר לאחר פתיחתו. הסימול נראה כקופסה זעירה עם מכסה פתוח, ועליה אורך חיי המוצר: 6, 12, 12, 24 חודשים וכד'.

מוצרים מהם נעדר הסימול הזה יכללו כיתוב המורה על תוקפם. נציין, שסימון תוקף המוצר הוא חובה על-פי חוק שנוסח בהתאם לתקן האירופי.

להציל את הדולפין

סמל הבא להגן על סביבת בעלי החיים הנפגעת מפעילות בני האדם הוא דולפין סייף (Dolphin Safe).

סמל זה שייך לתחום המזון, ויימצא בעיקר על אריזות שימורי טונה. משמעו שמהלך הדייג נעשה באופן שלא יפגע בדולפינים, באמצעות שימוש ברשתות דייג תקניות או באמצעות ליווי משקיף לכלי השיט בדייג וכד'.

תו כחול-לבן

מכון התקנים הישראלי מעניק "תו תקן" למוצרים הנבדקים - משמעו כי המוצר מתאים לדרישות התקנים החלים עליו, בד"כ בפרמטרים של איכות ובטיחות.

זהו התו היחיד הניתן תחת בקרה: בין המוצרים עליהם נפוץ למצוא את התו דודי שמש ומוצרים לתינוק.

למוצרי מזון אגב יש תקנות נפרדות, כך למשל תו למוצרים אורגניים או סימון מוצרים ללא גלוטן.

בין התווים של מכון התקנים קיימים גם תו הבטיחות והתו הירוק. התו הירוק הוא תו וולונטרי, כלומר אף מוצר או חברה אינם מחויבים לתקן זה. התו מוענק למוצר שפגיעתו בסביבה פחותה - באמצעות כך שהוא משפר את היעילות האנרגטית, מפחית את השימוש בחומרים מסוכנים, ניתן לשימוש חוזר ועוד.

זיופים, כצפוי, לא חסר. לדברי איל, מידי שנה מאותרים מוצרים הנושאים תו תקן שלא כחוק, עליהם מוטלת סנקציה כפי שקובע החוק במקרים של שימוש בסימן מסחר מוגן. לטובת הציבור, באתר האינטרנט של מכון התקנים מפורסמים מוצרים שנתפסו עם תו מזויף.

עדיין, התו הירוק של מכון התקנים, היחיד כאמור המוענק תחת בקרה של גוף מוסדר בארץ - לא מוכר דיו בקרב צרכנים ובקרב חברות "ירוקות".

צרכנים המתעקשים לחפש תווים ירוקים המוענקים לאחר תהליך מבוקר, יכולים לחפש מוצרים מיובאים הנושאים תווים בינלאומיים, דוגמת החותם הירוק (Green Seal) האמריקני, המלאך הכחול מגרמניה, התו הירוק של האיחוד האירופי, הברבור הלבן מסקנדינביה ועוד.

איל מביע סקפטיות לגבי פיקוח על סימול המוצרים ברמה הבינלאומית: "גם שם הבקרה העיקרית היא הצהרת החברות, למעט 'כלבי שמירה' בדמות ארגונים סביבתיים שיכולים אולי לרדת לעומק ההצהרות הללו".

קמחי מוסיף לעניין זה: "בדיקה של תווים, גם בידי גופים בינלאומיים מוכרים, אמורה להיות שוטפת, ולכן הייתי מציע לצנן את ההתלהבות גם מתווים שמאחוריהם עומד גוף מוסדר".

טוב שם ירוק משמן טוב

לטענת "אדם טבע ודין", "קיים חשש לשרלטנות וניצול לרעה של המודעות הצרכנית-הסביבתית מצד חברות המפרסמות סמל ללא בסיס".

נקודה נוספת המוגדרת כ"בעייתית ביחסים שבין חברות לצרכן" היא שמות המוצרים. "בעיקר בתחום הניקוי והטואלטיקה מוענקים למוצרים שמות בעלי קונוטציה ידידותית לסביבה, למשל עם השימוש הנפוץ במינוח 'ירוק'. השם 'תופס' את הצרכנים שרוכשים את המוצר יחד עם ההצהרה - שבמקרים רבים ריקה מתוכן", טוען איל.

לדבריו, החברות עשויות להיתמם לשמע הטענה כי מטעים את הצרכן, והתוצאה הסופית היא שצרכנים יפתחו גישה צינית וסקפטית לסמלים, לסימונים ולהצהרות. הפתרון לדבריו הוא התארגנות ציבורית באמצעות תביעות ייצוגיות נגד מה שהוא מגדיר השימוש ב"נשק הירוק".

גם בעמותת אדם טבע ודין מתייחסים למגמת ריבוי ההגדרות והסמלים בנושאי איכות הסביבה, ומדגישים כי מצד אחד הרצון להעיד על מוצרים כידידותיים לסביבה מלמד כי קהל הצרכנים בארץ ובעולם צורך יותר מוצרים שאינם מובילים להרס הסביבה.

יחד עם זאת, כפי שמדגיש אביעד אורן, דובר העמותה, "גם כאן, כמו בתחומים אחרים, קיים חשש לשרלטנות ולניצול לרעה של המודעות הצרכנית הסביבתית מצד חברות המפרסמות סמל סביבתי ללא בסיס. אנו מצפים מהרשויות ומהגופים האמונים על הגנת הצרכן לגלות צעד אקטיבי ולהוביל למיגורה של תופעה זו".