הערכות לפני ביקור מיטשל בירושלים: ישראל תאמר "כן" לרעיון שתי מדינות, ארה"ב תגמיש התנגדותה לרעיון ה"גידול הטבעי"

ג'ורג' מיטשל, שליח ממשל אובמה לתהליך השלום, ייפגש מחרתיים (ג') עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בירושלים, על רקע סימנים שארה"ב וישראל מוכנות לגבש פשרה בשתי נקודות המחלוקת המרכזיות שמעכירות את היחסים ביניהן: סרובה של ממשלת נתניהו לסמוך ידה על הקמת מדינה פלסטינית ודרישת ממשל אובמה להפסיק את הבניה, או "הגידול הטבעי", בהתנחלויות.

לפי הערכות בוושינגטון, ממשלת ישראל כבר מבינה שיהיה עליה לרדת מהעץ הגבוה של התנגדות לרעיון שתי מדינות, רעיון שזכה בברכת הממשלה הקודמת ובעקיפין גם בברכת הממשלה הנוכחית, שהודיעה שהיא מקבלת את מפת הדרכים. מדינה פלסטינית היא ליבת המפה.

סגן שר החוץ, דני איילון, אמר בסוף השבוע בשיחה עם כתבים ישראלים בוושינגטון: "ישראל מוכנה לכל פיתרון שבו אנו לא רק נותנים אלא גם מקבלים. אנו לא פוסלים שום אפשרות".

מהצד האחר של המתרס, ממשל אובמה מתחיל להיות מודע לכך, שלחץ בלתי מתפשר על ישראל בסוגיית "הגידול הטבעי" עלול לגבות ממנו מחיר יקר בזירה הפוליטית הפנימית בדיוק בזמן שבו הוא זקוק לכל הונו הפוליטי כדי להתמודד עם בעיות בוערות: רפורמה בביטוח הרפואי, מינוי שופטת ליברלית לבית-המשפט העליון, וביקורת גוברת על הגירעון התקציבי אדיר הממדים.

אנליסטים מסוימים וכן גורמים ישראליים סבורים כי ממשל אובמה ימנע מללכת "ראש בראש" נגד ישראל בסוגיית הגידול הטבעי וכי תימצא נוסחה שתשביע את רצון שני הצדדים. "אובמה הוא מנהיג פרגמטי, והוא מבין שהפסקה מוחלטת של הבניה אינה דרישה מציאותית", אמר גורם ישראלי. ואילו שר הביטחון, אהוד ברק, אמר בשבוע שעבר בוושינגטון: "אינני מאמין שהמעצמה הגדולה בעולם תדרוש שפעוטים מהתנחלות כלשהי יוסעו לגן-ילדים בחולון".

במפלגה הרפובליקנית גואה גל מחאה של הפלג השמרני נגד מה שמחוקקים ימניים מסוימים רואים כזניחתה של בעלת ברית ותיקה.

ליז צ'ייני, בתו של סגן הנשיא לשעבר וכוכב עולה במפלגה הרפובליקנית, אמרה בשבוע שעבר ביחס להתנגדות הממשל ל"גידול טבעי" בהתנחלויות: "אם למשפחה נולד תינוק, היא אינה יכולה לבנות חדר נוסף בבית? אני חושבת שאין שום ספק שהמשל הנוכחי הרחיק לכת יותר מקודמיו באומרו לישראלים, 'אתם חייבים להפסיק עם לחלוטין את הגידול הטבעי'".

ומנהיג הסיעה הרפובליקנית בבת-הנבחרים, ג'ון ביינר, אמר: "הנשיא מטיל מידה שווה של אחריות על הישראלים והפלסטינים לסכסוך ביניהם, וזה מדאיג אותי. לישראלים יש זכות להגן על עצמם".

ההערכות הן, שאלה הן התבטאויות שהבית הלבן יתקשה להתעלם מהן. אבל הרמז החזק ביותר לכך שממשל אובמה יגמיש עמדתו בסוגיית "הגידול הטבעי" הוא מאמר מערכת מפתיע בוושינגטון פוסט, מהיום (א'), שנכתב כנראה, כפי שמקובל במקרים כאלה, על סמך תדרוך רקע או תשומות אחרות מהממשל.

"השאלה היא האם הממשל יותיר לנתניהו מרחב מספיק כדי לתמוך באובמה", כותב העיתון. "לדברי פקידים ישראלים מסוימים, יש הרבה דברים שראש הממשלה יהיה מוכן לעשות כדי לאחות את הקרע עם ארה"ב. אבל דבר אחד שנתניהו בוודאי לא יעשה הוא זניחת העמדה של ממשלות ישראליות קודמות, עמדה שהתקבלה בפועל ע"י ממשלי קלינטון ובוש, שיש להתיר 'גידול טבעי' מסוים בהתנחלויות קיימות".

"הבעיה היא, ששום ממשלה בישראל, לא ממשלת נתניהו או אפילו ממשלה שבראשה תעמוד האופוזיציה הנוכחית, לא תסכים להטיל איסור מוחלט על בניה בהתנחלויות", מוסיף הפוסט. "ההתעקשות על איסור טוטלי תוביל את הממשל להסתבכות עם בעלת ברית חשובה ותיתן לממשלות הערביות ולפלסטינים תירוץ לא לעשות את הוויתורים שנדרשים מהם".

"יתר על כן, הצורך המעשי באיסור מוחלט על בניה מוטל בספק; מנהלי המו"מ מצד הפלסטינים כבר הודו שרבות מההתנחלויות/עיירות יסופחו לישראל בעסקה סופית, וכך גרסו גם הנשיאים בוש וקלינטון", גורס מאמר המערכת.

הפשרה? לדעת העיתון, נתניהו חייב להודיע בפומבי שתהליך השלום יוביל למדינה פלסטינית והוא חייב לנקוט סדרת צעדים שיגבילו את ההתנחלויות, כגון פירוק מאחזים בלתי חוקיים, הפסקת סובסידיות ממשלתיות, איסור על התרחבות טריטוריאלית של התנחלוית, הפסקת בניה חדשה בהתנחלויות שמעבר לגדר הביטחון וקבלת מנגנון פיקוח.

אובמה יוכל לראות בצעדים אלה "הקפאת הבניה", ובה בעת לא לדרוש שלא תונח אף לבנה חדשה ביותר מ-120 קהילות שקיימות בשטח, אומר הפוסט.

ובינתים מאותתת ארה"ב על הסכמה "להוריד את הווליום" של ההתנצחות עם ישראל, כפי שהציע ברק. פקיד בבית הלבן כתב ללוביסט בארגון יהודי בוושינגטון, שהממשל רוצה לישב את חילוקי הדעות עם ישראל "בשקט, באופן מקצועי וללא טינה... כפי שצריך להיות ביחסים חזקים עם בעלת ברית חשובה".

ובמאמץ להרגיע חששות של יהודים בארה"ב לקראת נאום אובמה בקהיר, ערכו פקידי ממשל בכירים שיחת ועידת עם מנהיגים יהודיים מריאד, שם ביקר אובמה קודם הגיעו לקהיר, וניסו לגייס תמיכתם בנאום.