האדם הפרטי אולמרט

מזה זמן מתרוצצות בתקשורת ידיעות על נסיעה אפשרית של אהוד אולמרט לאפריקה בשליחותו ובשירותו של החבר והמיליארדר בני שטיינמץ לצורך איזה שהוא עניין עסקי הקשור באיזו שהיא ממשלה של איזו שהיא מדינה ביבשת. כמה עיתונאים פנו אל לשכת אולמרט וביקשו לדעת: האם יש אמת בידיעות אלה, ומה הם פרטיה?

התשובה שקיבלו הפונים היתה סטנדרטית: אולמרט הוא עכשיו אדם פרטי, ולכן הוא לא חייב להגיב ולהשיב על השאלות. משום מה התשובה הזאת עברה - אף שאין בה כל ממש. האמנם אולמרט הוא היום אדם פרטי? למשל: לאולמרט יש לשכה מפוארת בבניין מפואר, כדרישתו. על הלשכה משלמת המדינה. אם אולמרט הפך לאדם פרטי, למה צריך לתת לו לשכה? הבסיס למתן הלשכה היה שראש הממשלה ממשיך להיות פעיל בחיים הציבוריים, אנשים פונים אליו, הוא נפגש עם אנשים בתוקף מעמדו כראש ממשלה לשעבר - אז צריך לספק לו את התנאים לכך. בחיים לא היתה מחשבה שהלשכה צריכה, או יכולה, לשמש גם לצרכים פרטיים - בוודאי לא למטרות עסקיות.

עובדי לשכת האדם הפרטי אולמרט - גם הם מתוגמלים מהקופה הציבורית. כך נוצר מצב אבסורדי שעובד מדינה המועסק בלשכתו של אולמרט מודיע לעיתונאים שאולמרט הוא אדם פרטי.

הלו, אם הוא אדם פרטי, אז מה אתה, עובד המדינה, עושה אצלו? ולמה אתה מועסק מטעמו בענייניו הפרטיים? ומי שמך, אדוני עובד הציבור, לסרב לשאלות עיתונאים בשמו של האדם "הפרטי"?

די בסיבות אלה כדי ליצור חובה על אולמרט להגיב לשאלות שהופנו אליו. אבל יש דבר נוסף: אם עסקיו העכשוויים של ראש ממשלה לשעבר מפוקפקים, הדבר משליך לא רק עליו אלא גם עלינו, על המדינה. גם כלשעבר הוא נתפש כמייצג את המדינה, ולכן עליו לשמור על כבודה. אבל איך נדע אם הוא עושה זאת, כאשר הוא אינו מוכן לדבר על כך?

המצב החוקי לא נותן תשובה לבעיה זאת, מן הטעם הפשוט שבעבר זו לא היתה בעיה. היא נוצרה מיום שראשי ממשלה לשעבר עושים עסקים. התופעה הזאת לא היתה קיימת כאשר הוחלט על ההטבות המגיעות לראשי ממשלה לשעבר. אולם התנאים, כאמור, וגם האנשים, השתנו. והמחוקק צריך להתעדכן ולעדכן בהתאם למצב החדש.

בסוף ברק מקיים

אהוד ברק הבטיח צבא קטן ולא קיים. אז עכשיו הוא הופך את העבודה למפלגה קטנה - כפי שנאמר, טוב מאוחר מאשר...