ולפעמים, החגיגה חוזרת

בחסות "היציאה מהמשבר" קרנות הגידור חוזרות לחגוג בשוק הנגזרים.

כל עוד שוק נגזרי האשראי מתפקד כקזינו פיננסי חסר פיקוח ושליטה - אין כל סיבה לחשוב שסוף המשבר מתקרב. ללא מנגנון פיקוח וחזרה לנהלי בנקאות אלמנטריים, אנחנו צפויים לעבור עוד כמה וכמה בועות שפקיעתן עשויה לחדש את הכאוס הפיננסי בעולם כולו.

בימים אלה שוב נרשמת ריצה ספקולטיבית אחר סחורות, שיותר משיש בה להעיד על התאוששות בכלכלה - יש בכוחה לחסלה. לכן, אנו נדרשים שוב לתפקידם של גופי השקעה פיננסיים ביצירה ובהחרפה של המשבר - באין רגולציה מספקת (עיין ערך קרנות גידור ותעודות סל).

בעבר כתבתי שלגופי השקעה ולתעודות סל יש תפקיד מרכזי בבועת הסחורות שדינה להתפוצץ אך לא לפני שתיצור תוהו ובוהו אינפלציוני בעולם, שעלול להגיע עד כדי רעב במדינות מתפתחות שאינן מייצרות את רוב מזונן. וזה מה שקרה.

והנה בימים אלה ממש, תסריט האימים של הדהרה לסחורות חוזר על עצמו, כאילו לא היה משבר.

בהקשר המקומי, הישראלי, כתבתי בעבר על "בועת" השקל, שהתחזק ל-3.2 לדולר עקב זרימת מט"ח ספקולטיבית לישראל, והתחזק גם מול יתר המטבעות - לא רק כנגד הדולר.
התחזקות כזו עלולה להביא לסגירתם של כשליש ממפעלי הייצוא בארץ - אז כמובן תיווצר חולשה כלכלית והשקל ייחלש, אך המפעלים לא יוקמו מחדש. בנק ישראל התערב בנושא בצורה ראויה להערכה ומנע משבר חריף בהרבה, וממשיך לפעול נכון גם כעת.

הרבה יותר מסוכן

אך השוק המסוכן והנפיץ ביותר - מסוכן בהרבה משוקי המט"ח והסחורות - הוא שוק נגזרי האשראי (CDS). תצוגת תכלית ליכולת ההרס שלו קיבלנו בספטמבר עם קריסת ליהמן והלאמת AIG. שוק זה יכול לייצר קריסה פתאומית בנזילות העולמית שאחריה מחנק אשראי עולמי מתמשך. לכן, הטיפול הרגולטורי בו צריך להיות הרבה פחות עדין ופחות מתחשב בעקרונות השוק החופשי.

כיום יכולים הכל להמר בשוק ה-CDS על מותם של מוסדות פיננסיים וחברות, וההימור מתבצע בחסות ממשלת ארה"ב, משום שהיא מגבה את ענקית הביטוח AIG שחילקה ביטוחים נגד קריסה פיננסית לכל דורש.

ההחלטה שנפלה בספטמבר 2008, לא לתת ל"בית" , בדמותה של AIG מלכת ה-CDS, לקרוס ולשמר את ה"קזינו" (זירת המסחר בנגזרי הביטוח) פעיל, הייתה סבירה לנוכח ההשלכות האפשריות של קריסה - אפקט דומינו במערכת הפיננסית העולמית.

עם זאת, לאחר שנמנעה קריסה מערכתית, יש לפעול כעת על מנת לתקן בצורה דרמטית את ה"קזינו" הזה.

אלה הם עיקרי התיקון הנדרשים, לדעתי:

1. מניעה מוחלטת מכל גוף שאינו בנק מסחרי מפוקח מלפעול בשוק נגזרי האשראי.
   
   
2. צמצום גודל ההחזר בסדרות של נגזרי אשראי לגובה החוב המבוטח בלבד, כך שלא יהיו נגזרים בשווי 10 מיליארד דולר על חוב שגודלו מיליארד דולר בסך הכל.
   
   
3. פיקוח הדוק על פעילות הבנקים המסחריים בשוק, על מנת למנוע מצב בו הם לוקחים פוזיציות בשוק עבור משקיעים פיננסיים שלא למטרת גידור סיכונים ספציפיים.

המשך ההשתוללות חסרת הפיקוח שאנחנו רואים בימים אלה בשווקים הפיננסיים לא תקרב את המשבר הבא, מכיוון שהמשבר הנוכחי עדיין כאן - הוא פשוט נח. רגולציה רופפת תאריך בהרבה את משך היציאה מהמשבר, בעוד שהחזרה לאלמנטים הבסיסיים של בנקאות תיצור מערכת פיננסית חזקה ויציבה יותר גם בטווח הארוך.

הכותב הוא מנהל תחום חו"ל במגדל קרנות נאמנות.
לטורים וניתוחים נוספים היכנסו לבלוג של מגדל שוקי הון: http://money-talks.co.il