הלילה שישנה את חיי

אתמול (ג') לפנות בוקר נקבע באופן רשמי שעמרי כספי יירשם לדראפט של 2009. מה שמקרב אותו עוד קצת לחלום להיות הישראלי הראשון ב-NBA. הסיכוי שזה יקרה הוא גבוה מאוד, בהתחשב בעובדה שכספי צפוי להיבחר על-פי ההערכות איפשהו בסוף הסיבוב הראשון. מצד שני, כדאי גם לזכור ששלושה ישראלים נבחרו בדראפט אבל מעולם לא שיחקו שם (הלפרין, ליאור אליהו ודורון שפר).

בעשרת הימים הקרובים עד לדראפט אפשר יהיה לקבל המון רמזים לסיכויים של כספי. האם ייבחר בסיבוב ראשון? איזו קבוצה עשויה לבחור בו? אבל רגע לפני שנכנסים לחרושת השמועות, הנה כמה שאלות רלוונטיות שיכולות להבהיר כמה דברים על התסבוכת הזאת שנקראת דראפט. מה היתרונות של כניסה לדראפט? למה שחקנים מושכים את השם שלהם? כמה כסף שווה בחירה גבוהה בדראפט וכו' וכו'.

מה זה דראפט בכלל ולמה צריך את זה?

נתחיל מהעניין הבסיסי ביותר: בארה"ב הדראפט הוא הסינון האחרון לפני כניסה לליגות המקצועיות. הסינון הזה, מעבר לזה שמאפשר רק לשחקנים בעלי הרמה הגבוהה ביותר להיכנס לשוק של ה-NBA, מאפשר להנהלה של הליגה לשמור באופן יחסי על שוויוניות. זוהי שיטת דירוג שמאפשרת לקבוצות החלשות יותר לקבל את זכות הבחירה הגבוהה ביותר, ובכך מסייעת להן לצמצם פערים מהקבוצות הטובות יותר בליגה.

בסך הכל יש לכל אחת מ-30 הקבוצות ב-NBA שני שחקנים שהן יכולות לבחור בדראפט. אחד בסיבוב הראשון ואחד בסיבוב השני. בסך הכל 60 שחקנים נבחרים בדראפט.

למה רק 60 שחקנים, הרי בכל שנה יש היצע עצום של שחקנים שמסיימים את הקולג'ים?

למען האמת, בשנות השבעים ותחילת השמונים הדראפט היה מפלצתי - היו 10 סיבובים, דבר שיצר מצב שלפיו כמעט כל השחקנים בעולם הגיעו לדראפט. אחרי שהבינו ב-NBA שאין שום סיכוי ממשי ששחקנים שנבחרו במקום 200 או 250 יגיעו לליגה, החליטו ב-1985 לקצר את הדראפט לשבעה סיבובים. אחרי ארבע שנים התברר שגם זה יותר מדי, וב-1989 הוחלט שהדראפט יעמוד על שני סיבובים בלבד כדי שרק הטובים באמת ייבחרו.

רק מי שנרשם לדראפט יכול לשחק ב-NBA?

כן. החוק לא מאפשר למי שלא נרשם לשחק ב-NBA. זה לא אומר שהוא צריך לשחק באותה שנה. שחקן למשל שנרשם בשנת 2005 לדראפט יכול למצוא את עצמו משחק מתישהו בליגה.

כל אחד יכול להירשם לדראפט?

כדי להיבחר לדראפט, הגיל המינימלי חייב להיות 19 לפחות. בנוסף, שחקן אמריקני שסיים את התיכון צריך לפחות "שנת צינון" אחת בין התיכון ועד שיוכל להעמיד את עצמו לבחירה בדראפט. זה לא אומר שהוא חייב ללכת לשחק כדורסל במכללות, הוא יכול ללכת לשנה לאירופה כמו שעשה ברנדון ג'נינגס שוויתר על הקולג'ים וחתם בעונה שעברה ברומא. לגבי שחקנים בינלאומיים (כמו עמרי כספי), החוק אומר שכדי להיות מועמדים לבחירה אסור להם לשהות בשלוש שנים שלפני הדראפט בארה"ב, ובנוסף הם לא סיימו תיכון בארה"ב.

מה ההבדל בין בחירה בסיבוב ראשון לבחירה בסיבוב שני?

המשמעות היא עצומה. בחירת סיבוב ראשון (1-30) מבטיחה לשחקן חוזה של שנתיים לפחות בקבוצה שבחרה אותו, עם אופציה של הקבוצה להאריך את החוזה עד ארבע שנים. יש סקאלת שכר שקובעת את השכר של כל שחקן שנבחר במקומות 1-30 כך שהמיקום בדראפט קובע בעצם את גובה השכר. למשל, שחקן שנבחר במקום ה-1 יקבל בעונה הראשונה 4.1 מיליון דולר, ואילו לבחירה במקום 2 כבר יורד השכר ל-3.7 מיליון דולר, וכן הלאה. אם נאמר עמרי כספי ייבחר במקום ה-25 (כפי שחלק מנבאים לו), יובטח לו חוזה של 869 אלף דולר בשנה הראשונה ו-963 אלף בשנה השנייה.

השכר הוא פיקס? אי אפשר לזוז ממנו?

לא בדיוק. השכר שנקבע בסקאלה הוא שכר ה-100%, אבל לקבוצות ולשחקן מותר לזוז למעלה ולמטה בטווח בין 80% ל-120% מהשכר שבסקאלה. כלומר, קבוצה יכולה לבוא לשחקן ולהגיד לו שהיא יכולה להציע לו רק 80% מהשכר בגלל שהיו לה בעיות עם תקרת השכר. ככל שהשחקנים יותר אטרקטיביים - כלומר בחירות יותר גבוהות - הקבוצות נאלצות לתת להם את כל ה-120%.

אם נחזור לעמרי כספי ובחירה 25, הוא יכול למצוא את עצמו עם שכר של 80% (716 אלף דולר) או 120% (1.075 מיליון דולר).

מה קורה עם שחקן שנבחר בסיבוב השני?

לשחקן בסיבוב השני בעצם לא מובטח שום דבר. אם הקבוצה מחליטה לקחת אותו אליה בסופו של דבר, כל מה שהיא מחויבת לתת לו חוזה לעונה אחת בלבד עם שכר מינימום שיעמוד בעונה הקרובה על 457 אלף דולר.

מה הדוגמה הכי טובה לשחקן שנבחר בסיבוב השני והפך לכוכב NBA?

יש הרבה, אבל גילברט ארינאס הוא הדוגמה הטובה ביותר: הוא נבחר רק במקום ה-31 בדראפט של 2001 על-ידי גולדן סטייט.

למה שחקנים מושכים את השם שלהם מהדראפט?

החוק אומר ששחקן שנרשם לדראפט, יכול 10 ימים לפני המועד של הדרפאט להסיר את המועמדות שלו. בדרך כלל שחקנים מנסים בתקופה שבה הם רשומים כמועמדים (50 יום) לראות מה המצב שלהם ביחס למועמדים אחרים, להבין מה הסיכוי שלהם להיבחר בדראפט או מה הסיכוי שלהם להיבחר בסיבוב הראשון. הרבה שחקנים משתמשים ברשימה המוקדמת כדי לייצר באזז סביב השם שלהם, להיות מוזמנים למחנות קדם-דראפט שבהם יוכלו לראות אותם סקאוטרים של קבוצות NBA, וגם קצת להעלות את הערך שלהם בשוק. בכל זאת, מה רע לרזומה להגיד שהיית מועמד לדראפט...

חלק גדול מהשחקנים שמושכים את השם שלהם הם "שחקנים גבוליים", כאלו שעל-פי ההערכות נופלים איפשהו בין סוף הסיבוב הראשון לתחילת הסיבוב השני. אם הם חוששים שהם עשויים לגלוש לסיבוב השני (מה שימנע מהם לקבל חוזה מובטח), לפעמים עדיף להם למשוך את השם בתקווה שבשנה הבאה, אחרי עוד קצת ניסיון שיצברו, הסיכוי שלהם להיבחר בסיבוב הראשון יהיה גבוה יותר. גם עמרי כספי משך בשנה שעברה את השם שלו לפני הדד-ליין. בכל מקרה, לשחקן מותר עד פעמיים למשוך את השם שלו מהדראפט.

יכול להיות מצב שקבוצה בחרה שחקן בסיבוב הראשון והיא מחליטה שהיא לא רוצה אותו בעונה הנוכחית?

כן. קבוצה יכולה לבחור שחקן ובגלל שיקולים שונים (עומס שחקנים בסגל, חשש שהוא עדיין צעיר מדי), יכולה לבקש ממנו שייצא לעוד שנה של השתפשפות באירופה או בכל מקום אחר. כשהיא תרצה לממש את האופציה עליו, היא תצטרך לתת לו את החוזה שהובטח לו מתוקף הבחירה שלו בסיבוב הראשון. לגבי שחקנים שנבחרו בסיבוב השני, כאן כמובן שבהרבה מאוד מקרים הקבוצות מעדיפות שלא להשתמש בשחקנים האלו והן שולחות אותם בחזרה לאירופה, בדיוק כמו שקרה עם ליאור אליהו והלפרין.

כמה זמן קבוצות מחזיקות את הזכויות על השחקנים שבחרו?

קבוצה מחזיקה את הזכות על השחקן כל עוד הוא משחק מחוץ לארה"ב. לגבי שחקני מכללות, אם קבוצה בוחרת שחקן שעזב את הקולג' אחרי השנה השנייה, היא יכולה להחזיק בזכויות עליו עד תום תקופת הקולג' המקורית שלו - כלומר לעוד שנתיים בלבד.

מה קורה עם שחקנים שנרשמו לדראפט אבל לא הצליחו להיבחר? אבוד להם?

ממש לא. בכל דראפט יש לא מעט שחקנים שלא מצליחים להשתחל ל-60 המקומות הראשונים, אבל בלא מעט מקרים הם מצליחים לרשום קריירות NBA מוצלחות הרבה יותר משחקנים שנבחרו בדראפט. למשל, בין 1991 ל-2006 נכנסו לליגה 1,098 שחקנים, כשמתוכם 327 שחקנים היו כאלו שלא הצליחו להיבחר בדראפט. כלומר, בכל שנה בממוצע נכנסים בסביבות 20 שחקנים לליגה שלא הצליחו להיבחר בדראפט.

הנה כמה דוגמאות: וויל ביינום, אקס מכבי ת"א שמשחק היום בהצלחה בדטרויט פיסטונס, לא הצליח להיבחר בדראפט של 2005. יש כמה יותר מפורסמים, כמו בן וואלאס שזכה עם דטרויט פיסטונס באליפות והפך לאחד מהשחקנים המבוקשים ב-NBA למרות שלא הצליח להיבחר בדראפט של 1996, או ברוס בוואן מסן אנטוניו.

שחקן שנבחר בדראפט בסיבוב שני, נסע לאירופה ורק אחרי כמה שנים הצטרף לקבוצה שבחרה אותו, ייאלץ לשחק עבור שכר מינימום בגלל שנבחר הסיבוב השני?

לא. להיפך, שחקן כזה דווקא יכול לגלות שהכניסה המאוחרת ל-NBA יכולה להעניק לו שכר הרבה יותר גבוה ממה שהיה יכול להרוויח אם היה נכנס לליגה בזמן הדראפט. ניקח כדוגמה את לואיס סקולה: הוא נבחר במקום ה-55 בדראפט 2002 על-ידי סן אנטוניו כששיחק בטאו ויטוריה. אם היה נאבק בכל הכוח ומצליח לקבל חוזה, הוא היה נכנס לליגה באותה שנה בחוזה מינימום שעמד באותה תקופה על 349 אלף דולר. במקום זה הוא נשאר באירופה, שיחק עוד 5 שנים בטאו ויצא לשם כשהיה מוכן יותר. ב-2007 סן אנטוניו החליטו להעביר את הזכויות עליו ליוסטון רוקטס, וכך יצא שבעונה הראשונה שלו ב-NBA הוא לקח שכר של 2.91 מיליון דולר.