חרב על צוואר הבכירים

לינדנשטראוס מציע להעמיד לדין משמעתי בכירים שיתעלמו מהמלצות דו"ח המבקר

נראה שמיכה לינדשטראוס כבר לא זקוק לסניגורים, לאחר שאת קולות הקטגורים, בהם פרשנים בכירים, השתיקו העובדות בשטח. זוכרים את הטענה השטותית - שלא לומר מרושעת - על רדיפת הפרסום של מבקר המדינה? כבר הרבה זמן לא שומעים אותה, אף שעבודתו של לינדשטראוס זוכה להמון פרסום. מה קרה? פשוט מאוד, לינדשטראוס הוכיח כי הפרסום שהוא מקבל מגובה במעשים ותוצאות שהם כולם לטובת הציבור. מאז שהשופט החיפאי בדימוס נכנס לתפקידו, הפכה ביקורת המדינה לאחד הכלים היעילים ביותר, אם לא היעיל שבהם, במאבק נגד השחיתות הציבורית.

לכן כדאי להקשיב היטב לדברים שאמר השבוע (ב') בדיון על שחיתות ציבורית בוועדה לביקורת המדינה בכנסת. בין השאר הציע לקבוע בחוק סמכויות שיאפשרו למבקר, כל מבקר כמובן, העמדה לדין משמעתי של פקידים בכירים במשרדים ממשלתיים, הנמנעים מלתקן ליקויים עליהם מצביע דו"ח המבקר.

בעניין הזה הוא שם את אצבעו על אחד הכשלים הכי גדולים בעבודת המבקר. הוא מבצע בדיקה יסודית במשרד ממשלתי - יש מסקנות, יש המלצות ברורות; מה אין? יישום של ההמלצות, מה שלמעשה מרוקן אותן מכל תוחלת, וגורם לבזבוז עלות עבודתם של אנשי המבקר, ולבזבוז נוסף הנובע מהמשך קיומן של תקלות עליהן המבקר התריע.

במשרדים רבים דו"ח המבקר כלל לא נפתח, שלא לדבר על קריאה, אלא עובר מהשליח לירכתי מגירה נידחת. יש רק דרך אחת לגרום לפקידים להתייחס: הפחד מענישה. ברגע שהחרב הזאת תהיה מונחת על צוואר ראשי המשרדים, תהפוך הביקורת להרבה יותר חזקה ויעילה. מדובר פה במשהו שאין לו שום קשר עם מפלגות ופוליטיקה, רק טובת הציבור - אז יאללה, כנסת, לעבודה.

סאני מגלה את בר

אני קורא שחברת סאני הגישה תביעה כספית נגד הדוגמנית בר רפאלי. התביעה מתחילה בפסקה הבאה: "רפאלי הוכיחה כבר בעבר כי אינה רואה עצמה כפופה לנורמות החלות על בני אדם רגילים, כמו החובה לשרת בצה"ל". אני חושב שהשתמטותה של רפאלי משירות בנישואים פיקטיביים היתה באמת דבר דוחה ומגעיל. אבל אם גם סאני חושבת שרפאלי אדם שלילי, למה בחרה בה להציג ולייצג את מוצריה?