דב מורן: "מפחיד אותי שההצלחה עם המודו תהיה יותר מדי גדולה - ונצטרך כסף כדי להרים את זה ולא יהיה לנו"

מנכ"ל מודו סיפר אתמול בפורום MIT על האתגרים וההרפתקאות בחברה החדשה ועל אלו שהיו מנת חלקו באם-סיסטמס ■ "כדאי לקחת את המומחים הנכונים אבל אנחנו לא הצלחנו בזה במודו. יש לא מעט שרלטנים"

מי שעוקב אחרי דב מורן, כיום מנכ"ל ומייסד מודו ובעבר מי שעמד מאחורי אם-סיסטמס, יש בוודאי כמה סוגיות לא פתורות עם הגישה שלו לשוק בכלל ולניהול סיכונים בפרט.

"מדוע היית צריך, אחרי מכירת אם-סיסטמס לסנדיסק באמצע 2006 תמורת כ-1.6 מיליארד דולר, להיכנס ישר להרפתקה חדשה?", שאל אותו אתמול יזהר שי, שותף בקרן ההון סיכון קיינן פרטנרס, שהנחה את יום העיון של פורום MIT, שעסק בשיפור תהליך קבלת החלטות.

שריפת הדיסק-און-קי

מורן לא סיפק תשובה, אבל היו לו כמה דוגמאות מעניינות, שהבהירו כי לקיחת עוד סיכון כבר לא מפחידה אותו.

למשל המקרה של אם-סיסטמס עם ענקית הקמעונות האמריקנית בסט-ביי. "יום אחד טלפנו אלינו מבסט-ביי ואמרו שמכשיר דיסק-און-קי אחד עלה בלהבות", מתאר מורן חלק מההרפתקאות בימי החברה הקודמת שלו.

"בעוד אנו מגלים מה הבעיה, מודיעים לנו שהיה עוד מקרה כזה. אני לא ישנתי באותו לילה. אבל בסימולציה גילינו שזה רק קצת מתחמם ולא נשרף, שהבעיות היו רק בשני מכשירים ואחד מהם בכלל לא היה שלנו".

באמצעות מודו מנסה מורן ליישם רעיון, לפיו ליבת הטלפון תהיה רכיב קל וזעיר שיוכל להתחבר למגוון התקנים דיגיטליים אחרים על-ידי "חליפות" תואמות.

החברה יוצאת לשוק תחרותי מאוד, בו משחקות ענקיות כגון נוקיה, אריקסון, סמסונג ו-LG. אחד הדברים שמטרידים את מורן יותר מהתחרות הוא סוגיית הכספים.

ההתחלה של אם-סיסטמס, באמצע שנות ה-80, הייתה ללא הון סיכון, שהרי זה לא היה קיים בישראל של אותם ימים, וגם בגלל שלמורן עצמו יש משהו כנגד תחום זה.

לדבריו, "עד היום יש לי בעיה עם החיבור הזה של הון וסיכון", הוא אומר. כל זה לא הפריע לו להסתמך על כספי הון סיכון בדרך לחברה החדשה. מודו יצאה לדרך בתחילת 2008 עם מימון של כ-20 מיליון דולר מכספי הקרנות ג'מיני וג'נסיס, מחברת סנדיסק וממורן עצמו.

"לא גייסנו כמו שרצינו", הוא מתייחס לתוכניות החברה לבצע גיוס בהיקף של כ-100 מיליון דולר, שהסתכמו לבסוף בכ-65 מיליון דולר בלבד. "גמרנו את הגיוס שבוע בערך אחרי שליהמן ברדרס קרס ו-40 מיליון דולר 'נשתו' לנו.

"המשקיע כבר לחץ ידיים והכל היה סגור, ופתאום אמר שהמצב הפיננסי שלו קצת קשה ואולי כדאי שנחזור עוד כמה חודשים. לא הייתה ברירה ונאלצנו לפטר אנשים".

ארנה ברי מג'מיני מסכימה

גם כאשר נשאל מורן מה הכי מפחיד אותו, התשובה קשורה לכסף. "כדי להרים דבר כזה צריך המון כסף", הוא מספר, "וישראל אינה המדינה האופטימאלית לדברים האלה.

"יש כאן המון קרנות שרודפות אחרי האקזיט" הוא אומר ומחפש בקהל את ד"ר ארנה ברי מקרן ג'מיני, לה הוא אומר: "את יודעת ארנה שזו דעתי". והיא עונה לו: "זו גם דעתי".

מורן ממשיך: "גם אין כאן פרייבט אקוויטי אמיתי. לכן מה שמפחיד אותי הוא שההצלחה תהיה יותר מדי גדולה ונצטרך כסף כדי להרים את זה ולא יהיה לנו".

בדרך לשת"פ עם קנון

מורן דיבר בהרחבה על הדרך של החברה ליצור טלפון נייד, ניסיון חדש יחסית לחברה ישראלית. "אז איך עושים טלפון? זה התחיל בחלום עוד באם-סיסטמס, וכאשר התחלתי עם החברה הזו, קניתי את הפטנטים ואת הרעיונות מסנדיסק.

מורן גם דיבר על הטעויות שבדרך. "זה דבר מורכב מאוד ליצור טלפון ואני מודה שזה הרבה יותר מורכב ממה שחשבתי כשהקמתי את החברה", הוא טוען, "מה ידענו כשבאנו לפתח את הטלפון? כלום. אז מה עושים? הולכים ולוקחים מומחים.

"רק שכדאי לקחת את המומחים הנכונים, ואנחנו לא הצלחנו בזה. היו גם לא מעט שרלטנים".

המודו תלוי בשיתופי פעולה נרחבים כדי שיוכל לפעול בצמוד להתקני צריכה אלקטרונית שונים, אחד מהם, מגלה מורן, עשוי להיות עם יצרנית המצלמות קנון.