למה קונים מניות?

לפני שהתחלנו לכתוב את המדור הנוכחי, עשינו בדיקה קטנטנה. הקלדנו את המילה "מניה" במנוע החיפוש של גוגל וקיבלנו 294 אלף תוצאות. זה הכול. 294 אלף אזכורים מצא מנוע החיפוש האמריקני למילה שאותה יוצא לנו לכתוב אולי עשרות פעמים מדי יום, ומספר יחסית קטן למילה שהפכה לכמעט מטבע לשון על רקע משבר האשראי הנוכחי.

עם זאת, וכמו שאומרים תמיד, באנגלית הכול נשמע הרבה יותר טוב וכשהקלדנו את המילה Stock קיבלנו - תחזיקו חזק - 674 מיליון תוצאות. העמוד שהוקדש למילה באנציקלופדיה המקוונת הפופולארית ויקיפדיה מדורג במקום החמישי בתוצאות החיפוש.

כך או אחרת, המילה מניה, ובמקביל הביטוי "שוק המניות", נכנסו ללקסיקון של רובנו על רקע משבר האשראי וההפסדים שרשמו קופות הגמל וקרנות הנאמנות שכמעט כל אחד ואחד מאיתנו מושקע בהם. לכן, את המדור הנוכחי נקדיש למילה "מניה".

מהי מניה?

מניה, בראש ובראשונה, היא סוג של נייר ערך (ני"ע). ני"ע הוא מסמך המקנה למחזיק בו בעלות על רכוש כלשהו, ובמקרה של מניה מדובר על שטר בעלות על חלק מחברה, ציבורית ופרטית כאחד.

במילים אחרות, למי שמחזיק במניה של חברה כלשהי - אפילו אחת - יש חלק בבעלות עליה, בהתאם למספר המניות שהוא מחזיק (זה מחולק במספר המניות הכולל שהנפיקה החברה, ראו כתבה נפרדת).

למה קונים מניות?

מטבע הדברים, ציבור המשקיעים קונה ומוכר מניות בבורסה לני"ע מתוך רצון להפיק מהמהלך רווח. רוכש המניות מאמין בעתיד החברה, ובמיוחד בפוטנציאל להגדלת רווחיה, ולכן רוכש את המניות מתוך אמונה כי מחירן יעלה עקב ביקוש מוגבר, ואז יוכל למכור אותן לפי מחיר הגבוה מהמחיר שבו רכש אותן וכך להרוויח. זו הסיבה האמיתית, ולמען האמת גם היחידה, של הציבור הרחב להשקעה בשוק המניות.

ובכל זאת, הבעלות על מניה טומנת בחובה שלוש זכויות שנובעות מהיותה נייר ערך:

1. זכות ההצבעה באסיפות הכלליות של החברה, שבהן מתכנסים בעלי המניות (בדרך כלל פעם בשנה) כדי לקבל החלטות בנוגע לנושאים שונים הנוגעים לחברה. גם מי שמחזיק מניה אחת ויחידה יכול להגיע לאסיפה הכללית ולהצביע לפי רצונו.

2. זכות ההשתתפות בחלוקת דיבידנד. בסוף כל תקופה חשבונאית (סוף רבעון או סוף שנה) רשאית חברה ציבורית לקבוע כי תחלק סכום מסוים מרווחיה הפנויים לחלוקה כתשלום במזומן לבעלי מניותיה. תשלום זה מכונה "דיבידנד" (מלשון Divide - לחלק) וכל בעל מניות מקבל אותו בהתאם לחלקו היחסי במניות החברה.

3. זכות לקבל חלק מרכוש החברה בעת פירוקה. כשחברה נקלעת לקשיי נזילות, ואינה מסוגלת להמשיך ולפרוע את חובותיה, יש סיכוי שתוכרז כ"פושטת רגל".

אם זה קורה, ממונה לה כונס נכסים, שאחראי על פירעון חובותיה. בעל המניות, להבדיל מנושים אחרים, הוא האחרון שיכול לנגוס מעוגת הנכסים של החברה המפורקת, וקודמים לו (בסדר אקראי) בעלי אג"ח, בנקים מלווים, שלטונות המס ואחרים. *

עיינו ערך: ערך נקוב

על כל מניה (כזכור, שטר בעלות) רשום מספר המציין את הערך הנקוב שלה, כמו בשטרות של כסף.

מניה בסיסית היא מניה שרשום עליה "1 ערך נקוב" או בקיצור "1 ע.נ.". מניה שרשום עליה "5 ערך נקוב" או בקיצור "5 ע.נ." שווה לחמש מניות בסיסיות, בדיוק כמו שמטבע של 5 שקלים שווה לחמישה מטבעות של שקל אחד.

בשנים האחרונות מאפשרת הבורסה לני"ע בארץ לחברות להנפיק רק מניות מסוג אחד, ומעודדות חברות ותיקות שלהן שני סוגים של מניות ויותר לאחד אותן לסוג אחד. לכן, לרוב החברות הציבוריות שנסחרות בבורסה לני"ע יש רק מניות מסוג "1 ע.נ.".

מה ההבדל בין מניות משני הסוגים?

ההבדל בין מניה מסוג "1 ע.נ." לבין מניה מסוג "5 ע.נ." בא לידי ביטוי בשתי זכויות שמעניקה הבעלות על המניות למחזיק בהן: הזכות לקבל חלק מרווחי החברה (כלומר, לקבל דיבידנד) והזכות להצביע בעד או נגד החלטות הנוגעות לחברה במסגרת אסיפת בעלי מניות.

1. הזכות לקבל דיבידנד מבטיחה שלכל מניה בסיסית יש זכות שווה לקבל חלק מרווחי החברה.

חלקו של כל בעל מניות בחלוקת רווחיה נקבע לפי כמות הערך הנקוב שבבעלותו, מכל סוגי המניות, ביחס לסך הערך הנקוב שהחברה הנפיקה בכל סוגי המניות.

הטבלה המצורפת מדגימה כיצד מתחלקת הבעלות על "חברה בע"מ" בין שלושת מייסדיה:

מייסד א' קיבל 100 מניות בנות 1 ע.נ. וגם 300 מניות בנות 5 ע.נ. המניות בנות 1 ע.נ. מקנות לו 100 ע.נ. והמניות בנות 5 ע.נ. מקנות לו 1,500 ע.נ. (300 כפול 5), ולכן בסך הכל עומדות לרשותו 1,600 ע.נ..

סך כל הערך הנקוב שהחברה הנפיקה בשני סוגי המניות עומד על 3,600 ע.נ. ולפיכך חלקו של מייסד א' ברווחים הוא 44.4% (1,600 חלקי 3,600).

2. הזכות להצביע בעד או נגד החלטות שונות הנוגעות לחברה, כמו שחברי כנסת מצביעים בעד או נגד הצעת חוק מסוימת. לבעלים של מניה בת 1 ע.נ. יש קול אחד וגם לבעלים של מניה בת 5 ע.נ. יש קול אחד, אף שבמניה כזו 5 ע.נ. והיא שוות ערך לחמש "מניות בסיסיות". לפיכך, מניה בת 5 ע.נ. היא מניה מקופחת מבחינת זכויות ההצבעה.

לכן, מבחינת זכות ההצבעה, כל ע.נ. במניה בת 5 ע.נ. נחות ביחס לכל ע.נ. במניה בת 1 ע.נ.. ואכן, כשיש לחברה שני סוגי מניות, בנות 1 ערך נקוב ומניות בנות 5 ערך נקוב, נחשבות המניות בנות 5 ע.נ. ל"מניות נחותות" (ראו טבלה).

[לפורטל הפיננסי]