העליון: יתומים שאביהם נישא בשנית זכאים לפיצוי מלא על אובדן שירותי אם

קבע כי העובדה שאלמן נישא מחדש אינה מהווה סיבה להפחית לילדיו את הפיצוי בגין "אובדן שירותי אם" ■ עם זאת, נקבע כי יש בנישואים שניים כדי להפחית את הפיצוי לאלמן/ה בגין אובדן שירותי בעל/רעיה

בית המשפט העליון קבע, לראשונה, כי העובדה שאלמן נישא מחדש אינה סיבה להפחית לילדיו את הפיצוי בגין "אובדן שירותי אם" (הכוונה בעיקר לעבודות בית וטיפול בילדים).

עם זאת, השופט אליקים רובינשטיין הותיר על כנה את ההלכה, לפיה יש בנישואין שניים כדי להפחית את הפיצוי לבן-הזוג שנותר בחיים, בגין אובדן שירותי רעיה/בעל.

נוואל בחירי אושפזה בבית-החולים סורוקה בשל כוויות על פני 30% מגופה, שנגרמו מתאונה ביתית. כעבור 6 ימי אשפוז נפטרה מזיהום בגיל 36. בעלה ו-7 ילדיה תבעו פיצוי מקופת-חולים כללית בגין הרשלנות שהביאה למותה. הצדדים הגיעו להסכמה כי לכללית יש אחריות בשיעור 92.5%, אך היתה מחלוקת ביחס לגובה הנזק.

השופטת ורדה מרוז מבית המשפט המחוזי בבאר-שבע פסקה לילדים פיצוי של 500 אלף שקל בגין "אובדן שירותי אם". היא קבעה כי מגיע להם פיצוי רק בגין "השלמת שירותי אם", להם נזקקו ויזדקקו בעתיד - שכן אביהם נישא בשנית, ויש להתחשב בכך שרעייתו השנייה "עושה למען משק-הבית ומספקת את צרכיהם הבסיסיים".

שירותים בחסד

הצדדים עירערו על הקביעות בנוגע לראשי הנזק השונים, אך העליון קיבל רק את ערעור הילדים (שיוצגו על-ידי עוה"ד גדעון פנר ו-ורד נעים), והגדיל את הפיצוי ב-60% לכ-800 אלף שקל.

השופט רובינשטיין, בהסכמת השופטים איילה פרוקצ'יה ויורם דנציגר, ציין כי כיום במשפט האנגלי ובמשפט האמריקאי נישואין מחדש אינם מביאים להפחתת הפיצוי לאלמנה או ליתומים. המשפט הישראלי מכיר בנישואים שניים כעילה להפחתת הפיצוי לאלמן. בתי המשפט המחוזיים נחלקו בשאלה האם יש בכך להפחית גם את הפיצוי לילדים, והעליון מעולם לא נדרש לסוגייה.

רובינשטיין קבע כי האישה השנייה אינה חייבת במזונות הילדים או ברווחתם, ולמעשה אינה חייבת להם דבר. לכן יש לראות את ה"שירותים" שהיא מספקת להם "כטובה, כחסד, כמעשה של התנדבות" - בפרט במקרה זה, כשיש לאישה השנייה משפחה גדולה משלה. זאת, למרות שהדבר ייצור מצב בו הילדים עשויים לזכות כלכלית בהנאה כפולה - הן פיצוי בהתעלם מקיום האישה השנייה, והן בהנאה מהשירותים שתיתן בפועל.

העליון קבע כי יש להשקיף על תמיכת ההורה החורג כהטבה הניתנת לילדים שאין להפחית בגינה את הפיצוי, ולא כמילוי חובה חוקית. "הורה חורג אינו מהווה ככלל תחליף להורה המנוח, גם אם לא אחת יש מסירות אין-קץ של הורה חורג לילדו החורג. השקעתו של ההורה החורג בילדיו של בן-זוגו ניתנת לילדים במתנה", ציין רובינשטיין.

לדבריו, רק במקרים חריגים ביותר ניתן לראות בהורה חורג "תחליף כלכלי" למנוח/ה, למשל כשהילדים אומצו. (ע"א 4579/07).