מי שלח את נשיא אוניברסיטת תל-אביב צבי גליל הביתה?

פרופ' צבי גליל כנראה לא תכנן לסיים את הקדנציה שלו כנשיא אוניברסיטת תל אביב באקורדים הצורמים שבהם היא הסתיימה אתמול (ג'). בדיעבד, ייתכן שגליל, שאביו היה ממייסדי האוניברסיטה, היה מוותר על תפקיד הנשיא ונשאר בתפקידו הקודם והמכובד: דיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

גליל אמנם הודיע אתמול כי הוא מבקש לפרוש מתפקידו ולהתמסר למחקר אקדמי בתחום התמחותו מדעי המחשב, אך גורמים באוניברסיטה ומחוצה לה לא קנו את הטיעונים לפיהם "האינטנסיביות הניהולית שנדרשת בתפקידו הרחיקה אותו מהתחום המחקרי הקרוב לליבו", דברי גליל.

שיקולים פוליטיים

"זה קשקוש מוחלט", אומר גורם באוניברסיטה. "כבר יותר מעשור שגליל לא עוסק במחקר כי לפני שהתמנה לנשיא האוניברסיטה הוא כיהן במשך עשר שנים כדיקן פקולטה באוניברסיטת קולומביה, שגם זה תפקיד ניהולי. פתאום כל כך דחוף לו לחזור למחקר? אם הוא חיכה עם זה עד עכשיו, הוא יכול היה לחכות עוד כמה שנים עד סוף הקדנציה".

אז מה קרה? גורמים המקורבים לאוניברסיטה מצביעים על שיקולים פוליטיים שבהם נקט הוועד המנהל כדי ללחוץ על הנשיא להתפטר בצורה שלא תיראה כהדחה. "חשתי שזו אפשרות כבר לפני חודש וחצי, כשחברי הוועד המנהל של האוניברסיטה ביקשו לשנות את התקנון ולהפחית את השפעתו של הסגל האקדמי על החלטות שונות של האוניברסיטה", מספר פרופ' משה מני, לשעבר נשיא אוניברסיטת תל אביב וכיום נשיא מכללת אשקלון. "היה ברור שיציבו לגליל אתגר שהוא לא יוכל לעמוד בו והוא ייאלץ לעזוב. אני לא הייתי מסכים להיות נשיא במערכת שבכזאת קלות מדיחה נשיא", הוא אומר.

לדברי פרופ' מני, לא זכורה לו בעבר הדחה של נשיא, וגם לא נשיא שעזב לאחר שנתיים בלבד בתפקיד. מני גם דוחה את הטענה שהועלתה כאילו גליל לא הצליח לגייס מספיק תרומות לאוניברסיטה ולכן נשלח הביתה. "להגיד שהוא לא גייס מספיק תרומות זה נשמע אולי משכנע כלפי חוץ אבל לא את מי שמעורה בפרטים. אנחנו בשנה של משבר עולמי ואחרי הונאת מיידוף. המצב קשה לכולם. גם באוניברסיטת בר אילן מתקשים לגייס תרומות ואתם לא רואה ששולחים שם את הנשיא הביתה בגלל זה".

גירעון קטן יחסית

טענות אחרות שהועלו בדבר הדחתו של גליל קשורות למצבה הכלכלי של האוניברסיטה. ידוע כי בתל אביב מתמודדים כבר שנים עם גירעונות גדולים שאילצו אותה לסגור וחוגים ולפטר מרצים. ממש לאחרונה התנהל מאבק עיקש נגד סגירתו של בית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטה בטענה שהוא גירעוני.

אבל גם טענת הגירעון לא נראית הגיונית. בתקופתו של הנשיא הקודם, פרופ' איתמר רבינוביץ', התמודדה האוניברסיטה עם גירעון ענק של כ-300 מיליון שקל, דבר שגרר תוכנית הבראה גדולה בשיתוף עם הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת). מאז הצליחה האוניברסיטה לצמצם את הגירעון והעמידה תקציב מאוזן ל-2007/8. השנה, לאור המשבר הכלכלי וסיבות נוספות, שוב נוצר גירעון, הפעם בגובה של כ-80 מיליון שקל. עם זאת, קשה להאמין כי גליל נשלח הביתה בשל גירעון זה, בעוד קודמו בתפקיד, עם גירעון של מאות מיליוני שקלים, המשיך כרגיל.

"הפוליטיקה באוניברסיטה מלוכלכת"

בוועד המנהל ניסו אתמול לשדר עסקים כרגיל למרות המהלך הדרמטי. יו"ר הוועד ליאורה מרידור סירבה להתייחס לנושא וכך גם חלק מחברי הוועד שביניהם אלפרד אקירוב, פרופ' בולק גולדמן, ד"ר שוקי גלייטמן ואחרים. יש לציין כי בין גליל לוועד המנהל וליו"ר הקודם, דב לאוטמן, היה סכסוך סביב שביתת המרצים לפני כשנתיים. גליל התנגד אז להוצאת צווי מניעה למרצים השובתים בניגוד לעמדת לאוטמן ולעמדת הוועד המנהל. גורמים באוניברסיטה קושרים את התנהלותו אז של גליל להתנהלות הוועד המנהל כעת, שאולי ביקש "להחזיר" לגליל ולפעול להדחתו.

גורם המקורב לעניינים הפנימיים באוניברסיטה טוען שגליל, שהובא כאמור לפני שנתיים מאוניברסיטת קולומביה, פשוט לא באמת הבין מה תפקיד הנשיא טומן בחובו. "האיש לא קלט לאן הוא מגיע", אומר אותו גורם. "כמה שאנחנו רגילים לכך שהפוליטיקה הארצית מלוכלכת, הפוליטיקה הפנים-אוניברסיטאית מלוכלכת לא פחות. אולי הוא הבין בסופו של דבר שזה לא מה שהוא רוצה לעשות בחיים".

ומה לגבי גליל עצמו? הוא מסרב לדבר עם התקשורת אך מתגובתו הבודדת ניתן להבין שההתפטרות (או ההדחה) לא היתה קלה עבורו. "בסך הכל מצבי טוב", הוא אומר בשיחה עם "גלובס", "אבל אני לא רוצה לדבר. אני צריך עוד כמה ימים כדי לאסוף את עצמי מחדש".

פרופ' מני, נשיא אונ' ת"א לשעבר: "כבר לפני חודש וחצי חברי הוועד המנהל פעלו להפחית את השפעת הסגל האקדמי על החלטות שונות של האוניברסיטה. היה ברור שיציבו לגליל אתגר שהוא לא יוכל לעמוד בו והוא ייאלץ לעזוב. אני לא הייתי מסכים להיות נשיא במערכת שבכזאת קלות מדיחה נשיא".