נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, התייחס לאחרונה לעניין אסטרטגיית היציאה מהשוק של הבנקים המרכזיים. עבור בנק ישראל, הסוגיה רלבנטית ביותר.
כמות הכסף במשק התרחבה בשנה האחרונה בכ-55%. מספר שהיה נחשב לבלתי נסבל ולמעורר פלצות רק לפני כמה חודשים.
בינתיים פישר כבר מתחיל לחשוב על העתיד. בעיית היציאה לא מצטמצמת למדיניות המוניטרית המרחיבה, אלא גם להחלטת הבנק להמשיך ולרכוש דולרים. עד מתי הדבר אפשרי? על כך יש ויכוח לא קטן. רכישת דולרים משמעותה, בין היתר, הגדלה נוספת של היצע הכסף. אם הבנק רוצה להגביל את ההיצע הזה, עליו לספוג עודפים של שקלים, תוך מכירת מק"מ.
סימנים של תפנית
מי שמאמין שהיציאה מהתוואי הנוכחי תהיה חדה ופתאומית ושתתרחש בתוך כמה שבועות צריך להגיע לשתי מסקנות מרכזיות. האחת, שהריבית במשק תעלה בקרוב. השנייה, שהשקל יתחזק, ולא במעט.
האם זה ריאלי? תלוי במצב הביקושים במשק. בינתיים הכלכלה הריאלית נתונה במיתון, אבל פה ושם מופיעים סימנים של תפנית. הביקושים של משקי הבית מתחילים להתאושש, הבורסה עולה כבר כמה חודשים. ככל שהנתונים האלה ימשיכו להצטבר, פישר יתחיל לחשוב על יציאה הדרגתית ומסודרת.
הנגיד צריך להיות בטוח כי לא מדובר בתופעה זמנית. מצד שני, הוא צריך להיות גם בטוח שכאשר הוא יתחיל לצאת, השווקים יגיבו באופן מדוד, ושלא תיגרם מפולת בשער החליפין, או עלייה חדה ופתאומית בתשואות. זהו ניסיון של בנק ישראל לרכוב על נמר.
תקווה להתאוששות הדרגתית
התקווה של פישר היא שההתאוששות בכלכלה הריאלית תהיה הדרגתית, ותאפשר נסיגה מסודרת מהמדיניות המרחיבה, כשהעלאת הריבית נפרסת על פני תקופה. זה לא בלתי סביר, בהינתן עומק המיתון.
אלא שהשווקים הפיננסיים לא תמיד רואים את הדברים עין בעין עם פישר, והם עלולים להסיק מסקנות אחרות. מי שיהמר על תסריט של איבוד שליטה צריך להביא בחשבון את העוצמה של בנק ישראל בשוק, ואת העובדה שבסופו של דבר הכלכלה הריאלית אכן במיתון. תשובות פשוטות אין. הבעיה היא, שהעת להחליט הולכת ומתקרבת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.