קניון חרדי באלעד: "אצלנו אין דוגמאות לטרנדים"

"חנויות שמגיעות למרכז המסחרי שלנו חותמות על חוזה שכולל גם את נושא הכשרות, הצניעות בפרסום, הצניעות בביגוד, נושא השבת ועוד. אפילו המוזיקה בחנויות צריכה להיות מותאמת לאופי האוכלוסיה", כך מדגיש יקי רייסנר, מנכ"ל ובעלי חברת רייסדור נכסים, שחנכה לפני 3 חודשים מרכז מסחרי בעיר אלעד החרדית.

חברת רייסדור הוקמה ב-2005 והיא מחזיקה, בנוסף למרכז המסחרי באלעד, גם במרכז מסחרי בבני ברק. מרכז רייסדור באלעד, שעלות בנייתו הסתכמה בכ-30 מיליון שקל, משתרע על פני 4.3 דונם, עליהם בנויים 5,000 מ"ר מסחר, 3,000 מ"ר משרדים וחניון בשטח 5,000 מ"ר. הוא כולל 35 בתי עסק, ביניהם שפע שוק מקבוצת קו אופ, בנק פאג"י מקבוצת הבנק הבינלאומי, המיועד לאוכלוסיה החרדית, טרקלין חשמל ורשת האופנה פוקס. דמי השכירות למסחר הם 100-150 שקל למ"ר ולמשרדים כ-50 שקל למ"ר.

באלעד מתגוררים כ-40 אלף תושבים. לדברי רייסנר, "המרכז הוקם מתוך מטרה להפוך אותו למרכז המסחרי העיקרי של העיר, מה שקרה בפועל, ולהביא אליו רשתות שמכירות את המגזר ושיש להן עסקים מגזריים. לרשת פוקס, למשל, יש קולקציה מאוד רחבה שמותאמת למגזר ובאופן טבעי גם הפרסום שלה והפנייה שלה לקהל היעד החרדי נעשים בהתאמה. חשוב לציין שזהו המרכז המסחרי הכי גדול שמיועד לקהל החרדי, הן מבחינת מספר החנויות והן מבחינת מספר המשרדים".

גלובס: ממה מורכב תמהיל החנויות במרכז החדש?

רייסנר: "קודם כל אתה יוצר תמהיל של כל הדברים שצריכה משפחה ממוצעת, בלי הגדרה של אוכלוסיה ספציפית. אצלנו אין דוגמאות למשהו שהוא טרנדי רק לתקופה מסוימת - רובם מוצרים לצריכה יומיומית למשפחות שגרות ביישוב. קניון הוא מרכז בילוי המשלב פנאי ומסחר ובמקום שלנו אין את זה. במרכז באלעד יש חנויות ייעודיות לקנייה - אתה מגיע לחנות כי אתה צריך את החנות. מבחינת ביגוד אין צורך לומר שאין שם חנויות שמוכרות בגדים שלא מתאימים לאוכלוסיה כי אין טעם למכור אותם. חנויות המזון חייבות כולן להיות כשרות למהדרין. השיווק של המרכז היה מאוד ממוקד והפניות שלנו היו לעסקים מאוד מוגדרים, שהאמנו שיכולים לפעול במקום כזה".

אפשר לראות היום את הקהל החרדי גם בקניונים החילוניים.

"הם מגיעים לקניונים החילוניים, בוודאי. אני חושב שתפיסת הרשתות הגדולות שפותחות חנויות המיועדות למגזר היא הקמת תתי רשת, בעקבות המפגש שלהן עם המגזר בקניונים החילוניים. הן מנסות ליצור חנויות המכוונות אליו ושמותאמות לו מגזרית. רשת טרקלין חשמל, למשל, הקימה רשת בת שנקראת טרקלין יעאקב חשמל. שם לא נמצא מסכי LCD גדולים והם לא מוכרים טלוויזיות ו-DVD. אלו דברים שלא מדברים לקהל החרדי. כמו כן, בחנויות המגזר של פוקס לא נמצא את מכנסי הג'ינס. אלו דברים שבעלי העסקים שנכנסים למקומות כאלה מודעים להם, אבל אנחנו במרכז נותנים ליווי צמוד לכך. אנחנו מנחים את השוכר והוא יודע כיצד להיערך לכך וזאת על מנת להבטיח שהעסק שלו יתנהל בצורה נכונה וסבירה".

כיצד מותאם מתחם המשרדים לנשות אלעד הדתיות?

"המרכז בייעודו הראשוני היה כולו לשטחי מסחר, ללא משרדים. עשינו בו שינוי, בין היתר כדי לתת מענה למחסור שיש בשטחי משרדים בעיר, וגם כדי להכניס תעסוקה, בעיקר לנשות העיר, שמתקשות בעצם במציאת מקום עבודה כי הנשים באלעד הן פחות ממונעות, ואפשרויות העבודה שלהן מוגבלות מבחינת השעות. החברות ששכרו במתחם המשרדים הצליחו ליצור סביבת עבודה מאוד נוחה לנשות המגזר. למשל, מתחילים לעבוד ב-8:10 כי ב-8:00 שמים את הילדים בגן, ואז הנשים מספיקות להגיע לעבודה. במתחם שכרו חברות שהקימו call centers ומוקדי נתונים והייחוד שלהן הוא שהן מעסיקות רק נשים. מירס ומוטורולה שכרו 900 מ"ר כל אחת, מנפאואר שכרה 600 מ"ר ומלם-תים שכרה גם היא 600 מ"ר. אנחנו רואים את זה כחלק מאוד מוצלח בפרויקט מבחינת התפוסה והתפיסה. אתה מוצא תעסוקה לאחוז מאוד מכובד בעיר".