מי אמר שביבי רק מעלה מסים?

לכמה עשירים הוא דווקא סידר הנחה יפה

בעוד נתניהו מעלה את נטל המס על השכבות החלשות, בין היתר באמצעות העלאת שיעור המע"מ באחוז (16.5% במקום 15.5%), הוא גם מפחית את נטל המס על העשירים, בין היתר באמצעות הטבת מס לבעלי שליטה בחברות פרטיות.

בהתאם לחוק ההסדרים החדש, תיקבע הוראת שעה לפיה יופחת שיעור המס על הכנסה מדיבידנד מ-25% ל-12% בלבד, ביחס לבעלי שליטה המחזיקים ב 10% או יותר ממניות החברה. בעלי שליטה בחברות אשר צברו רווחים, יכולים כעת לשמוח.

למרות שהפחתת מסים היא מטרה ראויה, יש כאן חוסר צדק מסוים. נתניהו הרי נבחר על רקע הבטחתו להפחית את נטל המס, והנה באותה תוכנית כלכלית שבה מפחיתים את נטל המס על העשירים, מעלים את נטל המס על העניים במע"מ ובסיגריות ועל מעמד הביניים במכוניות.

מטרת ההטבה

בחברות רבות במשק נצברו מיליארדי שקלים המיועדים לחלוקה כדיבידנד, אך בעלי המניות לא מושכים אותם בשל המס הגבוה בשיעור 25%. במשרד האוצר מאמינים כי כעת, לאחר הפחתת המס ל-12%, בעלי השליטה ימשכו דיבידנדים מהחברות וישלמו מס.

מטרת הטבת המס היא לגרום להגדלת הכנסות המדינה ממסים, ניוד הון ועידוד הצריכה הפרטית.

ייאמר לזכות המהלך שאפילו אם ייחולקו רק שני מיליארד שקלים בדיבידנדים, ייכנס לקופת המדינה סכום הגבוה מתקציב המשרד לאיכות הסביבה כולו.

הטבה לבעלי שליטה

עד לרפורמה במס בשנת 2003, בעל מניות שהיו לו רווחים בחברה בשליטתו אשר ביקש למשוך אותם, היה יכול להימנע מתשלום מס בשיעור 25% בגין הדיבידנד באמצעות תכנון מס פשוט: במקום למשוך את הרווחים, הוא יכול היה למכור את המניות (כולל הרווחים הצבורים), או לפרק את החברה ולקבל את הכספים, וכל זה תוך תשלום מס בשיעור 10% בלבד. "כיבוס הרווחים" בדרך זו יצר חסכון מס עצום בשיעור 15%.

במשך השנים פורסמו מספר פסקי דין, שבהם בתי המשפט דחו את תכנון המס הזה בטענה של עסקה מלאכותית, שאין לה טעם מסחרי, שכל מטרתה להימנע מתשלום מסים (ראו לדוגמה פסק דין סילבאן שטרית, ע"א 10666/03). כמו כן, במסגרת הרפורמה במס אוחדו שיעורי המס, ביחס לרווחים אשר נצברו החל משנת 2003. בהתאם לכך, על חלוקת דיבידנד, פירוק חברה או מכירת מניות יחול שיעור מס בשיעור 25% (או שיעור מס של 20% כאשר בעל מניות מחזיק בפחות מ-10%).

בעלי מניות מתוחכמים יישמו את תכנון המס האמור, ואף הצליחו בכך (הם שלמו רק 10% על "רווחים הראויים לחלוקה" שנצברו עד 2003). עם זאת, רבים החליטו להשאיר את הרווחים בחברה. הצעת החוק החדשה נועדה לעודד אותם לחלק את הרווחים הצבורים, וזאת על ידי הפחתת שיעור המס ל- 12% בלבד.

אמנם הצעת החוק קובעת שיעור מס 12% שהוא גבוה יותר מ-10%, אך למעשה מדובר בהטבה משמעותית, שכן נפתח פתח לחלוקת דיבידנד במס מופחת, ללא צורך במכירת המניות או פירוק החברה. אציין כי במסגרת החקיקה החדשה נקבעו תנאים המגבילים את חלוקת הרווחים.

הפחתת מסים לכולם

במקום לנצל את ההזדמנות להפחתה אמיתית בנטל המס דבר שהיה מסייע לבעלי השכר הנמוך ולהבראת המשק, הממשלה החליטה על העלאת נטל המס וחלוקת הטבות סקטוריאליות.

הבעיה עם הטבות מס ותמריצים אחרים היא שהם ממוקדים בנהנים שהשלטון חפץ ביקרם. מדובר באמצעים פוליטיים המעצימים את כוח השלטון, זאת בניגוד להפחתות מס רוחביות המקטינות את שליטתה של הממשלה במשק, ומאיצות את הצמיחה.

ד"ר אבי נוב הוא מומחה למיסוי ישראלי ובינלאומי, הוא עורך דין המייצג לקוחות מישראל ומחו"ל בתחום המיסוי ומרצה בבית הספר למשפטים, ובבית הספר למנהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל

  1. ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net