רואים עולם שטוח

לא קל להתחבר ובטח שלא לאהוב היום את תפישת העולם שפרש תום פרידמן

דני ימין, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל

לזכותו של תומאס פרידמן - העיתונאי והפובליציסט הראשי של "הניו יורק טיימס", שכתב את הספר "העולם הוא שטוח", על החיים במציאות הגלובלית החדשה - עומדים גיבוש תפישה חדשנית של המציאות, והמחשתה המילולית בבהירות ובעוצמה יוצאי דופן. המחשה זו הפכה את העולם לראשונה למעין מותג בעל ערכים מזוהים וידועים לכל, המאפשרים לדון במעלותיו ובחסרונותיו.

לא קל לאהוב כיום את העולם השטוח. למעשה לרבים קל לשנוא אותו ולייחס לו רבים מפגעי חיינו. ואכן, יחסי הציבור של הגלובליזציה בשלבה הנוכחי - היוצרת של העולם השטוח - מעולם לא היו גרועים יותר, והיא מואשמת כמחוללת הטרור העולמי, כאחראית לקריסת תעשיות וכלכלות שלמות, כיוצרת אבטלה, כמפיצה מגיפות שחוצות יבשות וכתורמת מרכזית לזיהום כדור הארץ.

לנו הישראלים יש שפע של סיבות לחשוש מהמאפיינים של העולם השטוח, שנתפשים כאיום על יתרונותינו היחסיים אשר נראים לפתע שבריריים. כיצד נתמודד אנו הקטנים מול מאות אלפי המהנדסים החדשים שמפיקות אוניברסיטאות הודו וסין כאילו היו פס ייצור תעשייתי? כיצד נשמר את התעשייה המקומית כשעלויות הייצור הזולות במזרח הופכות את הייצור המקומי ללא כדאי, ובמקרים רבים לבלתי אפשרי? כיצד נמשיך לפתח את הנרטיב הבסיסי של היותנו מדינה קטנה, אך יצירתית וחדשנית, מול תחרות הולכת וגוברת מכל עבר?

הגלובליזציה בתצורתה החדשה והעולם השטוח שיצרה מראשית העשור, הם אכן אתגר ממדרגה ראשונה לכל פרט, לכל עסק ולכל מדינה. יחד עם זאת, התפתחות העולם השטוח אינה שונה עקרונית מנקודות תפנית עולמיות קודמות שטרפו את הקלפים ויצרו כללי משחק חדשים, שערערו את הסטטוס-קוו. כבר היו דברים מעולם. מבחינה זו הנטייה לקונן על העולם החדש ולהאשים אותו בכל תחלואי האנושות וסכנותיה, אינה הגיונית ואינה מועילה. היא גם סוג של תירוץ לאי עשייה ולהשלמה עם מציאות שקשה להתמודד איתה.

בעיניי העולם השטוח משקף את הרוח הישראלית עוד בטרם הומצא המושג. היזמים הישראלים הראשונים של שנות ה-80 וה-90 בישרו בפיתוחיהם את תחילתו של העידן החדש, והטכנולוגיות שלהם קירבו מדינות ותרמו להיווצרותו של העולם השטוח. הטכנולוגיות הללו תרמו גם להעצמת הפרט, שהוא אחד המאפיינים הבולטים של העולם השטוח. אין לי ספק שמדינה שתרמה להתפתחותו של העולם השטוח, יכולה בהתאמות נכונות להיום גם שחקן מרכזי בו.

על מנת להיות משמעותיים ורלוונטיים בעולם השטוח, עלינו לבצע התאמות ושינויי פרדיגמה בחשיבה שלנו בתחומים רבים. אחד המרכזיים שבהם הוא החינוך - בבתי הספר שלנו הסיפור המרכזי הוא מערבי, ויש להעשירו לתרבויות, לשפות ולהיסטוריה של עמים ואזורים נוספים.

גם בחשיבה העסקית עלינו לבצע שינוי - השוק המרכזי שלנו הוא המערב, בעוד שכוח הקנייה השנתי של מה שנהגנו לכנות "העולם השלישי" הוא 5 טריליון דולר. שוק זה אינו חפץ במוצרים "מערביים", שהותאמו אליו, אלא במוצרים שבבסיסם ישנה חדשנות וחשיבה שמביאים לידי ביטוי את צרכיו המיוחדים.

בהקשר העולמי, יש לזכור כי מאפייני העולם השטוח חוללו שינוי חיובי עצום בחייהם של מיליונים, נתנו להם הזדמנויות תעסוקה שנחשבו לדמיוניות במדינות עולם שלישי, והעלו את רמת החיים באופן משמעותי. העובדה שהשיפור בחייהם של מיליוני הודים וסינים יוצר בעיות תעסוקה באירופה ובצפון-אמריקה, אינה גורעת מזכותם להתקדם באמצעות השכלה ועבודה קשה. באותו האופן ידעו מדינות אירופיות כמו ספרד, הולנד ובריטניה, לנצל היטב עידן אחר של הגלובליזציה ולהשתלט על הסחר העולמי באמצעות ספינות המסחר שלהן שהגיעו למזרח הרחוק.

העולם השטוח הוא כיום מותג לא בהכרח פופולרי. בעיניי הוא מציאות מרתקת ומאתגרת, שקוראת לפעולה ויכולה להוציא את המיטב מכל אחד ואחת מאיתנו. *