ענף הקומבינות

בסדרה הזו, הקבוצה הישראלית מציגה בכנס מוצר שאינו קיים ("עדיין"), תוך שימוש בשקרים ורמאויות וגרימת נזק משמעותי לקבוצות מפתחים אחרות. התסריטאי מכוון אותנו לחשוב שבסוף יהיה בסדר, וחוץ מזה - רק ככה מתקדמים בחיים.

סיפור המדבקה והאקזיט שלא היה, סיפק הוכחה נוספת למה שגם כך נהוג לחשוב על ההיי-טק הישראלי, ולא רק בטלוויזיה. התדמית היא שהשימוש ברמאות הוא חלק בלתי נפרד מן ההתנהלות.

"פיתוח באתר הלקוח"

התנהלות של הצגת חצאי מוצרים (בשפה יפה: "פיתוח באתר הלקוח"), הייתה מקובלת בעבר בחברות ישראליות, גם בתחום המכשור הרפואי. יש שאומרים שזה מה שעזר לישראלים להתקדם ולהתבסס בתחום, אחרים יאמרו שזה רק מפריע. אלא שהיום, היכולת לקמבן אינה המצרך המוביל הדרוש לאקזיט ענק בחברת מכשור רפואי. להיפך.

גם דמותו של הממציא, אריק קליין במקרה זה, משקפת משהו על התדמית של התחום. אם הוא ישב בכלא בעוון הונאה, סימן שחשיבתו מתוחכמת ועל כן הוא בוודאי גאון. אבל במציאות אין קשר בין קומבינות וחשיבה ממולחת לבין הצלחה בסטארט-אפ, ובמיוחד רפואי, מוטל בספק.

אותם הממציאים שהצליחו להביא לאור מוצרים ש"עשו את המכה", הם בדרך-כלל הם אקדמאים - לא פושעים שחזרו זמנית למוטב, לא מטורפים עם רגעים של צלילות ואפילו לא ילדים חנונים עם קצר במוח. מדובר באנשים מאוד חכמים, אבל מעבר לכך הם נראים כמו כולם.

עולם של קומבינטורים

סיפור המדבקה, למרות היותו מופרך, הגביר בקרב הציבור ואפילו אנשי עולם העסקים הקלאסי, את התפיסה ש"ההיי-טק הזה הוא עולם של קומבינטורים קטנים וממציאים הזויים", שאפשר להתחבר אליו לרגע ולצאת עם מיליוני דולרים.

רבים ממי שנחשפו לסיפור בשבוע שעבר חושבים שהמדבקה אינה שקר של ממש, אלא פשוט מוצר שהפיתוח שלו עוד לא הושלם. והחוזה עם הטייוואנים? לא קיים, אז יהיה בטח חוזה עם הווייטנאמים, מה זה משנה. וקליין וד"ר עמוס בוחניק, שותפו? לא שונים מממציאים וממשקיעים אחרים, רק שאותם תפסו.

התדמית, שנבנתה בעמל שנים, רק חיזקה את התרמית. נפילת התרמית רק חיזקה את התדמית.