יורם גלובוס לא מאמין בשקיפות

גלובוס מקס מנעה מכתב "גלובס" לסקר את אסיפת מחזיקי האג"ח

זה לא סוד שעיתונים נוהגים לרכוש מניות או איגרות חוב של חברות כדי שיוכלו להשתתף, בצורה חוקית, באסיפות בעלי המניות והאג"ח, ולהביא לידיעת הקוראים דיווח מפורט על מה שמתרחש בהן. הרעיון פשוט ויעיל: במקום להסתפק בתיאור לקוני שלקוח מהדיווח של החברה לאתר הבורסה, ולשלב בו כמה פרטי מידע מההודעה לעיתונות של החברה ואולי עוד ציטוט או שניים שלא תמיד ניתן לציין מי בדיוק עומד מאחוריהם, העיתונאי יוצא לשטח ומביא לקוראים את הסיפור המלא מכלי ראשון.

זה בדיוק מה שהביא אותנו לפני יומיים לאסיפת בעלי האג"ח של חברת גלובוס מקס . על סדר היום עמד דיווח על עסקי החברה ומתן דיווח של הנאמן לגבי מצב אישור עסקת בעלי העניין בה רכשה החברה מקרנים מחברה הקשורה ליורם גלובוס. בנוסף, עמדו לדון שם גם במינוי נציגות מקרב בעלי האג"ח, לאחר שהנציגות הקודמת הודיעה על התפטרותה.

נושא אחר שלא עמד על סדר היום, אך הוא מהותי יותר למחזיקי האג"ח, נוגע לשאלה איך תעמוד החברה בתשלום הבא שלה. גלובוס מקס אמנם עמדה בתשלום הריבית האחרון בחודש מאי, והעבירה למשקיעים 4.5 מיליון שקל, אולם התשלום הבא שלה כולל גם 25% מהקרן, ובתוספת הריבית מדובר בסכום משמעותי הרבה יותר של כ-20 מיליון שקל אותם תצטרך החברה להעביר למחזיקי האג"ח במאי 2010.

האסיפה התכנסה במלון סיטי, ברחוב מאפ"ו בתל אביב. 22 איש הגיעו אליה, כולל אנשי החברה, הנאמן, מחזיקי אג"ח ונציגיהם. הנאמן, דן עופר מחברת הרמטיק, איתר אותי ביניהם והפנה את תשומת לב הנוכחים לכך שיש עיתונאי בקהל. הראיתי לנוכחים את תעודת הבעלות על האג"ח, אולם האסמכתא החוקית הזאת לא הרשימה במיוחד את אנשי גלובוס מקס.

וכך, במקום לדון בעסקת בעלי העניין, החלו המשתתפים באסיפה לדון בנוכחותו של העיתונאי. ליועץ המשפטי של גלובס מקס, זאב הולנדר, לא היה ספק לגבי מטרת בואי. "הוא בא עם כוונה להזיק לנו", הוא הכריז בנימה תוקפנית משהו. "הוא בא לפרסם סנסציות, ואני חושש שהתוצאה של הישיבה תהיה סנסציה בעיתון. זה מזיק לחברה ולמחזיקים שלה. אנחנו כחברה לא נדבר בצורה שמאפשרת ליצור סנסציות".

הנאמן, עופר, מיהר לשלוף פיתרון חוקי אך תמוה לבעיה שנוצרה, והחליט לקיים אסיפת "סוג". כלומר, אסיפה שמיועדת לבעלי אג"ח בעלי אינטרס משותף. הפיתרון מיועד למקרים בהם אותו גורם מחזיק בניירות ערך מסוגים שונים של אותה חברה. במקרה הזה, הוחלט לפצל את אסיפת הסוג לפי אינטרס: העיתונאי נחשד כבעל אינטרס זר, השונה מזה של יתר מחזיקי האג"ח, ולכן הוצא מחוץ לאסיפת הסוג.

האסיפה נמשכה כשעה, ובמקום להיות זבוב על הקיר בתוך החדר, נאלצתי להסתפק בטונים הגבוהים ובצעקות כמו "חסרים 12 מיליון שקל", שהצליחו לבקוע מבעד לדלת. בדיווח לבורסה, שפורסם מאוחר יותר, לא היה לכך זכר כמובן, אבל לאחר ששוחחתי עם אנשים שהשתתפו באסיפה, הבנתי שאחד ממחזיקי האג"ח סבור שזהו הסכום שחסר לחברה כדי לשלם את הקרן.

בתוך החדר קיבלו המחזיקים עדכון על כך שהחברה מנהלת משא ומתן עם גורם חיצוני שישקיע בחברה, ובמקביל היא מבקשת ארכה עד אוקטובר כדי לגבש הסדר לפריסה מחדש של החוב. לגבי עסקת בעלי העניין - גלובוס מקס הייתה צריכה לשלם לחברה קשורה של יורם גלובוס מיליון שקל עבור מקרנים ב-15 תשלומים, וההחלטה שנפלה בעניין הייתה להעלות להצבעה את ארבעת התשלומים הראשונים, שישולמו עד אוקטובר.

אם עד אז לא יגיעו נציגי מחזיקי האג"ח להבנות כוללות עם החברה, לא יהיו תשלומים נוספים. מבחינה חדשותית, אם כן, לא התקבלו בישיבה החלטות מרעישות, ובכל זאת, אנשי גלובוס נלחמו על חשאיותה.

לאחר שאסיפת הסוג התפזרה הוכנסתי לאסיפת אג"ח מיוחדת ופרטית שיועדה כולה לעיתונאי הסורר. אירחו אותי בנט קפלן, מנכ"ל החברה, יורם גלובוס היו"ר ובעל השליטה, עמי בכר סמנכ"ל הכספים, היועץ המשפטי, הולנדר, ונציגי הנאמן, דן עופר ודן אבנון.

הנאמן הקריא את הסעיפים שעל סדר היום של האסיפה. לגבי הסעיף הראשון, המצב העסקי של החברה, כנראה ששאר מחזיקי האג"ח קיבלו פירוט מלא הרבה יותר. אני זכיתי במסגרתו להתקפה אישית מהמנכ"ל, קפלן: "אתה צריך להתבייש בעצמך ואתה גורם נזק לחברה", הוא הטיח בי.

לגבי הסעיף השני, עסקת בעלי העניין, קיבלתי פירוט על החלטת האסיפה הקודמת, לפיה העסקה תעמוד להצבעה. שאלתי כמה שאלות קצרות, כמו האם מחזיקי האג"ח ביקשו שעבודים (הנאמן השיב שלא), והאם יורם גלובוס הולך להכניס עוד כסף לחברה. לשאלה הזו לא קיבלתי תשובות ענייניות.

[לאתר האג"ח]