משרד המשפטים: שופט יוכל ליזום ולהיות מעורב בהסדרי טיעון

כך עולה מתזכיר חוק שהפיץ היום המשרד ■ התזכיר מבקש למתן את החסרונות העקרוניים שבהסדרי טיעון ולפיכך קובע כללים מחייבים לעריכתם, כולל קביעת חובת תיעוד ושקיפות של ההליך

משרד המשפטים הפיץ היום תזכיר חוק שיעגן בחוק סדר הדין הפלילי את נושא הסדרי הטיעון, שהתפתח בפסיקה ובהנחיות פרקליטות המדינה, אך מעולם לא הוסדר בחקיקה. לראשונה מוצע להתיר לשופט ליזום ולהיות מעורב בגיבוש הסדר טיעון במסגרת הדיון המקדמי בתיק.

התזכיר מבקש למתן את החסרונות העקרוניים שבהסדרי טיעון, ולפיכך קובע כללים מחייבים לעריכתם, כולל קביעת חובת תיעוד ושקיפות של ההליך. בשנת 85' גובשה הצעת חוק בנושא הסדרי הטיעון, אך הליכי החקיקה לא הושלמו. התזכיר הנוכחי מבוסס על אותה הצעה, בתוספת שינויים המתחייבים מהפסיקה ומחשיבה מחודשת שנערכה בוועדה לסדר דין פלילי, בראשות השופטת מרים נאור, בליווי מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.

בניגוד להצעה מ-85', מוצע כאמור להתיר מעורבות של בית המשפט בהסדרים, אך רק במסגרת דיון מקדמי ובתנאים אלה: התובע והנאשם הסכימו לכך; הנאשם מיוצג; הדיון יתועד בפרוטוקול, שלא יועבר לשופט שידון בתיק ולא ישמש כראיה בכל הליך למעט חריגים; אם המו"מ כשל, בתיק ידון שופט אחר.

בתזכיר הושמטה הקביעה שדברים שנכללו בהסדר שבוטל או נאמרו במו"מ לקראת הסדר שלא צלח, לא יהיו קבילים בכך הליך נגד הנאשם. זאת בשל מורכבות המציאות והעובדה שבדיני הראיות יש מעבר מדיני הקבילות לשאלת משקל הראיות.

בנושא שיקול דעת בית המשפט בגזר הדין נחלקו הדעות בוועדה. בהצעה מ-85' נאמר ש"בית המשפט ינחה עצמו בגזירת הדין על-פי ההסדר, אלא אם סבר שאינו עולה בקנה אחד עם טובת הציבור". מאז אימץ העליון "גישת איזון" שלפיה על השופט לאזן בין טובת ההנאה שמקבל הנאשם בהסדר לבין אינטרס הציבור, לפי השיקולים שפורטו בפסק הדין.

הנוסח בתזכיר שהציעו רוב חברי הוועדה מקנה לבית המשפט שיקול דעת מצומצם יותר מאשר בהצעה החוק, ומאמץ למעשה את מבחן האיזון. בית המשפט יחרוג מההסדר "אם מצא שגזירת הדין על-פי ההסדר תפגע מהותית בטובת הציבור". חברי המיעוט בוועדה ביקשו לקבוע עיקרון שדבר עשיית ההסדר ותנאי יהוו אחד השיקולים המרכזיים בגזר הדין. אם יימצא שלא נערך איזון הולם בין הוויתור לנאשם (בהשוואה לרמת הענישה המקובלת) לבין התועלת שיש בהסדר לאינטרס הציבורי, יגזור השופט את העונש שהיה גוזר אילו ההסדר היה "שקול ומאוזן".

ככלל, מוצע שלא ייערך הסדר שכתוצאה ממנו לא יועמד לדין העבריין העיקרי באירוע, או הסדר שבמסגרתו לא יתבקש נגדו עונש הולם וסביר. בניגוד להצעת החוק הקודמת, התזכיר אינו אוסר על התובע להבטיח לנאשם שהתביעה לא תיידע את בית המשפט על עברו הפלילי וכי לא תערער על קולת העונש. כן הושמטה חובת התובע לוודא שההסכם אינו לוקה בחוסר סבירות או עומד בסתירה מהותית ביחס לחלקו של נאשם אחר בפרשה. בוועדה סברו שראוי להסדיר נושאים אלה בהנחיות הפרקליטות ולא בחקיקה.

מנגד, מוצע לחייב את התובע להבהיר לנאשם ולהזהירו שהתביעה אינה מחויבת להגן על ההסדר בערעור, אם יימצאו טעמים כבדי משקל המצדיקים את שינוי עמדתה. אם תעשה כן, יוכל הנאשם לחזור בו מהודאתו והתחייבותו בהסדר והמשפט יחזור לדיון מחדש. הנאשם יוכל לחזור בו מההסדר עד להכרעת הדין, ולאחריה רק ברשות בית המשפט. התובע יוכל לחזור בו רק עד הכרעת הדין, וזאת בהוראת פרקליט המחוז ומטעמים של טובת הציבור.

נוכח החשש מפני הודאות שווא, נקבע שמו"מ להסדר ייערך עם סניגורו של הנאשם, במיוחד אם בכוונת התביעה לדרוש מאסר בפועל. בית המשפט מחויב לוודא שהנאשם הבין את תוכן ההסדר ומשמעותו ואת העובדה שהוא אינו מחויב לקבלו, וכי הודאת הנאשם ניתנה מרצון.