שינוי בהנהלת פידלטי יפגע במשקיעים?

השמועה החמה באזור בוסטון כבר שבועות היא שרוג'ר לוסון, נשיא פידליטי השקעות, בדרכו החוצה. פידליטי מכחישה אולם הציניקנים טוענים שענקית קרנות הנאמנות נוהגת להכחיש כל דבר עד שהוא הופך לעובדה.

כך או אחרת, בפידליטי תמיד ראו בלוסון שחקן מעבר, שמארגן ומסדר את עסקי פידליטי לטווח הקצר.

בעוד שבפידליטי ממשיכים לשמור על מדיניות אין תגובה - וקרוב לוודאי שזה יימשך עוד כמה חודשים - חלק מהמשקיעים תוהים האם לשמועות יהיו השלכות שיטפטפו מטה, למדיניות ולביצועים של הקרנות. כפי שבוב מגרוטון, מסצ'וסטס, שאל באימייל: "עד כמה שינוי (בראש) פידליטי ממש יפגע בקרנות נאמנות?".

זו שאלה טובה, מפני שהמשקיעים צריכים להיות מוטרדים מכל דבר שיכול להשפיע על הקרנות שלהם - כולל דלת מסתובבת ומינויים בראש חברת הקרנות.

הזליגה מלמעלה למטה

מאז שלוסון הפך לנשיא פידליטי לפני כשנתיים, הרבה מהפוקוס שלו הופנה לשיפור התפעול הפנימי. הוא הביא דם חדש לתפקידי מפתח בחברה. רבים חושבים שהוא הצליח בכך להוסיף ערך ליחידות העסקיות בפידליטי ולחברה כולה. קרנות הנאמנות המשיכו לפעול בצורה דומה, ובחברה צופים שהיעילות התפעולית תגיע לשורה התחתונה, בסופו של דבר.

אם הקרנות המצטיינות של פידליטי משייטות בגובה 30 אלף רגל, בעלי המניות שלהן נמצאים בגובה פני הים, ולוקח זמן עד ששינויים בגובה רב עושים רושם על הקרקע.

"אפילו אם (לוסון) היה עוזב מחר, לא הייתה לזה שום השפעה על ביצועי הקרנות", אומר ג'ים לואל, עורך הניוזלטר Fidelity Investor. "יכולה להיות לזה השפעה על ביצועי החברה, אבל זו דאגה פנימית. גורמים חיצוניים לחברה ישאלו, 'מה קורה בקרנות שלנו?', ושינוי באיוש תפקיד הנשיא או המנכ"ל לא דורש תגובה מיידית מצד המשקיעים".

המקרה ההפוך של פוטנם

מה שעשוי לדרוש תגובה בטווח הארוך הוא שינוי באסטרטגיה או בפעילות ברמת הקרן. פה אפשר ללמוד מהשינויים שהתרחשו בראש המתחרה הקטנה של פידליטי, פוטנם השקעות. המנהיג הקודם של פידליטי, רוברט ריינולדס, השתלט על ניהול פוטנם לפני כשנה והכניס בה שינויים מרחיקי לכת, שבאו לידי ביטוי גם בשינויים בדרך שבה מנוהלות קרנות פוטנם.

תחת אד היידלמן, שלאחרונה עזב את תפקידו כיו"ר, פוטנם שינתה את מבנה הקרנות ומשכה אליהן כישרונות ניהוליים מתוך הארגון. ריינולדס עיצב את החברה בדמותה של פידליטי, מבטל את גישת הצוות ונותן למנהלים אחריות אישית, ומביא לחברה כוכבים שנשכרו מבחוץ (ברובם מפידליטי).

אחרי התחלה קשה - למרות שלא משמעותית גרועה יותר משל כל אחד אחר בתעשייה במחצית השנייה של 2008 - הביצועים של פוטנם התחילו להמריא. בשנה שהסתיימה בסוף יוני 2008, חמש קרנות הלארג'-קאפ המצטיינות של החברה, הניבו תשואה שדירגה אותן ב-20% התחתונים של הקטגוריה. שנה מאוחר יותר, אותן קרנות היו ב-20% העליונים של הקטגוריה.

ורק בשבוע שעבר פוטנם יצאה בקמפיין פרסומי חדש שמתמקד בתוצאות שהושגו תחת ריינולד. אך סיטואציה כזו היא חריגה. רוב חברות הקרנות לא מאמצות שינויים בכמות סיטונאית, וגם רוב המנהלים החדשים לא מנסים לשפץ את התרבות הארגונית בן לילה.

לעקוב טוב יותר

אם וכאשר יקרה משהו בפידליטי, בעלי המניות לא צריכים לשים לב לשינוי בקרנות בעתיד הנראה לעין. ראשית, נד ג'ונסון, מייסד החברה, נותר היו"ר והמנכ"ל, והוא - יותר מהנשיא - קובע את הטון בחברה. אפילו כשהוא יוריש את הכיסא הגדול שלו ביום מן הימים, לא סביר שמנהל עתידי יזרוק מהחלון אסטרטגיות שעבדו כל כך טוב בבניית המותג.

"ככל שהבכירים רחוקים יותר מתהליך ההשקעות כך לשינויים הפרסונליים בראש החברה יש פחות השפעה על הקרנות", אומר ג'ף בוברוף, יועץ לתעשייה. "האיש בקצה הפירמידה בפוטנם קרוב יותר לתכל'ס מהאיש שבקצה הפירמידה בפידליטי, שצריך לדאוג ל-40 אלף עובדים.

"בכל מקרה", הוא מוסיף, "הייתי דואג יותר אם הייתי מאבד מנהל השקעות מאשר אם חברת הקרנות שלי הייתה מחליפה את הנשיא שלה. אם חלו שינויים בראש החברה המשקיעים צריכים להכניס את הקרנות למעקב, כדי לראות האם התרבות של החברה משתנה, והאם בנסיבות החדשות ירצו להמשיך ולהשקיע בקרנות הללו".

כל הזכויות שמורות ל-MarketWatch.com 2009