ועדי עובדים גם בהיי-טק

מי צריך חוקי עבודה דרקוניים כביכול בענף ההיי-טק? המשפט הזה נשמע כל-כך טריוויאלי, כל-כך מובן וכל-כך מוסכם, שהוא הפך, פחות או יותר, לסיסמת הקמפיין של מעסיקי ההיי-טק ואוריאל לין, שעומד בראש איגוד לשכות המסחר. האיגוד וראשי הענף מנהלים בשבועות האחרונים מסע יחסי ציבור אגרסיבי נגד שינויי החקיקה של יחסי העבודה במשק, שגובשו במסגרת עסקת החבילה של עיני-ברוש-נתניהו.

"ייחנקו את הקטר של המשק"

אפשר להתאהב בטיעונים של האיגוד כל-כך בקלות. נו, ההסתדרות זה העולם של פעם, ההיי-טק זה העולם של העתיד, איך אפשר לחבר בכלל בין השניים? היי-טק ואיגודים מקצועיים זה ממש לא הולך ביחד וגם אסור, בתכלית האיסור, שזה יילך ביחד.

הכניסה של אלמנטים הסתדרותיים לתוך הקטר של המשק הישראלי תחנוק את היצירתיות, תוביל לבינוניות, תבריח את המוחות ואת המשקיעים הזרים. שום משקיע זר, נטען, לא יסכים לחיות עם חוקי עבודה דרקוניים, קומוניסטיים ומטופשים, הוא פשוט יקום ויילך מכאן למקומות שחוקי העבודה בהם הרבה יותר גמישים (כלומר, להעיף עובד מהיום להיום).

אליטת ההיי-טק טוענת שכל ניסיון להשוות את עובדי הענף לעובדים ה"פשוטים" של ויטה פרי הגליל או כל מפעל מסורתי אחר, הוא דמגוגיה זולה. עובדי ההיי-טק הרי לא מסכנים, הם אמנם עובדים מאוד קשה לפרנסתם אבל מתוגמלים היטב. הם יודעים לדאוג יפה לעצמם, תנאי העסקה שלהם הוגנים והולמים, ביחס ישיר לתרומתם, והם מביאים בחשבון את הענף התחרותי והאכזרי, שעלול לפלוט אותם ביום מן הימים בלי רחמים.

לכן, הם לא זקוקים לרחמיה של ההסתדרות וחוקיה החדשים. בקיצור ולעניין, מאיימים ראשי הענף, החוקים החדשים יגרמו להרס התעשייה, להרס מנוע הצמיחה של המשק, יבריח את הכסף הגדול הזר מישראל ובסופו של דבר יפגע אנושות בעובדים, שאת טובתם לכאורה משרתים החוקים החדשים.

הדוגמא של טבע

ראשי הענף מנפנפים בדוגמה הקלאסית של חברת החשמל, שבה הוועד הדומיננטי מתקרב בפועל לניהול החברה וגם במקרה של ג'נרל מוטורס, שבו לכאורה הדומיננטיות של העובדים וחוזי העבודה הנדיבים שלהם הרסו את יצרנית הרכב.

ובכן, חברת החשמל היא חברת החשמל, והיא דוגמה קיצונית מאוד לשלטון העובדים בחברה ממשלתית. עובדי ג'נרל מוטורס, למרות חוזי העבודה הנדיבים שלהם, לא הביאו לקריסת החברה, אלא ניהול ואסטרטגיה כושלת, רכישות מיותרות ויקרות, ריבוי מותגים, עודפי כושר ייצור ומינוף פראי שלחו את חברת הענק לבית המשפט.

לכן, הניסיון להאשים את ארגוני עובדים בהרס של תאגידים הוא דמגוגיה זולה, שנועדה בעיקר לתרץ את כישלונם של המעסיקים והמנהלים.

ובכלל, למה לקפוץ מיד לחברת החשמל? למה לא לקחת, למשל, את הדוגמה של טבע? מתוך כ-6,000 עובדי טבע בארץ, 4,500 מהעובדים מאוגדים בהסתדרות וחתומים על הסכמים קיבוציים.

ההסכמים האלה לא מפריעים לטבע לפרוח, לשגשג ולשבור מדי שנה שיאי רווחיות. שכר העבודה הממוצע בטבע בהחלט לא בשמים, אפילו נמוך יחסית, אבל לפחות העובדים זוכים בזכות ההסכמים לסבסוד לימודים אקדמיים עבור ילדיהם, מימון ביטוחי שיניים, משכורות 13 ועוד. הדיאלוג בין ההנהלה ובין העובדים, אף על פי שלעתים עולה לטורים גבוהים, משרת בסופו של דבר את שני הצדדים.

אדישות ושחצנות

הניסיון של ראשי תעשיית ההיי-טק לנפנף באיומים אפוקליפטיים משקף במידה מסוימת את האדישות והשחצנות של המעסיקים בענף. הם מקשיבים בעיקר לעצמם, אבל הרבה פחות לעובדיהם. הסקר שחשף השבוע שי ניב, כתב התעסוקה של "גלובס", הצביע בבירור על הנתונים המדהימים הבאים: 70% מעובדי ההיי-טק תומכים בהקמת ועד, כ-43% מהם בעד חוקי העבודה החדשים.

וזה עוד בסקר שהתאמץ מאוד להוכיח את ההיפך ולשרת את האינטרסים של המעסיקים. אנו בטוחים שגם שלא מעט מנהלים בענף סבורים שהתארגנות עובדים בצורה כזו או אחרת (וההסתדרות היום היא לא האלטרנטיבה היחידה) היא לא אסון כל-כך גדול.

קשישים בני 40

זה לא סוד גדול שתעשיית ההיי-טק אינה מתייחסת בשיא ההגינות לעובדיה הוותיקים. מתכנת מעל גיל 40 כבר נחשב לקשיש שמיצה את עצמו, וזו אחת הבעיות הקשות ביחסי עובד-מעביד בענף. ככל שהעובד צעיר הוא מייחס חשיבות מועטה, אם בכלל, להתארגנות עובדים, והחשיבות הזו עולה ביחס ישר עם הגיל.

מקובל לחשוב שתעשיית ההיי-טק היא תעשייה של חבר'ה צעירים שוועד זה ממש לא בראש שלהם, אבל הביולוגיה עושה את שלה, וגם החבר'ה האלו יגלו כבר בגיל 40 שהם עשויים לעמוד מול שוקת שבורה.

מוטב שראשי הענף ילמדו משהו ממודל השיתוף והתארגנות עובדים בחברות היי-טק בסקנדינביה ובגרמניה. בחברת התוכנה SAP למשל, הוועד שותף בהליכים שקשורים לצמצומים ולפיטורים. במשבר האחרון הפיטורים לא פסחו על מטה החברה בגרמניה, אבל בניגוד לחופש הטוטאלי של המעסיקים בישראל, הוועד הגרמני היה מעורב בהתייעלות. הוא בדק את גילם של המפוטרים כדי לוודא שאין ביניהם מבוגרים באופן שיטתי, ואלו שפוטרו או פרשו, יצאו עם פיצויים מוגדלים.

מיגדל הישראלית יוצאת מן הכלל

לכן, הניסיון של ראשי תעשיית ההיי-טק להציג את ארגוני העובדים כמשהו חשוך, פרה-היסטורי ומעכב צמיחה, הוא בריחה מהמציאות במקרה הטוב או סילוף העובדות במקרה הרע. איש לא מכוון לשלטון עובדים כמו בחברת החשמל, אלא לשיתוף עובדים, אבל כנראה שגם שיתוף עובדים אינו בא בחשבון למעסיקים ה"נאורים" של תעשיית ההיי-טק.

אולי כדאי לכל הנאורים לגלוש לאתר האינטרנט של חברת ג'נרלי, תאגיד הביטוח הענק, שמחזיק את השליטה בחברת מגדל הישראלית. זה אמנם לא היי-טק, אבל גם לא תעשייה של קופסאות שימורים; זה תאגיד פיננסי שפרוס ב-64 מדינות ברחבי העולם.

באתר של הענק הפיננסי הזה כתוב, שחור על גבי לבן, שרוב עובדי הקבוצה ברחבי העולם מאורגנים בחוזים קיבוציים. ומי היוצא מן הכלל? ניחשתם, הסניף הישראלי, חברת הביטוח מגדל, עם חוזים אישיים.

eli@globes.co.il