איש השבוע: יוסי מימן

"יציאה מחושך לאור", מכנים אחרים את ההחלטה התמוהה על השקעה תקשורתית על ידי זה שמאמין כי אין הברכה שורה אלא במה שסמוי מן העין. הוא, שהוערך לפני עשור ב-3 מיליארד דולר, הרי היה איש מחשכים במוסד, עשה הון וחיל בעסקי צללים עולמיים. אחרים אמרו: המהלך היה "שופוני", תראו אותי, כולכם, עם הארץ, אני גדול, חזק ומשפיע על התודעה הלאומית.

"אני האחראי העיקרי לכישלון ערוץ 10, זה חד וחלק" - אמר בסוף 2002, במלאות שנה להפסד, שהסתכם אז ב-123 מיליון שקל בלבד. "והאשמה שלי היא הזנחה. לא ידענו איך להקים ערוץ טלוויזיה, לקחנו אנשים מהטובים בתחומם וכל הקונסטלציה נכשלה. אנשים טובים יכולים גם להיכשל. גם במועצת המנהלים ישבו אנשים חסרי ניסיון בתחום. אנשים נחמדים, לא הבינו את העסק או לא התעניינו" (7 ימים, "ידיעות אחרונות").

מאז נצבר ניסיון, התחלפו מנהלים, השותפים הראשונים חסרי הניסיון התחלפו לבעלי ניסיון בינלאומי מוכח, ורק הכישלון המשיך להדהד. שנה אחר שנה. לוח שידורים אחר לוח שידורים. ערב ערב. למה לא חתך הפסדים והלך קודם? "כי הוא פייטר, לוחם", אומרים חבריו. הוא עצמו אמר פעם: "יש שיגידו שזה עניין של אגו, אני לא אוהב להשאיר דברים באמצע. מבצע יש לגמור ולגמור אותו טוב. אני לא חי הכי טוב עם כישלון".

השקעה שולית

ההשקעה בערוץ 10 היא די שולית במרחב עסקיו, הפרוסים זה שנים ארוכות על עשרות חברות, עסקי אנרגיה, תשתיות, מימון ותיווך בינלאומי המתרכז בדרום אמריקה, מרכז אירופה, רפובליקות ברית המועצות לשעבר, מצרים וישראל (מרחב, אמפל, גדות מיכליות, גז טבעי E.M.G, כימיקלים ומוצרי חקלאות ועוד). הוא איש עסקים חכם ומתוחכם. מקדים אנשים, בני אדם, לכסף. מתבונן אל תוככי נשמת יצריו של האיש שמולו, ומשם מתחיל לפעול. שם גם מתחיל הזינוק העסקי.

שתי אנקדוטות

1991 טורקמניסטן.

האגדה מספרת על הרודן שכינה את עצמו טורקמנבאשי נייאזוב, שהחל לבנות מדינה. לצדו ישב אחד, יוסי מימן. במכרז הענק הראשון להקמת בית זיקוק התחרו חברה צרפתית וחברה גרמנית. מימן, בשיחה חברית, הסביר שיזכה המנהל שיארגן ראשון לנייאזוב ביקור ממלכתי, עם שטיח אדום, חצוצרות וחיילים במסדר.

הגרמנים עשו את זה ראשונים. בהוד ויקר קיבל הקנצלר הגרמני את פני הטורקמני והגרמנים בנו את המתקן. מימן? הוא כנראה קיבל כסף גדול כמתווך וקשרים גבוהים פה ושם. עברו כמה שנים, והמדינה שופעת אוצרות הטבע נזקקה לעוד בית זיקוק. נייאזוב כבר היה חלק מאומות העולם. הפעם הסביר המתווך הצמוד, מימן, שמזמן זיהה שפולחן אישיות הוא עסק רווחי ביותר, שיזכה מי שיביא לכך שלרודן יוענק ד"ר לשם כבוד. אצו רצו הצרפתים, הכתירו את האיש וחתמו עסקה, ומימן גזר קופון.

לימים הוזכרה טורקמניסטן בין המדינות המפרות זכויות אדם, אבל נייאזוב השתוקק לביקור בבית הלבן אצל ביל קלינטון, הנשיא האמריקני דאז. מימן יצא ונכנס, קלינטון קיבל חבילה להתגאות בה של זכויות אדם, נייאזוב קיבל ארוחה אצל הילרי. מימן קיבל קשרים נוספים, עסקים נוספים וכסף גדול.

אריאל שרון ראש ממשלה

היחסים עם חוסני מובארק, נשיא מצרים, מתוחים. אי אמון הדדי. האגדה מספרת ששרון מגיע לארוחת ערב ביאכטה של מימן בלוויית הפמליה הצמודה ועוד כמה מהמכונים "צמרת". מימן יזם, וכולם שכנעו את שרון להדק את הקשרים עם מובארק.

שם נולדה שיחת הטלפון הידידותית הראשונה שאחריה התפתחה מה שכונה אז "דיפלומטיית הקרעכצען". כשרעייתו של מובארק חלתה, מימן לחץ ושרון התקשר ואיחל למשפחת מובארק בריאות שלמה. כששרון חש שלא בטוב, הפעיל מימן את קשריו בצמרת המצרית, ומובארק התקשר לשאול לשלומו של שרון. כי אצל מימן, אנשים, חברים, יחסים, הם המרכז. הלב. המנוף הכי משובח לעסקים חובקי עולם.

stella-k@globes.co.il