אף אחד בעצם לא יודע

בשנה שעברה לאחר שהמשבר הכה במלוא עוצמתו בשווקים הדגשתי פעם אחר פעם את השורה התחתונה שלי - אף אחד לא יכול להעריך מתי וכיצד יסתיים המשבר שכן העולם טרם חווה משבר בסדר גודל ובעוצמה שכזו. אינני זוכר אף תקופה בה "זיגזגו" כלכלני העולם בהערכותיהם בצורה כל כך קיצונית.

נוריאל רוביני שטען בשנה שעברה ששיא המשבר עדיין לפנינו, שלל לחלוטין את ההערכה כי למשבר צורת V והתחבט בוועידת גלובס לעסקים האם אנו חווים משבר בצורת U או בצורת W( מדובר כמובן בתצורה הגרפית של האותיות המתארות את הצלילה בעת הכניסה למשבר ואת משך היציאה ממנו). היום הוא כבר נשמע הרבה יותר אופטימי, למרות שטען כי דבריו הוצאו מהקשרם.

פול קרוגמן שאך לפני מספר חודשים נתן תחזית שחורה למדי לגבי עתיד הכלכלה שינה תחזיתו מקצה אל קצה והוא כבר רואה את האור בקצה המנהרה ב-2010. אלאן גרינספאן הפך אופטימי אף יותר.מי שנתפס כאחד האשמים העיקריים לפרוץ המשבר צופה התאוששות כבר בשנת 2009.

גם אצלנו לא חסרות דוגמאות.



סטנלי פישר, העניק בסוף השבוע ראיון לרשת "פוקס ניוז" ואני האזנתי לו בקשב רב. כשנשאל לגבי היחלשות הדולר בעולם ופוטנציאל הפגיעה בכלכלת ישראל, השיב פישר (להפתעתי הרבה) כי מאז ומעולם אנשים חזו את ירידת הדולר ולרוב הם טעו.

לפחות בשתי הזדמנויות אני זוכר את פישר אומר שהדולר ייחלש בעולם. דבריו עודדו את המשקיעים בשוק הישראלי למכור מט"ח ולחזק את השקל. אולי השינוי בקו המחשבה של פישר לגבי עוצמת הדולר בעולם, מספק את התשובה לשאלה שרבים שואלים - מדוע לא נעשים צעדים נוספים להחלשת השקל.

פישר הוא חסיד נלהב של השוק החופשי ואם הוא שינה את דעתו וחושב שהדולר בעולם יתחזק הוא יעדיף להמתין.

רעידות ואמביוולנטיות

חוסר הוודאות לגבי עתיד הכלכלה מוצא את ביטויו בנתונים אמביוולנטיים. מצד אחד אופטימיות וניצני יציאה מהמשבר, ומצד שני אבטלה שכבר בשיא ועוד תגדל, נתוני הצמיחה שאינם מעודדים במיוחד ובהלת אינפלציה.

אשר לאינפלציה, לדעתי אין לחשוש מפניה - מדדי המחירים לצרכן ירדו לדעתי בחודשים הקרובים - בעקבות ירידה במחיר האנרגיה, ירידה חדה במוצרי הלבשה והנעלה בשל מבצעי הקיץ, וכך גם בסעיפי התיירות ומוצרי מזון ועצירה בעליית מחיר השכירות (כך לפחות על פי הדיווחים הנוכחיים בעיתונות).

שוק ההון על כל זירותיו משייט בחודשיים שחלפו בטווח צר יחסית ואינו מצליחים לפרוץ לשום כיוון. כך בבורסות המרכזיות בעולם ובבורסה שלנו, כך במטבעות המובילים וכך גם במחיר הזהב. גם הנפט נכנס לטווח מחירים צר יחסית לתנודתיות שלו. תקופת הקיץ נחשבת כעונה מדשקשת בשווקים, אולם נדמה לי שהדשדוש הפעם לא יימשך עוד זמן רב.

ולגבי השקל

מדד "ביג מק" של האקונומיסט שפורסם בשבוע שעבר מצביע על תמחור יתר ב-6% בערך השקל שלנו. אני קשוב לרחשי גולשי וקוראי ובטורים שפורסמו באחרונה נכתבה ביקורת לגבי העדרן של עובדות, אז הנה כמה:

על פי נתוני הלמ"ס זינקו חובות המשק נטו לחו"ל בשנתיים האחרונות מ-15 מיליארד דולר ב-2006 ל-46 מיליארד נכון לחודש מאי. חוב זה גבוה ריאלית יותר, אם מבצעים התאמות שווי להשקעות המשק בחו"ל. אם מישהו חשב שיתרות מטבע החוץ של ישראל הגיעו למימדים מדאיגים, מן הראוי שיפנים נתון זה על מנת להבין את המצב לאשורו.

ולפעילותם של הזרים: על פי נתוני בנק ישראל חלה בחודשים האחרונים ירידה בפעילות הלקוחות המקומיים וממוצע הפעילות היומית בחודש יולי הוא הנמוך ביותר מתחילת השנה (כ-1.1 מיליארד דולר ביום).

גם בפעילות הבנקים המקומיים היתה ירידה להיקף של כחצי מיליארד דולר ביום. בפעילות הבנקים הזרים חלה עלייה תלולה לרמה של 2.3 מיליארד דולר (ממוצע יומי) בחודשיים האחרונים. אם מישהו חושב שפעילות זו קשורה לבורסה או לנכסים ריאליים טעות בידיו.

נתוני בנק ישראל מראים שהשקעות תושבי חוץ בישראל נמצאות במגמת ירידה מתמשכת כשבחודשים האחרונים נרשמה ירידה בהשקעה בני"ע סחירים לרמה אפסית.

השקעות תושבי ישראל בחו"ל לעומת זאת, נמצאות במגמת עליה החל מהרבעון הרביעי של 2008. המסקנה - אפילו מדד "ביג מק" מצליח לאפיין היטב את "הנס הכלכלי" בערכו של המטבע שלנו.

1. יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
2. לקשר במייל Rika40@012.net.il
   

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו.