השתיקה יפה לה

מה עושים כשמגלים כשל חמור בחברה שזה עתה התקבלתם לעבוד בה? שותקים!

כניסת עובד חדש לארגון היא תקופה רגישה לעובד ולארגון כאחד. יש כמה מצבים שכיחים שכדאי לשים לב אליהם ולפעול בזהירות, משום שתקופה ראשונית זו תקבע במידה רבה את אופן ההיקלטות במקום החדש.

במאמר שעסק בכניסה לעבודה ברגל ימין פירטנו צעדים שכדאי לעשות, במאמר זה לעומת זאת, אצביע על טעויות שכיחות שכדאי להימנע מהן בימים ובשבועות הראשונים לאחר כניסתכם לתפקיד:

פגמים בולטים

כשעובד חדש נכנס לארגון, מטבע הדברים הוא ער, יותר מעובדים ותיקים, לפגמים בהתנהלות השוטפת, ובהתלהבות של מתחילים הוא נתקף ברצון לייעל תהליכים.

אולם מלבד העובדה שנדרשת תקופה ארוכה להבין את מכלול השיקולים שגרמו לתפקוד המסוים הזה הנראה כלקוי, הצעות ייעול בשלב כה מוקדם הן חסרות ביסוס, מבטאות ביקורת כלפי הארגון והאדם שאליו פונים ומשדרות התנשאות ופזיזות.

למשל, מנהל חדש בחברת סלולר שמבחין בזמן המתנה ארוך ללקוחות טלפוניים, ופונה ישירות למנהל החטיבה בהצעה לנקוט בצעדים לשיפור השירות, יכול לגלות, בדיעבד, שיש מגמת להעדיף ולהפלות לטובה לקוחות עסקיים על חשבון לקוחות פרטיים, כדי לשפר את השירות קודם כל ללקוחות הרווחיים ולדחות מתן שירות ללקוחות הנתפסים כגוזלי משאבים.

פנייה נמהרת עלולה להעמיד את המנהל החדש במצב מביך מול דמות בכירה במערכת, וליצור רושם ראשוני שלילי.

כדאי להמתין חודש-חודשיים, כצופה מהצד שלומד את השטח, רושם הערות, ונמנע מהסקת מסקנות נמהרות לגבי דרכי פעולה עתידיות, ורק אז לברר מי האדם הנכון לפנות אליו בהצעות ייעול. רק לאחר היכרות טובה יותר עם הנפשות הפועלות, יימצא האדם הרלוונטי, שיהיה דמות בעלת יכולת השפעה בעניין, ושידועה כאישיות המסוגלת לקבל ביקורת.

פרופיל חברתי נמוך

אנשים שונים מגיבים אחרת לכניסת עובד חדש לארגון. יש שיפגינו נחמדות יתרה מהרגע הראשון, אך הגבול בין קבלת פנים חמה לתחושת אינטרס הוא דק ביותר, וכדאי לבחון אם הנחמדות אמיתית או לא. אין להיות עוינים, אך כמו בתחום המקצועי, גם בתחום הבינאישי: יש ללמוד את השטח ואת מערך הכוחות, ולזכור שכרגע אינכם רואים את התמונה המלאה.

במקרה ההפוך, אתם עלולים לחוש בקרירות גורפת, ואז כדאי לברר אם אתם "אשמים", או שזה לא קשור אליכם ישירות. ייתכן, למשל, שבשל טעות תמימה הנובעת מחוסר הניסיון שלכם, המחלקה עמלה שעות נוספות להגשת הדו"ח החודשי מחדש.

לחילופין, ייתכן שמישהו חמד את תפקידכם וכעת הוא וחבריו נוטרים טינה כי אחר קיבל אותו, או שפשוט זו האווירה הקבועה בצוות, בלי קשר אליכם. בכל מקרה כזה נסו להיות אובייקטיביים ולחקור את הסביבה: האם האנשים חברותיים באופן כללי, אחד לשני וכלפי גורמי חוץ, או שגם שם האווירה עוינת וחשדנית?

כעת, אם יש אנשים שהצלחתם להתקרב אליהם, דברו איתם ונסו להבין את שורש הבעיה, ואם מדובר באדם מסוים פנו אליו בנימה אישית ובקשו ממנו ליישר את ההדורים. תוכלו לשאול אותו מה היה עושה במקומכם, ובכך תעוררו בו אמפתיה. בכל מקרה לא כדאי לפנות לדרגים בכירים יותר בבקשת עזרה, כדי לא להפגין קשיי היקלטות חברתיים, ולא לגרום לנזיפה בחבריכם לעבודה ולסבך אתכם חברתית יותר משדמיינתם.

רכילויות

כדאי להיזהר בלשונכם בתקופה זו, לפני שאתם מכירים את המפה החברתית. למשל, בשיחה בפינת העישון, כשסמנכ"ל מכירות חדש עד לרכילות סמנכ"לית הכספים על המנכ"ל, עדיף שלא ישתתף בשיחה. ייתכן שזהו סכסוך זמני, ושהשניים למעשה חברים טובים, ולחילופין, שמדובר ברומן במסווה.

יש שמרכלים גם על דמויות ממקום העבודה הקודם, ולו כדי לטפח קשרים חברתיים, אך התנהגות כזאת עלולה להאירכם באור שלילי, ולרמז שגם במקום העבודה הנוכחי תרכלו על חבריכם במוקדם או במאוחר. לכן, שִמרוּ זאת לתקופה שבה תהיו בטוחים מי החברים שלכם ומי לא.

לסיכום, עדיף שתשדרו חברותיות ואמפתיה על פני ביקורת, שתיזהרו מנקיטת עמדה נחרצת בשלב זה, ושלא תבלטו יתר על המידה. אפשר, למשל, לצחוק לשמע בדיחות על עובדי החברה, אך רצוי לא לספר אותן בעצמכם.