מנכ"ל בלקרוק: הבנקים בוול סטריט גובים עמלות סחר מופקעות

לארי פינק, מייסד ומנכ"ל בלקרוק, מתח אתמול (ג') ביקורת על רווחי הסחר "השמנים" של הבנקים בוול סטריט, ואמר שהבנקים ניצלו את היחלשות התחרות בענף כדי לגבות מהלקוחות עמלות גבוהות אפילו בגין עסקאות סחר פשוטות.

"יש מספר קטן יותר של שחקנים. יש מעט מאוד התחייבויות הוניות מצדם של הדילרים האלה", אמר פינק. "הם פשוט לוקחים את המרווח בין הצעת הקנייה לבין המחיר שממנו המוכר לא מוכן לרדת - פער המחירים בין הרוכשים למוכרים - והם מרוויחים תשואות שמנות מאוד".

מנסה לצמצם

פינק, שאמר דברים אלה במקביל לפרסום תוצאות הרבעון השני הטובות מהמצופה של בלקרוק, הוסיף שהוא מחפש דרכים לצמצם את המרווח הזה כדי לחסוך כסף ללקוחותיו.

המיזוג של בלקרוק עם ברקליס גלובל אינווסטורס צפוי להיסגר עד סוף 2009, אז תהפוך בלקרוק לחברת ניהול ההשקעות הגדולה בעולם, ששווי הנכסים בניהולה יסתכם ב-2.7 טריליון דולר. היקף פעילות כזה יעניק לפינק עוצמה רבה יותר במאמציו לצמצם את העלות של החברה בעסקאות הסחר בניירות ערך.

רווחי הסחר הגבוהים, בייחוד בניירות ערך בעלי תשואה קבועה, בניירות ערך נושאי ריבית ובמטבעות, היו חבל הצלה עבור הבנקים בוול סטריט בששת החודשים האחרונים, כשהם מספקים להם אפיק הכנסות יציב בתקופה של משבר כלכלי עולמי.

הודות למרווחי המחיר הגבוהים והבלתי שיגרתיים בין הצעות הקניה להצעות המכר, רשמו בנקים כמו גולדמן זאקס, ג'יי.פי מורגן צ'ייס ואפילו סיטיגרופ, הכנסות שיא בחטיבות בנקאות ההשקעות שלהן. תור הזהב של רווחי הסחר סייע לבנקים לקזז את ההפסדים התופחים ביחידות האשראי הצרכני שלהם, ואת ההתכווצות בעסקאות ההשתלטות והפרייבט אקוויטי.

מתחרים נעלמו

הבנקים הגדולים הרוויחו מהיעלמותם של יריבים כמו בר סטרנס וליהמן ברדרס, שהיוו גורמים שעודדו את התחרות, כולל בתעריפים של עמלות הסחר. פינק אמר כי בעבר חברות כמו בלקרוק "נשענו על הבנקים של וול סטריט בתפקידם כמגן הבטיחות בשוקי ההון. רבים מהבנקים התנערו מאחריות זו, וכעת צריכות כמה מחברות ההשקעות הגדולות להבטיח את ההגנה על שוק האיגוח".

למרות שרווחי בלקרוק מההתאוששות בשווקים הפיננסיים לא היו גדולים כרווחי הבנקים בוול סטריט, רשמה בלקרוק הכנסה נטו מהשקעות בסך 15.2 מיליארד דולר, לאחר שהיקף הנכסים בניהולה גדל ב-7% ל-1.3 טריליון דולר לעומת הרבעון הקודם.