התמ"ת: 15 אלף משרות פנויות ליום בישראל ברבעון השני

מעסיקים פחות פסימיים ביחס לרבעונים הבאים ■ "מוקדם לקבוע אם מדובר בסימנים ראשונים לתחילתו של שינוי חיובי בשוק העבודה, או שמדובר בשינויים זמניים"

נמשכת ההאטה בביקוש לעובדים, אך במקביל נרשמת התמתנות בקצב ההרעה בשוק העבודה. ברבעון השני עמד מספר המשרות הפנויות על 15.6 אלף בממוצע ליום, ירידה של 25% לעומת הרבעון הקודם והרמה הנמוכה ביותר שנרשמה בכל השנים בהם נערך סקר מעסיקים - מאז 1997. כך עולה מניתוח שנערך במינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת המתבסס על ממצאי סקר מעסיקים לרבעון השני במגזר העסקי.

כמו כן, חלה ירידה בשיעור הפסימיות של המעסיקים ביחס לשינויים בפעילות הכלכלית ובכוח אדם בחודשים הקרובים, אם כי הציפיות מצביעות עדיין על ירידה בהיקף הפעילות ובכמות כ"א בחודשים הקרובים.

כאמור, מספר המשרות הפנויות, ללא ענפי הבנייה והחקלאות, עמד בממוצע יומי על כ- 15.6 אלף, ירידה של 25.1% לעומת הרבעון הקודם וירידה של 70.1% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הירידה איפיינה במיוחד את ענפי התחבורה ותקשורת, שירותי אירוח ואוכל ומסחר. מספר המשרות שאוישו במהלך חודשי הרבעון ירד ב-18.3% בהשוואה לרבעון הקודם לו, בעוד שמספר העובדים שנפלטו ירד ב-27.6%.

כתוצאה מכך, המשיך מאזן התעסוקה - איושי משרות פחות פליטת עובדים - להיות שלילי, אולם השתפר לעומת הרבעון הקודם ועמד על מאזן שלילי - יותר פליטות עובדים מאיושי משרות - של 10.5 אלף משרות. זוהי עלייה לעומת המאזן ברבעון הקודם, אולם ירידה חדה בהשוואה למאזן חיובי של 8.5 אלף ברבעון המקביל אשתקד. מהתמ"ת נמסר כי "זהו הרבעון השלישי ברציפות בו מאזן התעסוקה שלילי, והוא מצביע על כך כי נראה המשך עלייה בשיעור האבטלה ברבעונים הקרובים, אם כי בקצב נמוך יותר מזה שראינו ברבעון הראשון, אז עלה שיעור האבטלה בלמעלה מנקודת אחוז".

משך הזמן הממוצע בו משרה היתה פנויה עמד ברבעון השני על 2.8 שבועות בדומה ל-2.9 שבועות ברבעון הקודם, אולם נמוך יותר בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אשר היה 4.4 שבועות. ממצא זה, בשילוב הירידה במספר המשרות הפנויות, מעיד על הרמה הנמוכה של ביקוש לעובדים והקלות במציאת עובדים ואיוש מהיר של משרות פנויות.

ירידה בבטחון התעסוקתי

אחד הפרמטרים הבוחנים את תחושת הביטחון התעסוקתי של העובדים הינו נכונותם לוותר על משרות ביוזמתם לשם החלפתן באחרות, ככל הנראה טובות יותר. שיעור פליטת העובדים הנעשית מיוזמת העובדים, מתוך סה"כ פליטות העובדים, ירד מרמה של 45.7% ברבעון הראשון לרמה של 42.7% ברבעון השני. ממצא זה מעיד על ירידה בביטחון של העובדים ביכולתם להחליף משרות ביוזמתם.

כ-60% מהירידה בפליטות העובדים ברבעון השני מוסברים בירידה חדה במספר העובדים המוכנים לעזוב משרות ביוזמתם, ככל הנראה מתוך החשש של עובדים שלא יוכלו למצוא משרות אחרות טובות יותר. שאר ה-40% מוסבר בירידה בהיקף הפיטורים, מרמה של 83 אלף ברבעון הקודם ל-70 אלף ברבעון הנוכחי, ובהתמתנות בשיעור הגידול של הפיטורים לעומת התקופה טרום המשבר.

במבט קדימה, התמ"ת מסר כי ניתוח נתוני הרבעון השני מלמד כי הציפיות לגידול בפעילות ולגידול במצבת כח אדם ברבעון הבא המשיכו להיות שליליות, כך שגבר מספרם של המעסיקים הפסימיים על האופטימיים, אם כי השתפרו לעומת הרבעון הקודם. במאזן ציפיות כח-אדם - אחוז הצופים עלייה במצבת כח-האדם ברבעון הבא פחות אחוז הצופים ירידה - נרשמה עלייה לעומת הרבעון הקודם והוא עמד על (2.9-) נקודות אחוז לעומת (4.4-) נקודות אחוז ברבעון הקודם, אולם ירידה לעומת הרבעון המקביל אשתקד, עת עמד על מאזן חיובי של 3.8 נקודות אחוז.

במקביל, נרשם שיפור גם במאזן הציפיות לגידול בפעילות העסקית והוא עמד על (13.4-) נקודות אחוז לעומת (25.6-) נקודות אחוז ברבעון הקודם, אולם הוא עדין נמוך משמעותית לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אז עמד על מאזן חיובי של 2נקודות אחוז.

מהתמ"ת מציינים כי הציפיות נתפסות כמשתנה מקדים לשינויים במשק ועל כן הן מעידות על מידת בטחונם של המעסיקים במצב המשק ועל מידת רצונם להמשיך ולגייס עובדים ברבעונים הבאים. ציפיות שליליות מאותות על רמה נמוכה של ביקושים לעובדים, מאזן תעסוקה שלילי ורמה נמוכה של פעילות גם ברבעונים הבאים.

בני פפרמן, מנהל מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת: "מוקדם לקבוע האם מדובר בסימנים ראשונים לתחילתו של שינוי חיובי בשוק העבודה, או שמא מדובר בשינויים חיוביים זמניים שיחזרו להיות שליליים ברבעונים הבאים, כפי שמסתמן לא אחת במצבי האטה. למרות הסימנים החיובים בחלק מהמשתנים, ובהם גם במאזן התעסוקה, עדיין מדובר בהמשך ההרעה בשוק העבודה, אם כי בקצב מתון יותר מאשר ברבעון הקודם. מכאן ניתן לצפות להמשך העלייה בממדי האבטלה, אולם בקצב נמוך יותר לעומת הזינוק של מעל לנקודת אחוז ברבעון הראשון של השנה. הירידה, הן באיושי המשרות והן בפליטות העובדים, מעידה על הקיפאון בו נתון שוק העבודה ועל גמישות נמוכה של השוק - גם המעסיקים וגם העובדים נמנעים מלקבל החלטות בשל המצב הכלכלי וחסר הוודאות המאפיין אותו".