שחיתותם אמנותם

כבר כתבתי כאן כמה פעמים, ולא ארפה: לא הרי שחיתות דתית כהרי שחיתות חילונית

הצורה שבה מסקרים אצלנו את שחיתותם של אנשים דתיים בכלל, וחרדים בפרט, מוזרה בעיני. מדווחים על כך כאילו מדובר בחשודים "רגילים", כאילו מעשי הזוועה והעבריינות המיוחסים לחרדים אינם שונים מאלה שאינם "מאמינים".

למה זה כך? אולי בגלל החשש להיחשף להאשמה של "גזענות", או גרוע מכך: "הסתה", רחמנא ליצלן.

החשש הזה אינו נחלתם של החרדים עצמם. אם תעיינו בעתוניהם ותאזינו לדרשותיהם, בבית הכנסת, ברדיו ובטלויזיה, תראו שכל מעצר של אדם חילוני הוא מעין חגיגה בשבילם. שימוש בסמים זה כבר ממש חינגה.

וכל כך מה? מכיוון שהם משתמשים באלה כדי "להוכיח" את עליונות החינוך הדתי על החילוני, את הערכיות של הציבור "המאמין" על הלא מאמין. ומה בקשר לשחיתותם של דתיים? לאלה אין אצלם זכר. אם הם כן מזכירים מקרים כאלה, זה בשביל לגונן על העבריינים, ולגולל את עברינותם על החילונים "המתנכלים" להם ("הוא זכאי, הוא זכאי, הוא זכאי").

כבר כתבתי כאן כמה פעמים, ולא ארפה: לא הרי שחיתות דתית כהרי שחיתות חילונית. כי הדתיים מתימרים למלא מצוות, גם בין אדם לאלוהיו וגם בין אדם לחברו. אם, למשל, רבנים גונבים ומוכרים כליות תוך ניצול עוניים של אנשים מסכנים הם עוברים על שני סוגי האיסורים החלים עליהם. גם כאשר מעשיהם הפליליים מוכחים למעלה מכל ספק, הם ממשיכים בשלהם: הולכים לבית הכנסת, ממלמלים תפילות, מדליקים נרות, ולא נפרדים מכיסוי הראש.

כמובן שיש הסבר, תמיד יש הסברים, כפי שתמיד יש את הציטטה המתאימה מהמקורות. וההסבר הלא כתוב ולא כל כך מבוטא הוא שמהחילונים מותר לגנוב, לשדוד, ואפילו להרוג, כפי שאנחנו שומעים לעתים בהפגנות שונות.

העולם החרדי, אנחנו יודעים, הוא עולם בפני עצמו. אצלנו מערבבים את העולם הזה עם העולם האחר, החילוני. כמו איראן. כמו סעודיה. לא כמו מדינות המערב, לא, אפילו, כמו תורכיה שם שומרים בקנאות על ההפרדה בין האיסלאם למדינה. וכך, אם חרדים אמריקאים גונבים איך שהוא גם הפוליטיקה החרדית בארץ מעורבת. לא הגיע הזמן שנהיה מתקדמים לפחות כמו תורכיה?

לא בא לך, נאמן, להציל את הדת מידי משחיתיה?

השאלה מופנית אלייך, שר המשפטים יעקב נאמן. אתה הרי לא רק אדם דתי, אלא גם איש העולם. מה דעתך, אה? כמו שלממשלה ימנית קל יותר לעשות שלום, כך רק אישיות דתית ומכובדת יכולה להפריד את הדת מהמדינה. לא היית רוצה להיות שר המשפטים במדינה שבה הפוליטיקה והשחיתות הדתית אינה מבזה את הדת ואת המדינה? אם לא למען הדת והמדינה, אז לפחות למען רוב הדתיים שאינם מושחתים?